1

נוכחים:

ב"כ המבקשת - עו"ד פייסל חאלד

ב"כ המשיבה - עו"ד נורית זקן גבעתי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה להשבת ערבויות.

הערבויות שהינן הפקדה כספית בסך 30,000 ₪ והתחייבות עצמית בסך 50,000 ₪, ניתנו ע"י המבקשת לפי הסכמה של הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה מיום 22.6.15 כנגד השבת משאית שנתפסה ע"י המשיבה.

לפי ההסכמה וההחלטה, הערבויות יושבו למבקשת בחלוף 6 חודשים מיום ההחלטה, היינו עד יום 21.12.15 אלא אם יוגש כתב אישום כנגד המבקשת.

בהחלטה מיום 15.2.16, היינו בחלוף כ- 8 חודשים מיום מתן ההחלטה, בקשתי את תגובת הצדדים להשבת הערבויות משלא הוגש כתב אישום תוך פרק הזמן הנ"ל. המבקשת עתרה להשבת הערבויות משלא הוגש כתב אישום והמשיבה בתגובתה מיום 28.2.16, התנגדה לכך וביקשה מתן ארכה של שבועיים ימים להגשת כתב אישום.

2

עיון בהסכמה של הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה מלמד כי הערבויות הנ"ל נתנו להבטיח כי המבקשת תמנע מביצוע עבודות לפי חוק שמירת הניקיון או לפי סעיף 215 לחוק העונשין, ולא למטרה אחרת לרבות התחייבות לא לערוך שינויים בזכויות במשאית או להימנע מביצוע פעולה אחרת ואף לא לצורך שמירת זכות המשיבה לבקש חילוט המשאית במידה והמבקשת תועמד לדין ותורשע במיוחס לה. משלא נטען כיום כי המבקשת ביצעה עבירות לפי החוקים הנ"ל בתקופה הנ"ל, יש להשיב את הערבויות שניתנו למטרה זו בלבד. מטעם זה, יש לדחות את הבקשה של המשיבה למתן ארכה מאחר ואין המדובר למעשה בתפיסת תפוס שהוראות סעיף 32-35 חלות עליו.

בנוסף, וגם בהנחה והערבויות ניתנו למטרות נוספות מלבד אי ביצוע עבירות, הרי שההסכמה של הצדדים בהחלטה הנ"ל ברורה וחד משמעית, ומתן ארכה כיום להמשך תוקף הערבויות פוגע בזכויות המבקשת אשר נתנה את הערבויות תוך הסתמכות על אותה הסכמה.

מעבר לכך כתב אישום לא הוגש עד היום, אף שהדיון בבקשה נדחה לבקשת מי מהצדדים מאז מתן ההחלטה שהורתה לצדדים להגיש תגובתם לעניין השבת הערבויות ואין מקום למתן ארכה נוספת לשם כך.

על כן, אני מורה להשיב למבקשת, באמצעות בא כוחה, את הערובה הכספית שהפקידה ומורה על ביטול ההתחייבות העצמית שנחתמה לפי החלטה מיום 22.6.15.

ניתנה והודעה היום כ' אדר ב' תשע"ו, 30/03/2016 במעמד הנוכחים.