1

 

 

1. בפני בקשה להארכת תוקף צווי תפיסה של רכוש ונכסים שנתפסו אצל ומידי המשיבים 1-2 (להלן: "המשיבים") לרבות הארכת צווי תפיסה רישומיים של נכסי מקרקעין לתקופה נוספת של 180 יום.

הבקשה הוגשה ביום 21.5.19 וזאת במסגרת וכחלק מחקירה המתבצעת בצח"מ משותף עם רשות המיסים בחשד לביצוע עבירות כלכליות של הלבנת הון ועבירות לפי פקודת מס הכנסה.

 

2

2. במקביל לבקשה להארכת תוקף צווי התפיסה דלעיל ועוד קודם לכן, הוגשה על ידי המשיבים בקשה להשבת רכוש תפוס ובהמשך לאור בקשת המבקשת להארכת צווי התפיסה של הרכוש הוגשה תגובת המשיבים (לאחר מספר בקשות דחיה להגשת התגובה) ביום 4.7.19

ביום 2.7.19 ניתנה החלטת בית המשפט על הארכת צווי התפיסה עד למתן החלטה אחרת.

 

3. ביום 5.8.19 התקיים דיון בפני במעמד הצדדים לרבות במעמד משיב 3 וב"כ בנוגע לנכס מקרקעין במושב נהורה, כפי שיפורט לקמן.

 

הרקע לבקשה והליכים קודמים

 

4. ביום 26.11.18 נעצר משיב 1 (להלן: המשיב") בחשד לביצוע עבירות על פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון. ביום 29.11.18 שוחרר המשיב בתנאים מגבילים.

ביום 24.12.18 הוגשה בקשת המשיבים להשבת תפוסים וזאת בהמשך לתפיסת רכוש על ידי המבקשת מיום 26.11.18 הכולל כסף מזומן ורכב מסוג ריינג רובר מ.ר. 907-06-501 .

ביום 17.1.19 הוגשה הודעה מוסכמת מטעם הצדדים, אשר קיבלה אישור בית המשפט ולפיה שוחרר הרכב דלעיל בתנאים מגבילים לרבות הסכמות לעניין הכספים שנתפסו.

הודגש במסגרת הסכמות הצדדים, כי תוקף ההסכמות הוא לתקופה של 180 יום ממועד התפיסה וכי לאחר מועד זה תוכל המבקשת להגיש בקשה להמשך החזקת התפוסים ולצדדים שמורה הזכות לטעון בעניין זה.

 

5. נוכח ההסכמות דלעיל, הוגשה בקשת המבקשת ביום 21.5.19 להארכת תוקף צווי החזקה בתפוסים (על אף שבפועל הוכתרה הבקשה בכותרת "בקשה למתן צו להארכת תוקפם של תפוסים") לתקופה של 180 יום וזאת ביחס לתפוסים (כסף מזומן ורכב) לגביהם ניתנה הסכמת הצדדים ביום 17.1.19 וכן בנוגע לתפיסה רישומית של נכסי מקרקעין שנתפסו ביום 24.12.18 (תפיסה רישומית בהתאם להחלטת בית משפט בבקשה, שניתנה במעמד צד אחד).

 

להלן פירוט התפוסים לגביהם מבוקשת הארכת החזקה:

 

א. כסף מזומן בסך 234,000 ₪, 23,000 דולר ו- 6,430 יורו (הסכומים בקירוב).

ב. רכב מסוג ריינג רובר מ.ר. 907-06-501 (לגבי התפוסים א ו-ב ניתנה הסכמת הצדדים ביום 17.1.19 והבקשה היא להארכת תוקף התנאים בהתאם להסכמת הצדדים).

ג. נכס מקרקעין ברחוב התאנה 538 במושב נהורה

נכס מקרקעין בשד' העצמאות 116 קרית גת

3

נכס מקרקעין ברחוב דוד המלך 4/13 קרית גת ( מדובר בתפיסה רישומית מיום 24.12.18)

 

כמו כן מבוקש להאריך תוקף צווי התפיסה של המחאות רבות שנתפסו במהלך חיפוש אצל המשיבים (כ-100 המחאות שונות של פרטיים וחברות) וכן מספר מסמכים הנדרשים לצורך קידום החקירה.

בבקשה בכתב מפורט כי העילה להארכת צווי החזקה בתפוסים הינה לצורך מניעת הברחת רכוש והבטחת אפשרות מימוש חילוט הרכוש התפוס וזאת במסגרת הוראות החוק לאיסור הלבנת הון ובהתאם להוראות סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי.

 

6. להשלמת התמונה יש להוסיף הנתונים בדבר מעצרו האחרון של המשיב. המשיב נעצר בשנית ביום 15.7.19 בחשד לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות על פקודת מס הכנסה הכוללות השמטת הכנסה במזיד ואי דיווח על עסקאות במקרקעין וכן עבירה של סחיטה באיומים.

מעצרו של המשיב הוארך על פי החלטת בית המשפט עד ליום 29.7.19 , לא התבקשה הארכת מעצר נוספת וב"כ המבקשת אישר בדיון ביום 5.8.19 כי החשד הסביר בגין עבירת הסחיטה באיומים לא התחזק ולפיכך המשיב כמו גם מעורבים אחרים שנעצרו בעניין זה , שוחררו אולם החקירה טרם הסתיימה. (ראה עמוד 3 לפרוטוקול שורות 17-18 ).

במהלך כתיבת ההחלטה, שלחו הצדדים הודעה ותוספת קצרה לנימוקים שפורטו במהלך הדיון ביום 5.8.19 תוך הפנייה לפסק דין שניתן לאחרונה בנושא העומד לדיון.

תמצית טענות הצדדים

 

7. המשיבים טענו להתנהלות לא תקינה של המבקשת, בכך שפעלה לקבלת צו במעמד צד אחד להטלת עיקול רישומי על נכסי המקרקעין, שעה שהחקירה הפכה לגלויה ובעת שהתקיים מו"מ בין הצדדים בנוגע לרכוש קודם שנתפס מהמשיבים.

 

לגופו של עניין, טענו המשיבים כי בחלוף תקופה של 180 יום ממועד התפיסה הראשונה של רכוש המשיבים, בהעדר התקדמות חקירתית או חיזוק החשד הסביר, יש להורות על השבת כלל התפוסים לידי המשיבים.

 

8. ב"כ המשיבים הפנו לפרוטוקול הדיון בהארכת המעצר בעניינו של המשיב מיום 27.11.18 ולמענה שניתן על ידי נציג יחידת יהלום בנוגע לחשד לעבירות של השמטת הכנסה לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה ביחס לשנים 2017 - 2012 .

4

לטענת המשיבים, עבירות לפי פקודת מס הכנסה נכללו בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון רק החל מיום 17.10.16 (נכנס לתוקף) ולפיכך אין בעבירות על פקודת מס הכנסה להקים עילה לחילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון, אלא בנוגע לעבירות שבוצעו בשנת המס 2017 בלבד.

 

בהינתן האמור לעיל, טוענים המשיבים כי המבקשת לא הציגה נתונים לגבי שווי העבירות המיוחסות למשיבים בשנת המס 2017 וגם אם קיים חשד סביר לביצוע עבירות, הרי שמדובר בהיקף נמוך של עשרות אלפי ₪ ולא בהיקף של מיליונים כפי טענת המבקשת ואין בהיקף הנטען כדי לסווג את עבירות המס כעבירת מקור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון ולפיכך לא קמה עילה להחזקת התפוסים.

 

9. ב"כ המשיבים טוענים כי המבקשת לא הציגה נתונים בנוגע ליחס בין שווי הרכוש התפוס לבין שווי הרכוש אשר על פי החשד שימש לעבירה או הושג כתוצאה מביצוע עבירה.

 

נטען כי מעצרו של המשיב בפעימה השנייה ביום 15.7.19 נועד "להלבין" את חילוט הרכוש וכל מטרת המעצר הינה להכשיר את הארכת צווי התפיסה, אולם, לאור העובדה כי החשד הסביר לא התחזק והמשיב שוחרר, מכאן שלא קיימת עילה לתפיסת הרכוש ויש להורות על השבת כלל התפוסים לידי המשיבים.

 

טענתם המרכזית של המשיבים היא כי לא קיים "פוטנציאל חילוט" כפי שמפורט בפסיקה ולפיכך לא קמה כלל עילה לתפיסת הרכוש ועל אחת כמה וכמה שאין עילה להארכת החזקה בתפוסים ולפיכך מתנגדים לבקשה להארכת צווי התפיסה ועותרים להשבת כלל התפוסים לידי המשיבים.

 

10. נציג המבקשת טוען בתגובתו בכתב ופירט במסגרת הדיון בעל פה כי החקירה טרם הסתיימה. למרות שאישר כי החשד הסביר בעבירת הסחיטה באיומים לא התחזק, הפנה לחומרי חקירה נוספים וחדשים שיש בהם כדי לחזק החשד הסביר בנוגע לביצוע עבירות עצמאיות המהוות עבירות מקור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון כמפורט לקמן.

 

נציג המבקשת דחה את הטענה לקיומה של זיקה כלשהיא בין מעצר המשיב בפעימה השנייה ביום 15.7.19 לבקשה להארכת צווי התפיסה. לדבריו, מועד המעצר הינו תוצאה של המשך חקירה סמויה שנוהלה באמצעות ימ"ר לכיש מיד לאחר מעצרו של המשיב בפעימה הראשונה מיום 26.11.18 ובמהלכה נחקרו ונגבו הודעות מגורמים שונים.

 

5

11. נציג המבקשת הפנה לחומר חקירה בנוגע לרכישת רכב מסוג לנדרובר מ.ר. 94-119-75 (רכב שנמכר על ידי המשיב ולא נתפס על ידי המבקשת). לטענת המבקשת, מחומר החקירה עולה כי המשיב רכש רכב זה באמצעות אדם אחר תוך הכשלת דיווח. לטענת המבקשת, רישום הרכב על שם אחיו של המשיב מקים חשד סביר לביצוע עבירה על פי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.

היקף העבירה בנוגע לרכב זה עומד על סך 415,000 ₪.

 

12. נציג המבקשת הציג חומר חקירה עדכני בנוגע לרכישת נכס בשד' העצמאות 116 קריית גת על ידי המשיבים באופן שהעברת הכספים בוצעה תוך הכשלת דיווח באמצעות העברת מזומן לאדם אחר העובד בחברה והוצאת שיקים במקביל לכך מהחברה לטובת מוכר הנכס. לטענת המבקשת, ההתנהלות האמורה מקימה חשד לביצוע עבירה של הכשלת דיווח, עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון. היקף העבירה בנוגע לרכיב זה של רכישת הנכס עומד על סך 1,000,020 ₪.

 

13. בהמשך לרכישת הנכס בשד' העצמאות, לטענת נציג המבקשת, פעלו המשיבים להריסת המבנה הקודם ובניית שלד חדש כאשר בניית השלד מבוצע בפועל על ידי צדדי ג' והמשיב אינו צד לעניין.

לטענת נציג המבקשת מדובר בחשד לעבירה של השמטת הכנסה במזיד, שבוצעה לאחר התיקון בחוק, כך שהינה עבירת מקור כנדרש בחוק איסור הלבנת הון לצורך חילוט עתידי.

היקף העבירה בנוגע לבניית השלד עומד על סך 568,000 ₪.

 

14. נציג המבקשת פירט חשד נוסף לגבי נכס המקרקעין בשד' העצמאות לעניין העדר דיווח במועד לגבי הסכם המכר וכי הדיווח נמסר רק לאחר פתיחת החקירה.

ב"כ המשיבים הפנו להסכם השכירות בין הצדדים מיום 1.1.16 הכולל אופציה לרכישת הנכס ולטענתם חוזה המכר נועד להשלים את הזכות הקניינית שניתנה כבר במועד חוזה השכירות.

 

15. טענה נוספת של המבקשת מייחסת למשיב עיסוק בהלוואות בריבית, המהווה עבירה של השמטת הכנסה ובהתאם לתיקון לחוק איסור הלבנת הון הינה עבירת מקור.

היקף העבירה ביחס להכנסות מהלוואות בריבית עומד על סך 991,000 ₪.

 

בנוגע לרכיב זה, טענו ב"כ המשיבים כי העיסוק בהלוואות בריבית מוכחש, אולם גם אם קיים חשד סביר בנושא זה, הרי שלא הייתה קיימת חובת דיווח אותה עת, הואיל וחובה זו על פי החוק (חוק הפיקוח (שירותים פיננסיים)) נכנסה לתוקף לאחר המועד הנטען לביצוע עבירות ההלוואה בריבית ולפיכך לא בוצעה כל עבירה הנכנסת תחת חוק איסור הלבנת הון ולא קמה בגינה הזכות לחילוט.

 

6

16. נציג המבקשת הציג בדיון דו"ח חסוי לעניין תחשיב גידול ההון של המשיבים באופן המצביע על פער בסדר גודל של כ-3 מיליון ₪ בקירוב ולטענתו, בהעדר הסבר מספק לגידול ההון, יש בכך כדי להקים חשד סביר לעבירות של אי מסירת דיווח , עבירות הנכנסות לגדר סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון ומכוח זה מבוקש להאריך את הצו הזמני בנוגע לחילוט נכסי המשיבים.

 

17. לגבי נכס המקרקעין ברחוב התאנה 538 במושב נהורה נטען על ידי נציג המבקשת כי העסקה לא דווחה במועד כנדרש, נתקבל דיווח מאוחר, שנולד לשיטת המבקשת, לאור התקדמות החקירה.

 

בדיון מיום 5.8.19 התייצב משיב 3 וב"כ , לטענתם, משיב 3 שילם את התמורה עבור רכישת נכס המקרקעין במושב נהורה, מדובר בצד ג' שאינו קשור כלל לחקירה המנהלת כנגד המשיבים ובשים לב לטענה כי ניתנה תמורה, יש להורות על ביטול צו התפיסה הרישומית ביחס למקרקעין בנהורה.

 

נציג המבקשת טען בדיון כי מתנהלת חקירה פלילית גם ביחס למשיב 3 שאף נחקר בחשד לביצוע עבירה של השמטת הכנסה , אולם חקירתו טרם הסתיימה.

לשאלת בית המשפט, השיב נציג המבקשת כי התפיסה הרישומית של הנכס בנהורה דרוש נוכח היקפי העבירות המיוחסים למשיבים.

 

18. נציג המבקשת ציין בדיון כי עליו להציג את חומר החקירה כולו לעיון הפרקליטות וככל שלא יידרשו השלמות חקירה, הרי שמבחינתו החקירה הגיעה לסיומה.

 

עוד אישר בדבריו כי בפועל לא בוצעה תפיסה רישומית של הנכס ברחוב דוד המלך בקריית גת וסביר להניח כי גם לא תבוצע תפיסה שכזו.

 

 

 

דיון והכרעה

 

19. חילוט רכוש במסגרת צו זמני מכוח סעיף 21 (א) וסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון נדון בהרחבה ב-ע"פ 6532/17 וב- ע"פ 7309/17 מדינת ישראל נגד חסדי דוד לעדת הבוכרים, פסק דין שניתן על ידי כבוד השופטת ברון ואשר הצדדים הפנו אליו בטיעוניהם.

 

במהלך כתיבת ההחלטה ניתן פסק דין נוסף בנושא זה על ידי כבוד השופטת ברון ביום 11.8.19 ב- ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נגד מדינת ישראל. ב"כ המשיבים הגישו הודעה וביקשו להפנות לאמור בפסק דין זה.

7

 

20. בית המשפט העליון בפסקי הדין דלעיל עמד על המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לחילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון, שתכליתו לאפשר חילוט רכוש באופן זמני עד להכרעה בהליך הפלילי מתוך מטרה לשמור על מצבת הנכסים של הנאשם כפי שהיא , כך שניתן יהיה לבצע חילוט עתידי בבוא העת ככל ויורשע הנאשם.

בית המשפט הדגיש את חומרתן של עבירות הלבנת הון והיותן בעלות פוטנציאל הרס משמעותי מבחינה חברתית וכלכלית וכי אחד הכלים האפקטיביים במלחמה בהלבנת הון הינו חילוט הרכוש.

 

בית המשפט מפנה למפורט בסעיפים 21 ו 23 לחוק איסור הלבנת הון. מדגיש כי מתן צו חילוט הינו הכלל בעבירות של הלבנת הון וכן מאפשר חילוט רכוש בשווי העבירה כל עוד הוא שווה ערך לרכוש שקשור לעבירה גם אם אינו קשור באופן ישיר לעבירה ולכאורה מדובר ברכוש כשר וחוקי.

 

בית המשפט בפסקי הדין דלעיל מפרט כי החוק מסדיר את האפשרות לקבלת סעדים זמניים לצורך הבטחת ביצוע החילוט בתום ההליך הפלילי כאשר מטרת הסעד הזמני להבטיח את מימוש החילוט העתידי ולמנוע מצב של הברחת נכסים. כאשר אל מול תכלית זו עומדת הפגיעה בזכות הקניין של הנאשם, אשר בשלב זה של בקשת הסעד הזמני, עומדת לו זכות החפות.

 

21. בית המשפט בפסקי הדין דלעיל מתווה את הדרך ומפרט את המבחנים, אותם על בית המשפט לבחון במסגרת הבקשה למתן צו לסעד זמני. על בית המשפט לבחון את דיות הראיות במישור הלכאורי ולהשתכנע כי קיים פוטנציאל חילוט באופן שהראיות לכאורה מקימות סיכוי סביר להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו ובגין אותה הרשעה ניתן יהיה להורות על חילוט הרכוש. כמו כן, על בית המשפט לבחון ולהשתכנע כי הצו המבוקש הוא מידתי.

 

 

בית המשפט ציין כי בשלב הסעד הזמני יש לנקוט זהירות ומידתיות בקביעת היקף החילוט. עוד פירט בית המשפט בפסק הדין בעניין אהוד מאיר שאיבות כי במסגרת בחינת מידתיות החילוט הזמני, נדרש בית המשפט לבחון את פרק הזמן שבו צפוי הצו הזמני לעמוד בתוקף, לרבות פרק הזמן שחלף וצפי הזמנים לסיום ההליך.

 

מן הכלל אל הפרט

 

22. הבקשה שבפני עוסקת בחילוט זמני של רכוש ונכסים במסגרת חקירה פלילית בחשד לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון וכן עבירות נוספות לפי פקודת מס הכנסה ועבירות של סחיטה באיומים.

8

הצורך בתפיסת הרכוש והנכסים באמצעות צווים זמניים נדרש על מנת להבטיח אפשרות חילוט הרכוש בסופו של ההליך הפלילי ולאחר הרשעה בדין.

לא אוכל להתעלם מהעובדה כי רכב מסוג ריינגרובר מ.ר. 94-119-75 לגביו קיים חשד לביצוע עבירות המקימות לכאורה פוטנציאל לחילוט, נמכר על ידי המשיבים ולא נתפס. הגם שאין טענה כי המכר בוצע על מנת להבריח נכסים, יש בעובדה זו כדי להצביע על הצורך בשימור מצבת הנכסים לצורך חילוט עתידי ככל וקיים פוטנציאל חילוט.

 

23. לעניין פוטנציאל החילוט והיקף החילוט הנדרש, אני סבור, לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים בהרחבה ועיינתי בחומרי החקירה, כי יש מקום לביצוע אבחנה בין סוגי הנכסים שנתפסו.

 

יודגש, כי בשונה מפסקי הדין שניתנו בבית המשפט העליון, העוסקים במתן צו זמני לחילוט רכוש במקביל להגשת כתבי אישום, הרי בבקשה שבפני עסקינן עדיין בשלב החקירתי, טרם גובש כתב אישום ולפיכך מדובר בחומר חקירה שהוצג בפני בית המשפט בלבד בטרם נחשף במלואו בפני ב"כ המשיבים. עם זאת, נוכח הצהרת נציג המבקשת בדיון מיום 5.8.19 כי בכוונתו להגיע לפרקליטות בימים הקרובים וככל שלא תהיינה השלמות חקירה, הרי שמבחינתו החקירה הושלמה (עמוד 5 לפרוטוקול שורה 26) יש מקום לבחון פוטנציאל החילוט כבר עתה על בסיס חומר החקירה שהוצג בפני.

 

24. נוכח העובדה כי מדובר בחקירה דינמית, אשר טרם הושלמה ובשים לב לחומרי חקירה עדכניים שהוצגו בפני, לא מצאתי פגם בהתנהלות המבקשת לפיה מייחסת בשלב זה של הבקשה עבירות הנכנסות במסגרת סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון על אף שאלו לא יוחסו למשיב במסגרת חקירתו ומעצרו בפעימה הראשונה מיום 26.11.18 , הבקשה שבפני היא להארכת צווי חילוט זמניים וזאת לאור חשדות לביצוע עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון לרבות עבירות שהינן עבירות מקור אולם גם לאור פקודת סדר הדין הפלילי וסמכויות התפיסה המפורטות בפקודה בסעיף 32 בה ולצורך חילוט עתידי.

25. בנוגע לנכס המקרקעין בשד' העצמאות 116 בקרית גת - הוצגו בפני חומרי חקירה עדכניים ביחס לרכישת הנכס וביחס לבניית השלד לאחר הריסת המבנה הקודם, המצביעים על ביצוע פעולות קנייניות וכלכליות שיש בהן כדי להקים חשד סביר ולמעלה מכך לביצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה של הכשלת דיווח והשמטת הכנסה במזיד. בשים לב להיקף העבירות, למעלה ממיליון וחצי ₪ ומועד ביצוען, אני סבור כי קיים פוטנציאל חילוט בנוגע לנכס זה.

 

9

שונה הדבר בנוגע לשני נכסי המקרקעין האחרים. לגבי נכס המקרקעין ברחוב דוד המלך בקרית גת אישר נציג המבקשת בהגינותו כי לא בוצעה תפיסה בפועל וזו כנראה גם לא תבוצע. לא פורטו ולא הוצג בפני כל חומר חקירה המצביע על חשד לעבירה כלשהיא בנכס זה ולפיכך לא מצאתי מקום להארכת צו התפיסה הרישומי של הנכס האמור.

 

לגבי נכס המקרקעין ברחוב התאנה 538 במושב נהורה - לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי טיעוני הצדדים אני סבור כי החקירה טרם הושלמה ביחס לכלל החשודים והחשדות הקשורים למכירת הנכס על ידי המשיבים לידי משיב 3 , עם זאת, נוכח מעורבות צד ג' - משיב 3 בביצוע העסקה וכאמור התפיסה הרישומית של הנכס לא נעשתה לגביו אלא לגבי המשיבים. בשים לב לעובדה כי לא נסתרה הטענה לתשלום תמורה עבור הנכס על ידי משיב 3 ונוכח חלוף הזמן, אני סבור כי המבקשת לא הרימה את הנטל הנדרש להצביע על פוטנציאל חילוט ביחס לנכס זה ויש במעורבות צד ג' כדי לנתק את הזיקה הישירה של המשיבים לנכס, באופן שאינו מצדיק המשך הארכת צו התפיסה הזמני לגביו.

 

מעבר לאמור, אפנה לטיעוני נציג המבקשת בעמוד 7 לפרוטוקול הדיון מיום 5.8.19 (שורות 23-24) ובקשתו להארכת התפיסה של נכס זה לפרק זמן של 45 ימים לצורך העברת חומר החקירה לפרקליטות וגיבוש עמדתה, אני סבור כי נוכח מועד מתן ההחלטה (בחלוף כ-30 יום ממועד הדיון) לא מצאתי מקום לאשר הארכה נוספת של תפיסת הנכס.

 

26. לעניין הבקשה להארכת צווי התפיסה בנוגע לכספים במזומן וכן ביחס לרכב מסוג ריינג רובר מ.ר. 907-06-501 אשר שוחרר לידי המשיבים בתנאים בהתאם להסכמות הצדדים מיום 17.1.19 (המגיע בקירוב לסך של מיליון ₪ - צירוף שווי הרכב והכספים במזומן שנתפסו), אני סבור כי נוכח חומר החקירה שהוצג בפני ביחס לעיסוק המשיב בהלוואות בריבית, כאשר חלקו הארי מתייחס גם לתקופת זמן הרלבנטית לקיומה של חובת דיווח על פי חוק, לאור חומר החקירה בנוגע לעבירה של הכשלת דיווח ביחס לרכב הלנדרובר מ.ר. 94-119-75 שנמכר על ידי המשיב, עולה קיומו של פוטנציאל חילוט בשווי כספי בהלימה לכספים ולרכב שנתפסו ולפיכך יש להורות על הארכת התפיסה ביחס לרכיבים אלו.

 

27. הוצג בפני מטעם המבקשת דו"ח חסוי של תחשיב גידול הון של המשיבים העומד על היקף של כ-3 מיליון ₪ ולטענת המבקשת לא ניתנו הסברים מספקים ביחס לגידול ההון. בשים לב להיקף הסכום הנטען, עותרת המבקשת להארכת צווי התפיסה ביחס לנכסי המקרקעין שפורטו לעיל.

10

בנקודה זו, נתתי משקל לחלוף הזמן מעת תפיסת הרכוש (תקופה של כ-8 חודשים) ובשים לב להתמשכותו הצפויה של ההליך הפלילי בעניינם, נוכח חובתו של בית המשפט לבחון את מידתיות צו החילוט וצמצום היקפו ככל הניתן, לא מצאתי כי בשלב זה של החקירה ביחס לגידול ההון קיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך פוטנציאל חילוט בסך המפורט ולפיכך אין מקום להיעתר לבקשה לחילוט נכסי המקרקעין נוכח הטענה להיקף העבירות.

 

זאת ועוד, אני סבור כי בשל התעצמות הפגיעה בזכות הקניין נוכח ההימשכות תקופת החילוט ולאור הצהרת נציג המבקשת כי החקירה נמצאת בשלביה האחרונים, אין מקום לקבלת הבקשה להארכת צווי התפיסה למלוא התקופה המבוקשת ויש לקצר התקופה באופן משמעותי.

ככל ויוגש כתב אישום נגד המשיבים בפרק הזמן של חלות הצו הזמני, תוכל המבקשת להגיש בקשה בהתאם להארכת צווי התפיסה לאחר שתינתן האפשרות למשיבים ללמוד את חומר הראיות בעניינם.

 

סוף דבר

 

28. על מנת לאפשר סיום החקירה תוך הבטחת מימוש תכלית החילוט וזכויותיהם הקנייניות של המשיבים אני מורה על הארכת תוקף צווי התפיסה בהתאם להסכמות הצדדים מיום 17.1.19 בנוגע לכספים במזומן וכן ביחס לתפיסת הרכב מסוג ריינג רובר מ.ר. 907-06-501 ולרבות הארכת צווי התפיסה של כספים נוספים שנתפסו במהלך חקירת המשיבים וזאת לתקופה של 90 יום מהיום.

 

מורה על הארכת צו התפיסה הרישומי בנוגע לנכס המקרקעין בשד' העצמאות 116 בקרית גת לתקופה של 90 יום מהיום. כמו כן, על הארכת תוקף צווי התפיסה ביחס להמחאות ולמסמכים הנוספים שפורטו בבקשה, כחלק מחומר החקירה וזאת לתקופה של 90 יום מהיום.

 

מורה על ביטול צו התפיסה הרישומי ביחס לנכס המקרקעין ברחוב התאנה 538 במושב נהורה , כמו כן, על ביטול צו התפיסה הרישומי, ככל וישנו, בנוגע לנכס ברחוב דוד המלך 4/13 בקרית גת.

 

מזכירות תעביר ההחלטה לידיעת הצדדים וב"כ.

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ט, 04 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.