1

בעניין:            אדם איבגי                                         

            ע"י ב"כ עו"ד גלעד ברון

            נ ג ד

            מדינת ישראל - יאל"כ                                  

            ע"י ב"כ רס"מ ורד פולנסקי

החלטה

לפניי בקשה להחזרת תפוסים, לביטול צווי הקפאת חשבונות ולביטול צווי עיקול ושעבוד, בהתאם לסעיפים 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) ו-36ד' לפקודת הסמים המסוכנים.

אלה התפוסים ששחרורם מתבקש:

א.    נכס נדל"ן הידוע כגוש 2061 חלקה 127 (הערת אזהרה לטובת המבקש) - בשווי כ-900,000 ₪.

ב.     נכס נדל"ן בגוש 7228 חלקה 84 (הערת אזהרה לטובת המבקש) - שווי מוערך 5.5 מיליון ₪.

ג.       רכב מסוג ב.מ.וו - נרשם עיקול במשרד הרישוי לטובת המדינה - בשווי 230,000 ₪.

ד.     כספת בבנק דיסקונט, סניף יהודה הלוי, ובה כסף מזומן בסך 1,340,000 יורו ושני שעונים.

ה.    חשבון מס' 377588 ע"ש המבקש בבנק הפועלים סניף הרימון - יתרה בסך 187,251 ₪.

ו.       חשבון מס' 962779 ע"ש המבקש בבנק דיסקונט סניף 130 - יתרה בסך 57,648 ₪.

ז.      חשבון מס' 379904 ע"ש אשת המבקש (בו המבקש מיופה כוח) בבנק הפועלים סניף הרימון - יתרה בסך 177,146 ₪.

סה"כ - כ-12 מיליון ₪.

2

כנגד המבקש נפתחה חקירה בחשד לביצוע עבירה בניגוד לסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון - עשיית פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון. על פי החשד, העביר המבקש, יחד עם אחרים, כספים לתחומי מדינת ישראל בהיקף של כ-3 מיליון יורו (כ-12,840,000 ₪). הכספים והנכסים המפורטים לעיל נתפסו על ידי המשיבה מכוח צווים שהוצאו עובר למעצרו של החשוד בהתאם לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) וחוק איסור הלבנת הון.

בבקשה להחזרת תפוסים ובדיון בעל פה נטען כי היקף התפיסה אינו מידתי ולא מתקיימת תשתית ראייתית להמשך התפיסה; חלק מהרכוש התפוס בבעלות אחרים - כך אחד מחשבונות הבנק שייך לאשת המבקש והוא אך מיופה כוח בו; כך גם לגבי הכסף שנתפס בכספת (1.34 מיליון יורו), אשר שייך לסבו של המבקש וניתן לו כהלוואה (ראה הסכם הלוואה מיום 28.8.12 שהוגש במעמד הדיון). עוד נטען כי המבקש הוא תושב חוזר וככזה פטור ממס. הוא שיתף פעולה בחקירותיו והפנה, מיוזמתו, לכספת שהחזיק בבנק מבלי לנסות להסתירה או להעלימה (ויכול היה לעשות כן משמעורבים אחרים נעצרו מספר ימים עובר למעצרו). עוד נטען כי שותפו של המבקש לעבירה, אריאל ג'ורנו, ביצע את חלקה הארי. לדברי ב"כ המבקש מדובר בנסיבות ביצוע הקרובות במהותן לעבירה "טכנית-מנהלית" של אי דיווח על הכנסת כספים למדינה, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, עבירה שהעונש בגינה הוא 6 חודשי מאסר בעבודות שרות ושבדרך כלל לא ננקט הליך פלילי בגינה, אלא מוטל עיצום כספי. ב"כ המבקש הציע כי המשיבה תמשיך להחזיק ב-5% עד 10% מהיקף התפוסים לצורך חילוט עתידי ושהיתרה תשוחרר לידי המבקש.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לדבריה אין למשיבה התנגדות לשחרר את חשבונות הבנק מצו ההקפאה תוך העברת יתרות הזכות לקופת החילוט לצורך חילוט עתידי. נכסי הנדל"ן והרכב תפוסים ברישום ועל כן, המבקש לא ניזוק מכך. לגבי נכס הנדל"ן בשווי 5.5 מיליון ₪ קיימות טענות של צדדים שלישיים ויתכן שבסופו של יום הנכס לא ייכלל במצבת הנכסים לחילוט. שווי התפיסה נופל משווי העבירה (ללא נכס הנדל"ן האמור). חשבון הבנק ע"ש אשת המבקש משמש גם את המבקש אשר הפקיד לתוכו כספים. החשוד, בחקירותיו, מודה בביצוע עבירות מס בחו"ל שעניינן תרמית ברכישת מניות בשיטת "קרוסלה". המשיבה נכונה לשחרר לידי המבקש סך של 200,000 ₪ מתוך הכספים התפוסים. החקירה בראשיתה ויש לאפשר למשיבה למצותה.

בהודעה שהועברה לבית המשפט מטעם ב"כ המבקש ביום 5.7.16 נטען כי המשיבה לא נוהגת להגיש כתבי אישום לפי סעיפים 3(ב) יחד עם סעיף 9(ב) לחוק איסור הלבנת הון לבדן. ב"כ המבקש הפנה לפסיקה מדגמית לפיה בסופו של הליך נהוג להורות על חילוט (או על עיצום כספי) בגובה של 16.6% עד 37.1% מסכום הכסף הכולל שנתפס.

3

המשיבה (באמצעות ב"כ מפרקליטות מחוז מרכז), מצידה, שלחה לבית המשפט תגובה להודעת ב"כ המבקש, בה - חרף הצהרת ב"כ המשיבה לפיה "שורה תחתונה 3ב', אין עבירות מס" (עמ' 8, ש' 18), פירטה באריכות כיצד ביצע, לכאורה, החשוד עבירות מס, העלמות מס ומרמה בארץ מוצאו, בהיקפים נכבדים (עמ' 3-2 לתגובה). עוד הפנתה להבדלים ביסוד הנפשי הנדרש בין עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון לבין עבירה לפי סעיף 9 לחוק. הובאו גם דוגמאות לחילוט בהיקף של 100% מסכומי כסף שנתפסו ברשות עבריינים.

לאחר הגשת תגובת המשיבה, הגיש ב"כ המבקש בקשה להוצאת תגובת המשיבה מתיק בית המשפט, באשר זו מהווה "הרחבת חזית" והעלאת טענות שלא בא זכרן בדיון בעל פה, טענות שלא עלה בידי ב"כ המבקש להתייחס אליהן בשל השלב המאוחר בו הועלו.

דיון והכרעה

עיון בהודעות המבקש והמעורב, אריאל ג'ורנו, מעלה את התמונה הראייתית הבאה -

המבקש חבר לג'ורנו ואחר על מנת לבצע עבירות מס בארצות באירופה, כאשר הכספים, פירות העבירות, הועברו על ידם לישראל. המבקש ואחר השתמשו בג'ורנו על מנת שיעביר עבורם כספים לישראל. כך העביר עבורם סך של 3 מיליון יורו לישראל - 1.7 מיליון יורו דרך שדה התעופה ו-1.3 מיליון יורו דרך העברה בנקאית באמצעות צ'יינג'ים, מספטמבר 2014 ואילך (הודעת ג'ורנו מיום 1.6.16, עמ' 3).

המבקש הודה בחקירתו כי היה שותף לקניה ומכירה של מניות בחברה באיטליה מבלי לדווח ומבלי לשלם מיסים מהרווחים. לדבריו, כל אחד מהמעורבים גרף רווח של כ-600,000 יורו. את כספי העבירה העבירו המבקש והאחרים לישראל, באמצעות ג'ורנו ואחר, תמורת תשלום "עמלה". עוד הודה המבקש בחקירתו כי חלק מכספי העבירה הופקדו על ידו בכספת המדוברת (כ-500,000 יורו). המבקש אף הודה בחקירתו כי "חלק מהכסף לא דיווחנו, יש חלק שכן דיווחנו". בהמשך הודה המבקש כי דיווחו של ג'ורנו אודות חלק מהכספים שהעביר לישראל נועד להכשיל את הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון (הודעת המבקש מיום 2.6.16).

בהודעתו מיום 30.6.16 שמר המבקש על זכות השתיקה ולא שיתף פעולה עם חוקריו.

נמצאנו למדים, איפוא, כי אף בהתעלם מעבירות המס וההונאה אותן ביצעו, לכאורה, המבקש וג'ורנו בחו"ל, הרי שקיים חשד סביר ואף מעבר לכך, לביצוע עבירה בניגוד לסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, באשר השניים הודו כי הכניסו לארץ סך של 3 מיליון יורו בדרכים שנועדו להימנע מדיווח, והמבקש הודה כי אף אם דיווח ג'ורנו על הכנסת חלק מהכספים ארצה, הרי עשה כן על מנת לטשטש חלקו של המבקש בעבירה. עוד הודה המבקש כי סך של כ-500,000 יורו מהכסף שהלבין העביר לכספת המדוברת.

4

נשאלת השאלה האם בשלב זה יש להורות על שחרור התפוסים, או חלק מהם, לידי המבקש או שיש לדחות הבקשה ולהורות על המשך תפיסתם על ידי המשיבה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי את הדו"ח הסודי במ/1 ואת חומרי הראיות ועיינתי בכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה, ולהורות על ביטול צווי הקפאת חשבונות הבנק תוך שחרור הכספים שבחשבונות הבנק שבס"ק ו' ו-ז' דלעיל (בסך 234,794 ₪) לידי המבקש. יתרת הזכות שבחשבון הבנק שבס"ק ה' דלעיל (בסך 187,251 ₪) תועבר לקופת החילוט. הכספת על תכולתה תישאר תפוסה. נכסי הנדל"ן והרכב יישארו תפוסים ברישום.

להלן טעמיי:

א.    אין מדובר בעבירה "טכנית-מנהלית" שעבר, לכאורה, המבקש בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, שהעונש בצידה הוא 6 חודשי מאסר בעבודות שרות. מדובר במבקש שהודה כי הלבין הון שמקורו בעבירות מס, מרמה והונאה שבוצעו באיטליה בשנים 2014 ו-2015 והכניס את הכספים, בצוותא חדא עם אחרים, לישראל, בדרכים שונות על מנת להסתיר הכספים ומקורם ולהתחמק מדיווח. על כן, קם בסיס, לכאורה, להאשים את המבקש בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, עבירת "מטרה" שהעונש בצידה עד 10 שנות מאסר והדורשת יסוד נפשי של כוונה מיוחדת.

ב.     המבקש אישר בחקירתו כי לכספת המדוברת העביר כספים פירות ביצוע העבירות בחו"ל בסך 500,000 יורו.

ג.       אין לדעת, בשלב מקדמי זה, מהו היקף החילוט עליו יורה בית המשפט בסופו של יום, באם יוגש כנגד המבקש כתב אישום והוא יורשע בעבירות הלבנת ההון שייוחסו לו. "מנעד" היקף החילוט משתנה מתיק לתיק ותלוי במשתנים רבים, וביניהם - האם יוחסו לנאשם עבירות נוספות; האם כל הסכום התפוס "נגוע" בעבירה; האם בחשבונות הבנק של הנאשם נמצאו כספים שהיה ידוע שמקורם לגיטימי; האם הסוואת הכספים וההימנעות מדיווח נעשו בתחכום; ועוד.

[ראה ע"א 9796/03 שם טוב ואח' נ' מדינת ישראל (21.2.05) שם חולט 37.5% מהסכום שהולבן; ת"פ (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' דזלדטי ואח' (17.2.16) (ערעור תלוי ועומד) שם חולט 100% מהסכום שהולבן; וראה גם הפסיקה אליה הפנו ב"כ הצדדים].

ד.     חשבון הבנק הנזכר בס"ק ז' דלעיל רשום על שם אשת המבקש, אף אם הוא מיופה כוח בו.

ה.    טרם נתבררה עד תום זכותו של המבקש בנכס הנדל"ן ששוויו המוערך עומד על 5.5 מיליון ₪ ויתכן ובסופו של יום לא ייכלל הנכס במצבת הנכסים העומדים לחילוט.

5

ו.       המשיבה עצמה הציעה לשחרר לידי המבקש סך של 200,000 ₪ מהכספים התפוסים (עמ' 8, ש' 20).

ז.      החקירה טרם הסתיימה ויש ליתן למשיבה זמן להמשיך לחקור (ראה פעולות החקירה לביצוע בדו"ח הסודי במ/1).

לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה בחלקה, ומורה כדלקמן:

א.    צווי ההקפאה הרובצים על חשבונות הבנק יבוטלו.

ב.     יתרות הזכות שבחשבונות הבנק שבס"ק ו' ו-ז' דלעיל (בסך 234,794 ₪) ישוחררו לידי המבקש.

ג.       יתרת הזכות שבחשבון הבנק שבס"ק ה' דלעיל (בסך 187,251 ₪) תועבר לקופת החילוט.

ד.     נכסי הנדל"ן והרכב יישארו תפוסים ברישום.

ה.    הכספת על תכולתה תמשיך להיות תפוסה.

ההחלטה תיכנס לתוקף ביום 21.7.16 בשעה 12:00.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תשיב את הדוח הסודי במ/1 ואת ההודעות שהוגשו לעיוני לידי ב"כ המשיבה.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ו, 18 יולי 2016, בהעדר הצדדים.