ה"ת 59185/09/22 – אושרי פרץ נגד משטרת ישראל – תחנת זבולון
בית משפט השלום בקריות |
|
|
|
ה"ת 59185-09-22 פרץ נ' משטרת ישראל - תחנת זבולון
תיק חיצוני: |
בפני |
|
|
מבקשים |
אושרי פרץ |
|
נגד
|
||
משיבים |
משטרת ישראל - תחנת זבולון |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
||
1. המבקש הגיש בקשה להחזרת תפוס - סירה מנועית מ.ר 73008 אשר נתפסה ביום 21/9/22.
2.
הסירה נתפסה במסגרת חקירה
המתקיימת ביחס למר שלומי הרוש החשוד בעבירות לפי חוק הלבנת הון.
3. בהתחשב בהערכת שווי כלי השייט, החשדות והטענה כי החקירה קרובה לסיום, התבקש ביהמ"ש להותיר את כלי השייט תפוס ל - 180 יום להבטחת חילוטו בעתיד.
4. הדיון התקיים במעמד הצדדים, התקבל תצהיר המבקש ודו"חות סודיים מאת המשיבה - נספחי חקירה אשר סומנו בדיון.
5.
מהחקירה עולה כי קיים יסוד
סביר לחשד כי הסירה הינה אכן בבעלות החשוד והרישום ע"ש המבקש ברישוי הוא
למראית עין בלבד.
6.
מהחקירה עולה כי בפועל אותרו זיקות
ישירות בין החשוד לבין כלי השייט המדובר, זיקות המלמדות על זהות הבעלים האמיתי
בכלי השיט, המחזיק, מתחזק ומפעיל אותו הלכה למעשה ובכך מתבסס החשד כי המבקש אינו
הבעלים האמיתי כפי גרסת המשיבה.
7. בחקירתו הנגדית של המבקש התברר כי המבקש התקשה לדלות פרטים ביחס למועד רכישת העסקה, זהות הבעלים האמיתי אשר מכר לו את הסירה ופרטים טכניים נוספים המחזקים את חשד המשיבה.
8. לפי החשד, החשוד המרכזי פעל להסתיר את נכסיו בהליך חדלות הפירעון תוך ביצוע עבירות הונאת נושים והלבנת הון במספר דרכים ובכלל זה, הסתרת הבעלות בסירה.
9.
בבש"פ 1359/17 מ"י
נ' ברוך (פורסם בנבו) נקבע כי מטרת החילוט בשווי הוא לאיין את הרווח הכספי,
המניע המרכזי לביצוע עבירות הלבנת הון. בסע' 4 לפסה"ד נקבע כי :
"סמכות תפיסת הנכס ... צופה פני עתיד, ונועדה להבטיח אפשרות לחילוט בתום
ההליך המשפטי ... ודוק, החוקרים והמשיב מצויים בשלב החקירה. חזקת החפות עומדת
לחשוד. אל מול זאת, ניצב השיקול המעשי, לפיו המְתנה לחילוט רק בסיום המשפט עלולה
להביא לכך שלא ניתן יהיה מה לתפוס. כך נוצר הצורך בתפיסת רכוש וחילוטו
הזמני".
בפסה"ד הנ"ל הוסבר כי בהתאם להלכה
הפסוקה, בחירה במסלולי החילוט תהיה באופן הפחות פוגע בזכויות החשוד.
10.
אמנם אף אם קיימת עילת תפיסה,
ראוי לשקול שיקולים לגופו, כמפורט בפסה"ד בבש"פ
7446/12 די. אנ. דיאמונדס (2007) בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם
בנבו) אך במקרה זה כפי שיפורט קיים בסיס להמשך התפיסה בשלב זה ועד החלטה אחרת:
"בשיקלול האינטרסים, תוערך מצד אחד מידת הצורך בהשארת התפוס בידי המשטרה
בהתאם לעוצמת התכלית שהתפיסה נועדה להשיג בנסיבות המשתנות של ההליך הפלילי המתפתח;
מצד שני, ייבחנו היבטים שונים הנוגעים בטיבו של החפץ מבחינת בעל הקנין, כגון האם
מדובר בחפץ שההחזקה בו מותרת על פי דין או אסורה...; מה מידת נחיצותו של בעל הקנין
בחפץ, ושיעור נזקו משלילת החזקתו בטרם הסתיים ההליך הפלילי. בהקשר זה, עשוי להיות
הבדל בין תפוס המשמש אדם לעיסקו ולמשלח-ידו, לבין תפוס שאינו בר-שימוש יומיומי; כן
עשוי להיות שוני בין חפץ כלה לבין חפץ שערכו אינו מושפע ממעבר הזמן, וכיוצא באלה
שיקולים".
11.
לפי חוק
איסור הלבנת הון, קיימת סמכות לתפיסה בשווי. ראה גם ברע"פ 2082/14 אבו היג'א נ' משטרת מרחב חוף
מטה מרחב חוף חיפה (פורסם בנבו), בע"ח 22756-08-21,
ע"ח 24837-08-21 (מחוזי חיפה) התייחסות למסלול התפיסה במסלול הפסד"פ
והמסלול לפי חוק איסור הלבנת הון :
"ויובהר - בפסיקה המתייחסת לסמכות חילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון
הובהר שמדובר בחילוט המבוצע בשלב הסופי של ההליך, כאשר בשלב החקירה או במהלך ניהול
המשפט בית המשפט מוסמך לתת סעדים זמניים לגבי הרכוש במטרה לשמור על נכסי החשוד או
הנאשם ולאפשר את החילוט העתידי ככל שההליך יסתיים בהרשעה ... מסלול התפיסה הזמני
הרלוונטי לענייננו הוא המסלול לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח
חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ"), וזאת בהתאם לאמור בסעיף
26(א) לחוק איסור הלבנת הון ... חוק איסור הלבנת הון למעשה יצר מעיין עילת תפיסה
שישית של תפיסה בשווי במסגרת מסלול הפסד"פ. עוד נקבע בפסיקה שכאשר מדובר
בחילוט במסלול הפסד"פ הרף הראייתי הנבחן בבואו של בית משפט להפעיל ביקורת
שיפוטית על תפיסת רכוש משתנה בהתאם לשלב בו נמצא ההליך. בעוד בשלב החקירה וטרם
הגשת כתב אישום הרף הראייתי הנדרש הוא של יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה הקשורה
בתפוס; בשלב שלאחר הגשת כתב אישום יש לעלות את הרף הראייתי הנדרש ליסוד סביר
להרשעה בעבירות המיוחסות לנאשם, זאת בדומה לשלב המעצר עד תום ההליכים....".
12. בהתאם לאבחנה בפסה"ד הנ"ל, בשלב זה די בחומר הראיות, כמפורט, כדי לבסס את היסוד הסביר כי נעברה עבירה הקשורה בתפוס ולפיכך, הרי יש להותיר החזקת התפוס בידי המשיבה בשלב זה. קבלת הבקשה יכולה להביא לכך כי החילוט בסיום ההליך יהיה בלתי אפשרי.
13.
בדיון הוצע כי המבקש יפקיד
במזומן בקופת ביהמ"ש סך 100,000 ₪, רישום איסור דיספוזיציה בכלי השיט ובכך
יתקבל האיזון הראוי בין שמירת ערך התפוס לבין זכות הפרט בקניינו.
14.
המבקש דחה את ההצעה על הסף אך
תוקף הצעה זו מוארך ב - 10 ימים מקבלת ההחלטה. הבקשה לשחרור התפוס תדחה בשלב זה,
אלא בכפוף למילוי התנאים המפורטים.
המבקש ישא בשכר המשיבה, לפנים משורת הדין בסך 1,000 ₪ בלבד.
ניתנה היום, כ"ו כסלו תשפ"ג, 20 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
