1

לפני בקשה להשמדת תפוס, אקדח הזנקה, מספר פריט 75960995 (להלן: "האקדח", או "אקדח ההזנקה").

ברקע הדברים, חקירת עבירות של יבוא סם וביצוע עבירות נוספות, במסגרת פרשיית הידועה בשם "חוצה ישראל". במהלך החקירה נתפס בכספת השייכת למשיב אקדח ההזנקה.

עם סיום החקירה הוגש כנגד המשיב כתב אישום. לאחר שמיעת ראיות, הורשע המשיב בביצוע עבירות של רכישת נשק, סחר בנשק, קשירת קשר לביצוע חבלה בכוונה מחמירה, עסקה אחרת בסם מסוכן, תיווך בסם מסוכן, סחר בסם וניסיון לייבא סם מסוכן ואיומים.

עם סיום ההליך המשפטי, חזר התיק ליחידה החוקרת, בצירוף בקשת הפרקליט המטפל להשמדת מספר פריטים ובכלל זה אקדח ההזנקה נשוא הבקשה.

להשלמת התמונה יצוין כי המשיב לא התנגד להשמדת חומר החשוד כסם (מספר פריט 759963249) ולפיכך, ההחלטה תתייחס לבקשה שעניינה השמדת האקדח בלבד.

הדיון בבקשה נדחה מעת לעת, ובכלל זה לטובת המצאת מסמכים שונים לעיון בית המשפט.

2

לטענת המבקשת, המשיב מעולם לא הוציא וממילא לא החזיק ברישיון נשק ו/או אקדח הזנקה; המשיב לא החזיק ברישיון המתיר יבוא של אקדח הזנקה; מאחר ומדובר בחפץ המוגדר כ"צעצוע אסור"; ומאחר והמשיב אינו נמנה על גוף לו מותרת, במקרים המתאימים, החזקת אקדח הזנקה; עתירתה הינה להורות על השמדת הפריט התפוס.

המשיב, מנגד, סבור כי אין כל מקום להורות על השמדת הפריט התפוס, מאחר ומדובר בחפץ המותר בהחזקה, כאשר ממילא לא נדרש היתר מיוחד לטובת נשיאתו. בהשלמת טיעוניו ציין המשיב כי המדובר בחפץ שהוחזק ע"י המבקשת שלא כדין, וזאת במשך מספר שנים, ולכל הפחות מאז שנת 2017.

דיון והכרעה

עיון בחוות הדעת שנערכה ע"י פבל גיברץ מהמחלקה לזיהוי פלילי, מעבדת נשק (א.מ.1) מלמד כי האקדח "סוגל לירות תחמישים (כדורים חסרי קליע), בעלי מנגנון הכולל תרכובת של חומרי בעירה ונפץ". יחד עם זאת, המומחה נמנע מקביעה לפיה הפריט הינו "נשק" וציין כי באקדח "לא בוצע שינוי מיעודו המקורי".

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים לפיה אין המדובר בנשק כהגדרתו על פי החוק, אלא באקדח הזנקה. השאלה הנשאלת היא האם אקדח הזנקה מותר להחזקה וככל והתשובה לכך חיובית, הרי שאין מקום להורות על השמדתו ובהתאם, יש להורות על השבתו לידי המשיב.

סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז-1986 (להלן: "החוק"), קובע מהו "צעצוע מסוכן":

"צעצוע אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו או לבני אדם אחרים נזק גופני, או לסכן את בריאותם או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום גירוי, דימוע או עיטוש וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי יריה או הנראה ככלי יריה כמשמעותו בחוק כלי יריה, התש"ט-1949".

בהתאם להוראת ס. 2 לחוק כאמור, קיים איסור על החזקת צעצוע מסוכן.

3

זאת ועוד, הדין קובע כי אקדח הזנקה מוגדר כ"צעצוע מסוכן" ולפיכך הינו אסור בשימוש (ראו תקנות משרד הכלכלה והתעשייה, הוראות הוועדה הבינמשרדית לצעצועים מסוכנים- סומן
 אמ/ 4).

אקדח הזנקה חייב כאמור ברישיון ואסור להשתמש בו, למעט ארגוני ספורט.

לא נטען כי המשיב היה חלק ממועדון ספורט לו הותרה החזקת אקדח ההזנקה וממילא לא הוצג לעיוני מסמך המתיר למשיב לייבא פריט זה (ראו אמ/3).

בכל הנוגע לטענה לפיה המבקשת החזיקה את האקדח ללא סמכות במשך שנים ארוכות, הרי שדינה של טענה זו להידחות. המשיב הורשע לאחר שמיעת ראיות ונגזר דינו בתחילת שנת 2019. לאחר החזרת התיק לידי המבקשת ובהתאם להנחיות הפרקליט המטפל, הוגשה הבקשה דנן. זאת ועוד, ככל ואכן החזיקה המבקשת בפריט ללא סמכות, ואין בכוונתי לקבוע כך, לא ברור מדוע התמהמה המשיב ולא טרח להגשת בקשה להשבת האקדח התפוס, במהלך השנים האחרונות.

לפיכך, ובהיעדר כל היתר חוקי להחזקת אקדח ההזנקה ע"י המשיב, בקשת המבקשת להשמדתו - מתקבלת.

למען הסר ספק, ובכל הנוגע לחומר החשוד כסם- מורה על השמדתו לאלתר.

החלטה זו תיכנס לתוקף בתאריך 10.11.22.

חומרי חקירה שהוגשו לעיונו של בית המשפט, יוחזרו למבקשת במזכירות המעצרים בבית משפט השלום בפתח תקוה, החל מתאריך 6.11.22.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.