ה"ת 65411/01/19 – מוחמד הלסה נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בפתח תקווה |
|
|
|
ה"ת 65411-01-19 הלסה נ' מדינת ישראל
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
|
מספר בקשה:3 |
||
בפני |
|
||
מבקש |
מוחמד הלסה
|
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל
|
||
|
|||
|
|
||
|
|||
2
3
החלטה
בפניי בקשה להחזרת תפוס- רכב מסוג מונית דגם אוקטביה סקודה מ.ר 96-711-25 שנת 2013, ששוויו המוערך נע בן 8,000 ₪- 12,000 ₪, אשר נתפס ביום 25.11.18 תחת החשד להסתייעות בו לשם ביצוע 4 עבירות של התפרצות לדירה. עיינתי בתיק החקירה והגעתי לכלל מסקנה כי קם חשד סביר לביצוע עבירות ההתפרצות על ידי פאדי קראען (להלן: "החשוד") אשר נהג ברכב האמור. עם זאת, המבקש טוען כי הרכב שהוא מונית הינו בבעלות החברה שברשותו- חברת הסעות הרשומה כדין. לטענתו הרכב היה בשימושו של החשוד אך ורק מן הטעם שהחשוד באותה העת היה שכיר בחברת ההסעות של המבקש. המבקש טוען כי הוא עצמו אינו נחשד בעבירה ואין לו כל קשר לעבירה ואף לא תושאל על ידי המשטרה. לפיכך, החזקת המונית תפוסה בידי המשטרה זמן כה ממושך (כשלושה חודשים) גורמת לו נזק כלכלי רב על לא עוול בכפו.
למרות החשיבות הקיימת בכך שיש לאפשר לרשויות החוקרות תפיסת רכוש גם בשלב ביניים בו טרם הוגש כתב אישום, בית משפט העליון הביע עמדתו בעבר פעמים רבות כי נוכח הפגיעה הדרסטית בקנייננו של אדם יש להעדיף את תפיסת הרכוש רק כל עוד אין בנמצא חלופה פוגענית פחותה המגשימה את תכליתו ופוגעת באופן מינימלי בזכות הקניינית של בעל הרכוש. (ראה: בש"פ 5550/08 שמעון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו); בש"פ 9090/08 אלימלך נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו); בש"פ 3750/09 אלהואשלה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)). ויפים לעניינו דברי בית המשפט העליון בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)): "קיומו של מקור סמכות לתפיסת החפץ מלכתחילה אינו מצדיק בהכרח את המשך החזקתו לאורך זמן, ויש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בחלוף זמן ואם כן, האם קיימת "חלופת תפיסה" נאותה, העשויה להגשים בעת ובעונה אחת את תכלית התפיסה בלא פגיעה בלתי מידתית בבעל הקניין"
במקרה שלפני, לאחר שנתתי דעתי לשווי הרכב, עוצמת החשד הבינונית כנגד החשוד ,חלוף הזמן מאז תפיסת הרכב כ- 3 חודשים, התקדמות החקירה עד כה, טענותיו של הטוען לזכות ברכב שלא נסתרו ומהם מתקבל הרושם כי סיכויי החילוט אינם גבוהים, מצאתי כי האיזון הראוי מצדיק שחרור הרכב בתנאים שיש בהם מחד, שימור זכותה של המשיבה לבקש לחלט את הרכב בתום ההליך המשפטי ומאידך, שמירה על זכות הקניין של המבקש, לפיכך אני מורה על שחרור הרכב בכפוף לאיסור דיספוזיציה ברכב ואיסור העברתו לאדם אחר בתמורה וללא תמורה. לשם הבטחת איסור הדיספוזיציה יחתמו הערבויות הבאות: 1. חתימה על ערבות עצמית של המבקש בסך של 15,000 ₪. 2. חתימה של ערב צד ג' בסך של 15,000 ₪, הערב יציג במזכירות בית המשפט תלוש משכורת אחרון בסך של 4,000 ₪ לפחות. משטרת ישראל רשאית לפנות למשרד הרישוי לשם רישום איסור דיספוזיציה.
|
ניתנה היום, י"ט אדר א' תשע"ט, 24 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.
