1

בפניי בקשה נוספת להארכת תוקף החזקת תפוסים שנתפסו על ידי המבקשת. לאחר שבבקשה המקורית נתבקשו 180 ימים מתום מועד ההארכה הקודמת תוקנה הבקשה באופן שבו התבקשו 90 יום נוספים מיום הדיון בבקשה (3.1.18). הבקשה הוגשה מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969 וסעיפים 21 ו- 26 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן: "החוק").

2

בהחלטתי הקודמת בעניינו של המשיב, מיום 29.11.17, ציינתי כי נגד המשיב נפתחה ביום 31.5.16 חקירה גלויה עם מעצרו וכי נתפסו תפוסים שונים באותו מועד. מאז ניתנו מספר החלטות באשר לתפוסים ורבים מהם הושבו לחזקת המשיב. בשלב זה חלוקים הצדדים על אודות צדקת החזקתם של תפוסים אלה:

א.        סך 1.34 מיליון אירו;

ב.         סך 6,500 ₪;

ג.         נכס נדל"ן הידוע כגוש 2061 חלקה 127 שבבעלות המשיב.

אשוב ואציין כי המדובר בחקירה מורכבת ורבת היקף. עניינה בחשד לביצוע עבירות, לרבות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע, עבירות מס והלבנת הון. על פי הנטען, ביצע המשיב יחד עם אחרים עבירות בחו"ל וכספים שהם פרי אותן עבירות הוברחו ארצה. המדובר לכאורה בסך כ- 3 מיליון אירו אשר הועברו, גם באמצעות "צ'יינג'ים", עבור המשיב ועבור חשוד נוסף- יהודה סיסלי (להלן: "סיסלי"). המשיב חשוד בביצוע עבירה מכוח סע' 3(ב) לחוק, שעניינה עשיית פעולה ברכוש במטרה שלא לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון.

המבקשת הפניתה בטיעונה לתיעוד חסוי וטענה, בין היתר, כי מאז ניתנה ההחלטה האחרונה בעניינו של המשיב חלה התפתחות בחקירה, אשר אינה נוגעת למשיב במישרין אך משליכה היא על הפרשה כולה. התפתחות זו כללה מעצרו של מעורב מסוים וצרכי חקירה נוספים התגבשו בהתאם. עוד נטען כי הפרקליטות, המלווה את החקירה, צפויה להגיש כתבי חשדות סמוך לחודש אפריל 2018. עוד עלתה סוגיית קיומו של הליך מקביל בעניינו של סיסלי, אשר גם בעניינו הוארך משך החזקת התפוסים.

ב"כ המשיב, מנגד, התנגד לבקשה, בציינו תרעומת רבה על כך שהמבקשת שבה וחוזרת בכל דיון על אותם נימוקים שכבר נטענו וכי לדידו, כמי שאינו חשוף לחומר הראיות הסודי, אין כל חדש. הסניגור הביע התנגדות להסתמכות על חומר סודי והפנה בהקשר זה לרע"פ 7188/17 בן מרגי נ' מדינת ישראל, התלוי ועומד להכרעה בעת הזו, בבית המשפט העליון. באותו הליך נטען כי הסתמכות על חומר חסוי בדיונים הנוגעים ב"תפוסים" מהווה פגיעה בזכויות חשודים ואין להתירה עוד. לדבריו, מרשו מוחזק כ"שבוי" בהליך גדול יותר וכי לא מן הראוי כי יינזק מכך. עוד הפנה הסניגור לכך כי סע' 3(ב) תוקן לאחרונה כך שהעונש הקבוע בצידו הופחת כדי 5 שנות מאסר וגם בנתון זה יש כדי לסייע לעניינו. נטען כי התמשכות ההליכים חייבת להיתרגם למשמעות מעשית, לטובת המשיב.

לאחר קיומו של דיון בפניי, קיבלתי לעיוני חומר חסוי ולרבות חומר חקירה חסוי, הכולל דו"ח סודי במ/1, וכן נתונים שהוצגו בפניי עובר לדיון הקודם.

3

עוד עיינתי בהחלטת כב' השופט אבנון מיום 5.12.17 בעניינו של סיסלי (ה"ת 21046-08-16). בהחלטה זו מצא להאריך את תוקף החזקת התפוסים ב -90 ימים, כמו גם מצא להקטין את היקף הנכסים התפוסים בסך 100,000 ₪. ככל שידיעתי מגעת, המבקשת לא עררה על החלטה זו.

לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים ועיינתי בכלל החומר הנדרש, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, כמבואר להלן.

ראשית אציין, כי על אף קיומו של אותו הליך בבית המשפט העליון, נותר בעינו הדין כפי שהיה וכי אין כל מניעה כמובן כי בית המשפט יעיין בחומר חסוי. בע"ח 720-08-17 (מחוזי מרכז) בן מרגי נ' מדינת ישראל (מיום 15.8.17)- מושא הרע"פ דלעיל- ציין בית המשפט המחוזי כי הלכה ולמעשה לא ניתן לקיים דיון מעשי כהלכתו אלמלא יעיין בית המשפט בחומר החסוי. אין בידי אלא להצטרף בענווה למסקנה זו.

לגופו של תיק- כפי שצוין בהחלטתי הקודמת, קיים חשד סביר מוצק לביצוע העבירות, בין היתר, בהסתמך על הודיית המשיב, ולו בהתייחס לחלק מן הסכומים. עוד ציינתי כי שווי העבירות עולה על שווי התפוסים וכי טיבה של החקירה והדמיון הרב בתשתית הראייתית לחובתם של המשיב וסיסלי גם יחד, מצדיקים באופן עקרוני גזירה שווה בהתייחס לשניים.

בהינתן כל האמור, לאחר שנתתי את דעתי לצרכי החקירה, לעת הארוכה בה מוחזקים התפוסים ולכך כי עוד בעבר ניתנו הבטחות שלא מומשו בדבר זירוז השימועים בפרשה כולה, ומנגד- לעצמת החשד נגד המשיב ולהחלטה החלוטה בעניינו של סיסלי, אני מוצא להאריך את תוקף החזקת התפוסים ב- 90 יום, החל מיום 3.1.18. עם זאת, היקף הנכסים התפוסים יופחת ב- 100,000 ₪, מסך הכספים התפוסים.

חזקה על המבקשת כי תקדם ביעילות וככל יכולתה את הטיפול בעניינו של המשיב.

חומר שהוגש ע"י המבקשת יושב אליה בתיאום עם צוות לשכתי.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ח, 12 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.