ה"ת 53623/12/17 – מאמון סלמיה,אחמד חירבוואי נגד איכות הסביבה,משטרת ישראל- מחלקת איכות הסביבה
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ה"ת 53623-12-17 סלמיה ואח' נ' איכות הסביבה ואח'
|
1
בפני |
כבוד השופטת מיקה בנקי
|
|
מבקשים |
1. מאמון סלמיה 2. אחמד חירבוואי
|
|
נגד
|
||
משיבים |
1. איכות הסביבה 2. משטרת ישראל- מחלקת איכות הסביבה
|
|
החלטה
|
1. בפני בקשה להחזרת שתי משאיות אשר נתפסו בחשד להעברת פסולת בניגוד לדין.
2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם יכול בית המשפט להאריך את החזקת התפוסים בידי המשטרה אף לאחר חלוף 180 יום ממועד התפיסה, ובהעדר כתב אישום.
העובדות הצריכות לעניין
3. ביום 20/6/17 נתפסו במחסום עין יהל, ע"י פקחי איכות הסביבה של קמ"ט איו"ש, שתי משאיות: משאית מסוג וולוו מספר רישוי 4997756 השייכת למבקש 1 ומשאית מסוג וולוו מספר רישוי 2416315 השייכת למבקש 2.
4. המשאיות נתפסו בחשד לאיסור לכלוך, השלכת פסולת ועוד, בניגוד לדין.
5. המשיבה טענה כי מדובר ב"מבקשים מועדים" וב"משאיות מועדות" אשר נתפסו כבר מספר פעמים ע"י גורמי האכיפה ובכל פעם הושבו המשאיות למבקשים בתנאים, אך אלו חזרו לסורם ולביצוע עבירות כאמור באמצעות המשאיות. המשיבה הוסיפה וטענה כי בבעלות המבקשים משאיות נוספות אשר נתפסו בחשד לעבירות זהות.
2
6. עד היום, למעלה מ-180 יום לאחר תפיסת המשאיות, לא הוגש כתב אישום בעניין העבירות המיוחסות, אשר על פי החשד בוצעו ע"י המבקשים באמצעות המשאיות התפוסות.
7. ביום 26.12.17 הוגשה הבקשה להחזרת המשאיות בשל חלוף 180 יום ובהעדר כתב אישום.
8. ביום 16.1.18, במסגרת הליכי בקשה זו, הגישה המשיבה בקשה להארכת מועד התפיסה של המשאיות ב-30 יום, לצורך הגשת כתב אישום במסגרתו תתבקש הארכת התפיסה עד לתום ההליכים נגד המבקשים.
הארכת מועד התפיסה
9. הצדדים לא העלו מחלוקת בשאלת החשד הסביר ותכלית התפיסה ולפיכך נקודת המוצא היא כי אלו התקיימו. לשאלת בית המשפט הודיעו שני הצדדים כי ניתן ליתן החלטה על סמך החומר הקיים בתיק, ללא צורך בקביעת דיון.
10.
המבקש מיקד טענתו בבקשה ובתגובותיו אך בעובדה
כי חלפו אותם 180 יום הקבועים בסעיף
11. המשיבה הפנתה בטענותיה לפסיקה הקובעת כי הוראת סעיף 35 בפקודה לעיל מאפשרת הארכת המועד, לבקשת המשטרה, גם בחלוף 180 יום.
12. בבג"צ 2393/91 עזריאל פרידנברג נ' שופטת השלום בתל-אביב, הגב' מרים סוקולוב, [מה(4) 490 (1991)] נדונה השאלה דנן והוכרעה כדלקמן:
"האם נתונה סמכות הארכה, גם כשלא הוארכה תקופת התפיסה תוך ששת החודשים הראשונים, ולא הוגש כתב-אישום בתקופה זו? סבורני, כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב, על-פי הגיונם של דברים ועל-פי נוסחו של סעיף 35. תוצאת פרשנותו של בא-כוח העותר, כי סעיף 35 מחייב החזרה "אוטומטית" של החפץ התפוס לידי מי שמידיו נלקח, בתום ששת החודשים, משמעה, כי על המשטרה חלה החובה להחזיר גם סמים שנתפסו, נשק שהוחזק שלא ברישיון ושאר חפצים, שהחזקתם אסורה על-פי דין. פרשנות, המביאה לתוצאה אבסורדית אשר כזאת, בוודאי אין ליתן לסעיף 35."
13. בבש"פ 4971/08 חזר בית המשפט העליון על הלכה זו והבהיר כי היא חלה גם כאשר אין המדובר בתפוסים שהחזקתם אסורה על פי חוק.
3
אין בידי לקבל את האבחנות שערך ב"כ המבקשים להלכה זו, באשר ההתייחסות שם ל'אי קביעת מסמרות' נגעה לשאלת ערר 'בגלגול שלישי', שאינו קם בענייננו, וההחלטה על דחיית הערר היא דחיית ערר המבקש על ההחלטה להאריך התפיסה ובמקביל קביעה כי התפוסים יישארו בידי המשטרה.
14. המבקשים הפנו בתשובתם לע"ח 2720-04-09 להב 433 נ' גלאם (21.4.09) כאסמכתא למקרה בו הורה ביהמ"ש על החזרת תפוסים בחלוף 180 יום, על אף התנגדות המשטרה, ואולם עיון בנימוקי בית המשפט שם מלמד כי כב' השופט א' סטולר הבהיר כי:
"משניתנה הזדמנות למשטרה לבקש הארכת מועד והיא לא עשתה כן אין מנוס אלא לילך בהתאם להוראת סעיף 35 הנ"ל ולהחזיר את החפץ לאדם אשר מידיו הוא נלקח".[הדגש אינו במקור]
15. בסיכומו של דבר קובע הדין כי ניתן להאריך תוקף תפיסה, אף כאשר בקשת ההארכה הוגשה בחלוף 180 יום ממועד התפיסה. בענייננו הוגשה בקשה להארכת תוקף התפיסה ולפיכך יש לדחות טענות המבקשים לעניין העדר סמכות להורות על הארכה כאמור.
16. במצב דברים זה, משהוגשה בקשה מדודה להארכת התפיסה ב-30 יום לצורך הגשת כתב אישום, ומשעה שתכלית התפיסה נובעת מאינטרס ציבורי מובהק של מניעת עבירות נגד איכות הסביבה - יש מקום לדחות בקשת המבקשים להחזרת התפוסים ולקבל את בקשת ההארכה של המשיבה. הדברים חלים מכח 'קל וחומר' כאשר מדובר על פי הנטען ב"משאיות מועדות" וב"מבקשים מועדים".
17. לפיכך אני מורה כי תפיסת המשאיות נשוא תיק זה תוארך ב-30 יום לצורך הגשת כתב אישום.
ניתנה היום, ז' שבט תשע"ח, 23 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.
