בפני

כבוד השופטת אופיר כתבי-ריבלין

מבקש

מאיר זרדב

 ב"כ עו"ד אריה בדנר

נגד

משיבה

מדינת ישראל

תביעות מדור הגנת הסביבה

החלטה

בפניי בקשה להחזרת תפוס- שתי משאיות מסוג וולוו מ.ר 2139750 ומ.ר 8991415 שנתפסו ביום 04.03.19 תחת החשד לשימוש בהן בביצוע עבירה של שפיכת פסולת ברשות הרבים.

מדובר בפרשיה רחבת ההיקף שנתפסו בה כ- 40 משאיות תחת החשד לשפיכת פסולת באמצעותן באתר שאינו מאושר.

רוב המשאיות הושבו לבעליהן בכפוף לתנאים וערבויות, כך גם הושבו התפוסים של החשוד המרכזי בפרשה אשר הפעיל את האתר בו הושלכה הפסולת באופן לא חוקי.

עיינתי בתיק החקירה ואני סבורה כי קם חשד סביר הקושר את המבקש ואת המשאיות לביצוע עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים, כעולה בין היתר מדוחות הפקח אשר תיצפת על אירוע השלכת הפסולת (מסומן במ/2-במ/1).

המבקשת מתנגדת להשבת התפוסים משתי תכליות, הראשונה חילוט והשנייה והמשמעותית יותר לדידה, תכלית מניעתית.

המבקשת הציגה לבית המשפט כתב אישום התלוי ועומד כנגד המבקש המייחס לו ביצוע עבירה של השלכת פסולת ביום 12.05.18 באמצעות משאית נשוא דיון זה.

לטענתה, העובדה שהחשוד מבצע עבירה נוספת באמצעות אותה המשאית ששוחרה בתנאים רק לאחרונה מלמדת עליו שהוא "שור מועד" ואין דרך למנוע ממנו לבצע עבירות נוספות מלבד תפיסת המשאיות בפועל.

אין בידי לקבל טענה זו.

המבקש נעדר עבר פלילי, אמנם תלוי נגדו כתב אישום בעבירה לפי חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד- 1984, אך הוא טרם הורשע ועומדת לו חזקת החפות, בנסיבות אלו וודאי שלא ניתן להגדירו כ"שור מועד" שלא תסכון בעניינו כל חלופת תפיסה.

ונראה כי בתי המשפט גם בהינתן הרשעות בגין עבירות דומות הורו על חלופות תפיסה וכל מקרה נבחן לגופו ולנסיבותיו (כך למשל: ע"ח (מרכז) 33157-10-17 מ"י נ' א.א. שאקר עבודות עפר בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים))

המשיבה הפנתה למספר החלטות של בית המשפט העליון אשר אישרו תפיסה של משאיות ללא אפשרות החזרתן, בשל התכלית המניעתית, בחנתי את ההחלטות האמורות ונסיבותיהן שונות במאוד מנסיבות מקרה דנן, הן מבחינת הרשעות קודמות והיקף ביצוע העבירות, ומכאן לא ניתן לגזור מהן גזירה שווה.

בית משפט העליון הביע עמדתו בעבר פעמים רבות כי נוכח הפגיעה הדרסטית בקנייננו של אדם יש להעדיף את תפיסת הרכוש רק כל עוד אין בנמצא חלופה פוגענית פחותה המגשימה את תכליתו ופוגעת באופן מינימלי בזכות הקניינית של בעל הרכוש. (ראה: בש"פ 5550/08 שמעון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו); בש"פ 9090/08 אלימלך נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו); בש"פ 3750/09 אלהואשלה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)).

ויפים לעניינו דברי בית המשפט העליון בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)):

"קיומו של מקור סמכות לתפיסת החפץ מלכתחילה אינו מצדיק בהכרח את המשך החזקתו לאורך זמן, ויש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בחלוף זמן ואם כן, האם קיימת "חלופת תפיסה" נאותה, העשויה להגשים בעת ובעונה אחת את תכלית התפיסה בלא פגיעה בלתי מידתית בבעל הקניין"

סוף דבר, בשים לב לאמור לעיל, והן לעובדה כי בפרשה זו רוב המשאיות (כ-30) הושבו משכבר לבעליהן בהחלטות שיפוטיות קודמות, ולאחר שנתתי דעתי לעובדה כי התפוסים של החשוד המרכזי בפרשה הושבו לו, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן למצוא נוסחת איזון נאותה ומידתית שיהא בה כדי להגשים את תכליות התפיסה מחד, קרי, שימור זכותה של המבקשת לעתור לחלוט בתום ההליך וכן לתכלית מניעתית שהיא בראש מעייניה של המשיבה בתיק דנן, תוך פגיעה פחותה בקניינו של המבקש מאידך.

בשים לב, לדברי בית המשפט העליון בבש"פ 342/06 לרגו נ' מדינת ישראל:

"אם תכלית התפיסה הינה חילוט, יש טעם בהצבת תנאי של ערבות כספית התואם את ערכו של החפץ המשתחרר מתפיסה. לעומת זאת, אם תכלית התפיסה היא מניעת עבירות נוספות, אין קורלציה מתחייבת בין ערך הנכס התפוס לבין גובה הערבות הכספית הנדרשת כתנאי לשחרורו"

נוכח שווין של המשאיות כ- 70,000 ₪ כל אחת מהן, אני מורה על השבת המשאית מסוג וולוו מ.ר 2139750 למבקש בכפוף לתנאים הבאים:

1.     המבקש יחתום על התחייבות עצמית בסך של 70,000 ₪.

2.     תחתם ערבות צד ג' בסך 70,000 ₪.

3.     המבקש יפקיד במזומן או בערבות בנקאית סך של 20,000 ₪.

4.     המבקש ימציא למשטרת ישראל פוליסת ביטוח מקיף למשאית במלוא ערכה, בפוליסה תצוין משטרת ישראל כמוטבת בלתי חוזרת.

5.     שיעבוד המשאית לטובת משטרת ישראל.

6.     איסור דיספוזיציה במשאית לרבות מכירתה או מסירתה.

אני מורה כי המשאית מסוג וולוו מ.ר 8991415 תושב למבקש בכפוף לתנאים הבאים:

1.     המבקש יחתום על התחייבות עצמית בסך של 70,000 ₪.

2.     תחתם ערבות צד ג' בסך 70,000 ₪.

3.     המבקש יפקיד במזומן או בערבות בנקאית סך של 20,000 ₪.

4.     המבקש ימציא למשטרת ישראל פוליסת ביטוח מקיף למשאית במלוא ערכה, בפוליסה תצוין משטרת ישראל כמוטבת בלתי חוזרת.

5.     שיעבוד המשאית לטובת משטר ישראל.

6.     איסור דיספוזיציה במשאית לרבות מכירתה או מסירתה.

עיכוב ביצוע החלטה עד ליום 12.05.19 שעה 14:00.