1

1.     בפני בקשת המבקש להורות על ביטול צו ההקפאה שהוטל על חשבון הבנק של המבקש ועל שחרור הכספים המופקדים בחשבון. צו ההקפאה על חשבונו של המבקש הוצא בעקבות חשד למעורבות המבקש בעבירות כלכליות ועבירות הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה.

2.     לטענת ב"כ המבקש החשד אינו נתמך בראיות ישירות, אלא מבוסס על "סיסמאות" בלבד, זאת נוכח היכרותו של המבקש את בני שלמה, אשר על פי הנטען עמד בראש אותו ארגון פשיעה. על פי טענת ב"כ המבקש, מאז שהמבקש נחקר ושוחרר לא התווספו ראיות חדשות שהיה בהן כדי לחזק את החשד נגדו.

לשיטתו, יש לערוך את האיזון הדרוש, כדי למנוע את הפגיעה הממשית והמשמעותית בזכות הקניין של המבקש ואשתו. לדבריו, החשבון שהוקפא הוא חשבונם של בני הזוג, אליו מועברות משכורות המשפחה, לרבות משכורתה של אשת המבקש ובאמצעותו משולמים חיובי כרטיסי האשראי של בני המשפחה.

2

3.     בדיון שהתקיים ביום 24.2.20 הוסיף ב"כ המבקש וציין כי הכסף שנתפס בחשבון משמש כבטוחה לעסקיו השונים של המבקש, שהינו בעל 6 חברות ובעל התחייבויות לבנקים.

לדבריו, הכסף שנתפס משועבד לבנק ומשיכת הכסף מהחשבון תגרום נזק בלתי הפיך למבקש ולפגיעה בעסקים האחרים שהוא מנהל. לטענת ב"כ המבקש אינדיקציות לכך יוצגו לב"כ המשיבה.

4.     ב"כ המבקש הציע כי הסך של 50,000 ₪ שהופקד כתנאי לשחרורו של המבקש, ישמש לצורך חילוט בשווי וכי יופקד סכום נוסף של 50,000 ₪ לצורך הבטחת הפוטנציאל לחילוט בשווי, כמו גם הפקדת ערבויות כספיות של המבקש ואשתו, ובלבד שתבוטל ההקפאה בחשבון.

5.     ב"כ המשיבה בטיעוניה הפנתה לדוח הסודי, לתשתית הראייתית המבססת את החשד הסביר, טענה שהחשד הסביר לא רק שלא פחת מאז שחרורו של המשיב, אלא אף התחזק. הפנתה להיקף הלבנת ההון וציינה כי לא תתנגד לביטול ההקפאה בחשבון בכפוף לכך שיתרת הזכות שנתפסה בחשבון תועבר למשטרת ישראל.

דיון והכרעה

6.     עניינו של המבקש קשור בפרשיה רחבת היקף במסגרתה נחקרו ועדיין נחקרים חשדות לעבירות של הלבנת הון בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, עבירות של חברות בארגון פשיעה, עבירות על חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה ועבירות של קשירת קשר, קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים ועוד.

הפרשיה נחקרה במסגרת חקירה סמויה משך כשנה וחצי, וביום 13.1.20 הפכה גלויה. במסגרת חקירת הפרשה הוצאו צווים רלבנטים, לרבות צו הקפאת נכסים לצורך חילוט בשווי, בעניינו של המבקש.

7.     המבקש נעצר ביום 13.1.20, התקיימו בעניינו מספר דיונים במסגרת מ"י 28553-01-20, מעצרו הוארך מעת לעת, לאחר שנקבע כי קיים יסוד סביר לחשד לביצוע העבירות בהן נחשד. ביום 30.1.20 שוחרר המבקש בהסכמה, בתנאי מעצר בית מלא, בפיקוח ובערבויות כספיות.

3

8.     מאז הפכה הפרשה גלויה, החשד הסביר נגד המבקש התחזק, והוא המשיך להתחזק גם לאחר שחרורו. הדברים מפורטים באריכות בדוח הסודי עב הכרס המתעד את כל השתלשלות הפרשה הנחקרת. ניתן ללמוד על התחזקות החשד ממסמכים אותם סימנתי במהלך הדיונים השונים שבהם נחשפתי לחומרי החקירה, בין היתר ממסמכים נ.ח. 3-7 (סומנו ביום 13.1.20) ממסמכים נ.ח. 1-10 (סומנו ביום 1.3.20) ומעשרות המסמכים השונים אשר הוטחו במבקש במהלך חקירותיו.

9.     אין בידי לקבל את דברי ב"כ המבקש כי החשד הסביר מבוסס על "סיסמאות" בלבד.

10. כפי שעולה מטיעוני ב"כ המשיבה טרם התגבשה תמונה סופית בדבר היקף מעורבותו של המבקש בהלבנת ההון, אך כבר עתה ניתן להתרשם כי היקף מעורבותו בהלבנת ההון נאמד בכשבעה מיליוני שקלים.

11. בית המשפט העליון דן לא אחת בכל היבטיה של סוגיית החילוט בשווי בגמר ההליכים בעבירות של הלבנת הון, לרבות הצורך בבחינת 'פוטנציאל החילוט', ושיקולים בתפיסת נכסים לצרכי חילוט כבר בשלבים המוקדמים של ההליך, ראו, בין היתר ע"פ (עליון) 6339/18 ירון בלווא ואח' נ' מדינת ישראל (15.1.20); ע"פ (עליון) 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל 11.8.19; בש"פ 2851/19 פורמן נ' מדינת ישראל (7.5.19); 1359/17 מדינת ישראל נ' יוסף ברון ואח' (22.11.17) ורבים אחרים.

12. בעניינו של המבקש הוקפא כאמור חשבון הבנק של המבקש ואשתו , ובו סך של כ- 275,000 ₪. (לא הוצג בפני הסכום המדויק).

13. בשים לב שהמבקש נחשד בהלבנת הון בהיקף מצטבר של כ- 7 מיליוני שקלים, אני סבורה כי נכון לעת הזו קיימת הצדקה שהמשיבה תמשיך להחזיק בכספים הללו, לטובת חילוט בשווי בגמר ההליך.

14. המבקש טען כי החשבון משותף לו ולאשתו, הכסף שנתפס משועבד לבנק, החברות האחרות שלו יקרסו אם הכסף יוצא מהחשבון, טענותיו אלו של המבקש לא גובו ולו בראשית ראיה. לא הוצגו נתונים באשר לחשבון הבנק שהוקפא, לא הוצגו נתונים ביחס לחברות אחרות של המבקש, לחשבונות הבנק של החברות האחרות, לא הוצג כל מסמך ולו על ידי רואה חשבון אשר יש בו כדי לבסס את הטענות שנשמעו לראשונה במעמד הדיון, לפיהן תפיסת יתרת הזכות שבחשבון תביא לקריסת עסקיו של המביש או תפגע בהם קשות.

4

15. נוכח האמור, ובשים לב לקיומו של פוטנציאל חילוט בהיקף של כ- 7 מיליון ₪, אני סבורה כי בשלב זה גובר באופן מובהק האינטרס הציבורי של תפיסת הכספים לצורך הבטחת פוטנציאל החילוט, על פני נסיבותיו האישיות של המבקש אשר בשלב זה כאמור לא גובו בתשתית ראייתית מתאימה.

16. נוכח האמור, בשלב זה לא מצאתי הצדקה לחייב את המשיבה לבטל את הקפאה.

היחידה החוקרת תבטל את ההקפאה בכפוף לכך שהמבקש יעביר לחשבונה של משטרת ישראל סכום בשווי יתרת הזכות שבחשבון הנ"ל, או בטוחה אחרת בסכום הנ"ל, עליה יסכימו הצדדים.

17. חומר החקירה יועמד לרשות המשיבה במזכירות בית המשפט.

18. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

19. זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ה' אדר תש"פ, 01 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.