1

בפניי בקשה נוספת להארכת תוקף החזקת תפוסים שנתפסו על ידי המבקשת, למשך 3 חודשים נוספים, החל מיום 3.6.18, מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969, יחד עם סעיפים 21 ו- 26 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000.

יוער כי בבקשתה המקורית עתרה המבקשת לארכה בת 180 יום ואולם בנספח לדו"ח סודי (סומן במ/1 מיום 25.6.18) ציינה כי מצמצמת היא את עתירתה כאמור לעיל.

בהחלטתי מיום 19.1.18 מצאתי לקבל את בקשתה הקודמת של המבקשת, והארכתי את תוקף החזקת התפוסים למשך 180 יום. לא אחזור על המפורט שם. בתמצית אציין כי דבר קיומו של חשד סביר בוסס בהחלטות קודמות; כי המשיב עזב את הארץ ביום 20.6.16 ולא שב - נתון אשר השליך על התקדמות החקירה וכי המפורט במסמך במ/1 מיום 1.1.18 מדבר בעד עצמו בכל הנוגע לתמיהות העולות בדבר תום ליבו של המשיב. עוד ציינתי באותה החלטה, כי ב"כ המשיב העלה טיעונים עובדתיים באשר לזיקה בין מרשו לבין כתב האישום שהוגש נגד מעורבים אחרים בפרשה, אך אלה נסתרו בו במקום ע"י המבקשת, לאחר עיון באותו כתב אישום.

2

עובר לדיון שהתקיים בפניי בבקשה זו, בתגובה לבקשה, שב הסניגור והעלה טיעונים שונים. לא מצאתי לפרט כל אלה. המעט שאציין הוא כי נטען כי לא חל כל שינוי נסיבות; כי המבקשת מנצלת את אמונו של בית המשפט; כי המשיב נתון לאיומים בשל חובות לשוק האפור, מצד עבריינים המבקשים לפגוע בו וכי המבקשת כלל לא פעלה לקידום החקירה, בשים לב להנחייתי הקודמת כי עליה לכלכל את צעדיה נוכח האפשרות כי המשיב לא ישוב ארצה.

במהלך הדיון הבהירה ב"כ המבקשת כי סך התפיסה כעת הוא 238,631 ₪ וכי בשלב זה החקירה אינה מתקדמת בשל חוסר יכולת לחקור את המשיב, שמקום הימצאו אינו ברור. עוד הוצגה טבלת נתונים במ/1 (מיום 20.6.18) ממנה עולה כי עד כה שוחררו תפוסים בשווי של למעלה מ- 1.13 מיליון ₪. בנסיבות אלה הביעה המבקשת את חששה שמא יצא החוטא נשכר בכך שלאחר שחרור התפוסים ישוב המשיב ארצה. הבקשה כעת נסמכת אם כן "אך ורק בשל היותו בחו"ל" ורצון המבקשת לבחון אפשרות הגשת אישום על יסוד החומר המצוי בידה.

מנגד, שב הסניגור וטען כי אינו יודע היכן שוהה מרשו וכי מאז פברואר 2018 לא היה מצוי עימו בקשר. הסניגור שב ואישר כי הוא ממשיך לייצג את המשיב בהליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הסניגור שב והעלה טענות עובדתיות אותן פירט בתגובתו, שאיני מוצא לחזור ולפרטן.

לאחר הדיון הגישה המבקשת לעיוני את הנספח לדו"ח במ/1, מיום 25.6.18.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בכלל החומר הרלבנטי, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, כפי מתכונתה המצומצמת.

כלל הנימוקים בעטיים מצאתי להיעתר לבקשה הקודמת נותרו על כנם. עדיין קיימת הצדקה עניינית-עקרונית לאפשר למבקשת להמשיך ולהחזיק בתפוסים לשם בחינת אפשרות הגשת אישום. אמנם נטל השכנוע מוטל על המבקשת להצביע על צדקת המשך החזקת התפוסים ועם זאת, לאחר שעמדה בו בפן העקרוני ולאחר שהעבירה את נטל הראיה (הוא הנטל המשני) לכתפי המשיב, לא השכיל האחרון, בשלב זה, לעמוד בו. המשיב בחזקת חף מפשע וזכותו לנהוג כרצונו, בהינתן כי הוא שוהה בחו"ל כדין. עם זאת, המשיב נמנע מלסייע להשלמת החקירה. אין משמעות הדבר כי התפוסים יוותרו בידי המבקשת אך בשל כך, אלא גם בשל כך.

3

הבקשה הנוכחית הוגשה בעניינם של 12 משיבים נוספים זולת המשיב. המדובר ב"גל" החלטות שניתנו בעניינם של כלל המשיבים, אגב דיונים שהתקיימו במהלך החודש האחרון. מצאתי לעכב במידת מה את מתן ההחלטה, עד להבהרת התמונה באשר לכלל המשיבים, וזאת בשים לב לחריגותה היחסית של הבקשה. ההליכים מושא תיק זה החלו לפני כשנתיים ימים. עד כה גילו המותבים השונים שדנו בפרשה אורך רוח כלפי בקשות חוזרות של המבקשת להארכת תוקף התפוסים, בשים לב לכמות המשיבים, היקף חומרי החקירה הרבים וטיב החשדות.

אינני שבע רצון כלל ועיקר מהתנהלותה של המבקשת. ככל שחולף הזמן, הולך ופוחת משקלם של הנימוקים שהצדיקו את קבלת הבקשות הקודמות. באה העת לסיים את הטיפול בעניינם של כלל המשיבים, לרבות המשיב שבפניי בבקשה זו.

אין מנוס מלהביא במניין השיקולים גם את פגרת בתי המשפט הקרבה והשפעתה על יכולת המבקשת לקדם את טיפולה בתיק באופן מיטבי.

בהינתן כי המבקשת צמצמה את בקשתה כדי 90 ימים, לאור כל האמור- הבקשה מתקבלת. תוקף החזקת התפוסים מוארך - בשים לב גם למועד תום הפגרה הקרבה - עד ליום 6.9.18.

אצפה מן המבקשת לנצל באופן המיטבי ביותר את תקופת הארכה. בשים לב לכלל קורותיו של הליך זה, מצופה כי לא תוגש בקשה נוספת למתן ארכה. מכל מקום, ככל שתוגש בקשה נוספת, צריך ויהא טעם של ממש כדי לאשרה ולו בחלקה.

כלל החומר שהוגש לעיוני ע"י המבקשת יושב אליה באמצעות המזכירות.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.