1

1.      המבקשת עותרת להחזרת תפוסים אשר נתפסו במסגרת חקירה הנוגעת לכרייה בלתי חוקית. המדובר במשאית מסוג וולוו (מ.ר 43-274-08) וכן עגלה נגררת (מ.ר 70-690-34).

2.      המבקשת טוענת כי יש להחזיר את התפוסים ללא תנאי שכן אין כל חשד הקושר אותה לביצוע העבירה. לטענתה, מדובר בהובלה שהוזמנה למחצבה אשר עובדת מזה שנים במקום (מחצבת ניצנה - המופעלת על ידי חברה אחרת - "מובילי הדרום בע"מ").

3.      המשיבה מצידה טוענת כי התפוסים נתפסו לאחר שיצאו מהמחצבה עמוסים ועל כן בהתקיים חשד סביר למעורבותה של החברה בביצוע העבירות, היתה הצדקה לתפיסה. כמו כן מבהירה המשיבה כי במידה ויגובש כתב אישום, תתקבל החלטה לעניין החילוט.

2

4.      הצדדים זומנו לשני דיונים אך המשיבה לא התייצבה ורק לאחר שניתנה החלטה לעניין החזרת התפוסים, הוגשה בקשה מטעם המשיבה והתקיים דיון במעמד הצדדים.

5.      במסגרת הדיון שהתקיים ביום 19.12.16 ציין ב"כ המשיבה כי המשאית נתפסה על ידי פקחים כשהיא עמוסה בחומר שנלקח מהמחצבה ללא אישור ועל כן קיים חשד סביר והחקירה לא הסתיימה. המשיבה ציינה כי תהא מוכנה לשחרר את הרכבים בתנאים הבאים:

                                א.        עיקול במשרד הרישוי.

                                 ב.         איסור דיספוזיציה.

                                  ג.         איסור שימוש בתפוסים לצורך כרייה באתר ניצנה או לרכל שימוש אחר בניגוד לדין.

                                 ד.         הפקדה בסך 30% מערך התפוסים.

                                ה.        פוליסת ביטוח מקיף לתפוסים עם שעבוד לטובת המדינה.

                                  ו.         ערבות צ"ג.

6.      המשיבה העבירה הודעה לעניין שווי התפוסים ולפיה בהתאם למחירון שווי המשאית עומד על 770,000 ₪ . שווי הנגרר 155,000 ₪.

7.      המבקשת העבירה מצידה הודעה לתיק ולפיה קיים שיעבוד על המשאית הרשום על שם בנק לאומי סניף 922 (מרכז הנגב) על סך 438,145 ₪.

דיון והכרעה

8.      בבש"פ 342/06 חב' לרגו - עבודות עפר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו - להלן: "לרגו") נדונה שאלת סמכות התפיסה בעבירות מהסוג בו אנו דנים.

3

9.      הוראת החוק הקובעת את הסמכות לתפיסת חפצים בידי המשטרה מצויה בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה") הקובעת כי:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצועה"".

10.  בענייננו, אין מחלוקת כי היה קיים חשד סביר בעת תפיסת המשאית והנגרר שכן הם נצפו יוצאים עמוסים מתוך מחצבה אשר נאסרה בה הפעילות. השאלה היא מה ייעשה עם התפוסים עם התפתחות החקירה.

11.  הסעיף המסדיר את שחרור התפוסים הוא סעיף 34 לפקודה הקובע כי:

"על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח מישנה או בדרגה גבוהה מזו, דרך כלל או לענין מסוים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט השלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת, כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו".

12.  בעניין לרגו עמד בית המשפט העליון על מתחם שיקול הדעת לעניין שחרור התפוסים:

4

"הסמכויות שמעניק החוק לגורמי אכיפת החוק לפעול כנגד אדם בטרם הכרעה משפטית בדבר אחריותו הפלילית טעונות קושי מובנה: מחד - ההנחה העומדת ביסוד מעצרו של אדם לצורך חקירה או עד תום ההליכים היא, כי קיים יסוד סביר להניח כי עבר עבירה פלילית. עוצמת ההנחה הזו משתנה עם התפתחות ההליך הפלילי. עוצמתה פחותה בשלב הראשון, וככל שההליך מתקדם והראיות נאספות, הולכת הנחה זו ומקבלת ביסוס נוסף. בהינתן הנחה זו במידת עוצמה משתנה, כאמור, עולה שאלת האיזון הראוי בין מידת הפגיעה ההכרחית בנחקר או בנאשם לצורך השגת תכליות הנעוצות באינטרס הציבורי, לבין זכותו של אדם לממש את זכויות היסוד הנתונות לו בטרם הוכרע דבר אחריותו הפלילית. בגדרן של זכויות יסוד אלה עומדת, בראש וראשונה, הזכות לחירות האישית; בצידן ניצבת גם הזכות לקנין שמצאה אף היא את מקומה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. וכך, כל עוד לא הוכרע דבר אשמתו של אדם, מצווה מערכת אכיפת החוק לשקול ולאזן בין חובת הגנה על זכויותיו החוקתיות של הנחקר או הנאשם לבין אינטרס הציבור שתכליתו להבטיח את בטחון הציבור, ואת תקינותו של הליך החקירה והמשפט מפני שיבוש אפשרי. בגידרו של האיזון הנדרש כאמור, מושם דגש על זכותו של האדם לחופש אישי כנגד שיקולים שבאינטרס הציבורי. ככל ששלבי ההליך הפלילי מתקדמים, כך עשויה נקודת האיזון פרי המתח שבין חלקי המשוואה, לסטות לכאן או לכאן".

(ההדגשות אינן במקור. צ.פ)

13.  אמנם סמכות התפיסה בעת ביצוע העבירה היתה קיימת אך שאלת החשד כלפי המבקשת עצמה פחת באופן משמעותי עם התפתחת החקירה.

14.  עיון בתיק החקירה מלמד כי החשד מתמקד בבעלים של מחצבת ניצנה והמנהל שלה. מדובר בחברה אחרת וחשוד אחר אשר הפעיל את המחצבה.

15.  צווי הסגירה אשר נמצאים בתיק מופנים נגד החברה האחרת ומפעילה וניכר כי אכן יש בסיס איתן לטענת המבקשת ולפיה מדובר בהזמנה של הובלה שכמוה כשכירת רכב או ציוד. כל ההתכתבויות הנוגעות לכרייה עצמה מלמד כי מי שידע או יכול היה לדעת הוא מנהל החברה האחרת ולא המבקשת.

16.  זאת ועוד, מדברי החשוד האחר, בעלי החברה המפעילה את אתר הכרייה עולה עוד יותר הספק בדבר מעורבות החברה או מי מבעליה בכרייה עצמה.

17.  לא מצאתי בתיק בשלב זה רמת חשד כה גבוהה אשר מקימה את החשד נגד המבקשת ובוודאי שלא נגד בעליה.

5

18.  בנסיבות אלה, לא מצאתי והמשיבה אף לא הפנתה לכל מקור סמכות אחר, המאפשר את חילוט הרכבים אשר הופעלו על ידי צד שלישי שלא יכול היה לדעת על סגירת המחצבה שהיתה פעילה במשך שנים. אין מדובר בכרייה במקום שניתן להבין מובהק כי הכרייה שם היא בלתי חוקית. מדובר במחצבה שהיתה פעילה במשך שנים ולא באתר כרייה "פיראטי". מי שהפר את הצו הוא מפעיל המחצבה ובוודאי שלא ניתן לקבוע על פי תיק החקירה כי מי מעובדי המבקשת או הנהג יכול היה לדעת כי ניתן צו סגירה שכזה. בוודאי כאשר דבר הצו לא הופנה למי ממנהלי המבקשת.

19.  פרשת לרגו מחייבת את בית המשפט לבחון את נקודת האיזון בין צרכי החקירה לאור התקדמות ההליך הפלילי. בענייננו ברור כבר עתה כי החשד נגד המבקשת הלך והתפוגג ובוודאי שלא מצדיק את המשך תפיסת המשאית והנגרר באופן אשר גורם לה נזקים עצומים.

20.  בשלב זה ניתן לקבוע כי הכף נוטה באופן מובהק להחזרת התפוסים שכן בשלב זה רמת החשד נגד המבקשת אינו כזה המחייב את השארת התפוסים בידי המשיבה ובוודאי שאין כל צורך לאור רמת החשד בתנאי שחרור כה פוגעניים. אין צורך להעמיק את הפגיעה בזכות הקניין של המבקשת בצורה כה אנושה לאור חומר הראיות הקיים בתיק.

21.  אשר על כן, בהתאם לרמת החשד, כך גם תנאי השחרור. לפיכך, ישוחררו התפוסים בתנאים הבאים (התפוסים יוחזרו לא יאוחר מיום 28.12.16) ולאחר שימולאו התנאים הבאים:

                                א.        איסור דיספוזיציה במשאית מס' 43-274-08 ועגלה נגררת מס' 70-690-34.

                                 ב.         איסור שימוש בתפוסים לצורך כל פעילות באתר ניצנה או לכל שימוש אחר בניגוד לדין.

                                 ג.         ערבות צד ג' שתיחתם על ידי מר מוסה אלטורי ת.ז 058583733 ע"ס 400,000 ₪.

תוקף תנאים אלו עד ליום 22.5.2017.

המזכירות תעביר בדחיפות ההחלטה לצדדים.

6

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ז, 22 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.