1

בפניי בקשה להשבת תפוס שנתפס ע"י המשיבה. המדובר בנכס בחולון, הידוע כגוש 7170, חלקה 7 (- להלן: "הנכס").

לטענת המבקש, הנכס נמצא בבעלות חברה, אשר הוא מחזיק ב- 33% ממניותיה, בעוד גב' אורית יעקובי ומר סולימנוב מחזיקים בהתאמה ב- 33% ו- 34% מן המניות. המבקש ציין בבקשתו, בין היתר, כי המדובר בנכס שנרכש בסך 11.2 מיליון ₪, על מנת להרסו ולבנות תחתיו בניין בן שש קומות. נטען כי לצורך הרכישה שילם המבקש סך 315,000 ₪ בעוד האחרים שילמו סכומים גדולים יותר, כמו גם ניטלה הלוואה מבנק הפועלים, בסך 5.1 מיליון ₪.

2

עם תחילתה של חקירה גלויה בה נחשד המבקש, הוטלו הגבלות שונות על רכושו, לרבות על חלקו בנכס. משכך, נגרמו למבקש נזקים שונים. עיקרם של אלה נבע מכך כי לא ניתן היה להמשיך בתכנון וביצוע המטרות לשמן נרכש הנכס, כמו גם לא ניתן היה לפרוע את החוב מושא ההלוואה שנלקחה. בהתאם עותר מר סולימנוב לפירוק השותפות. המבקש גורס כי לא נעשו ע"י המשיבה פעולות לשמירה על חיות החברה וכי יש להורות על ביטול צווי התפיסה הנוגעים בנכס ובחשבון הבנק של החברה, כפוף להפקדת סך 315,000 ₪ בחשבון האפוטרופוס.

המשיבה, מנגד, מתנגדת לאמור בבקשה, בציינה בין היתר כי המבקש מצוי ערב הגשת אישום, בפרשה בה הוא מהווה חשוד מרכזי וכי אין כל הצדקה בעת הזו להיעתר למבוקש, באשר הסך בו רכש המבקש את חלקו בנכס אינו רלבנטי לענייננו.

לאחר ששמעתי בקשב את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הנדרש, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

ראשית אציין, כי נגד המבקש ורעייתו (להלן: "בני הזוג") נוהלה חקירה סמויה ע"י יאחב"ל ורשות המיסים, בגין חשד לביצוע עבירות שונות ולרבות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועוד. בני הזוג ואחרים חשודים בכך כי עסקו במתן הלוואות וניכיון שיקים, תוך ביצוע עבירות, שנועדו בין היתר להסוות את מהות עיסוקם. בתמצית רבה אציין כי המדובר בחקירה מורכבת ומסועפת, בה נחקרו 24 חשודים וכ- 220 מעורבים נוספים. מכלל המעורבים נתפס רכוש בשווי רב, ממנו עשרות מיליוני ₪ מבני הזוג בלבד. המדובר בתפיסת נכסי נדל"ן, רכבים, מזומנים, חשבונות ועוד.

ביום 20.12.17 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, מכוחה הוארך מועד החזקת כלל התפוסים למשך 180 ימים נוספים. לא הוגשה בקשה מטעם המשיבה להארכת תוקף התפוסים, ועם זאת מעשית, לאור טיעוני הצדדים, אראה בהתנגדות המשיבה לבקשת המבקש כבקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים בהתאם למפורט להלן.

זאת ועוד. עוד בעבר הוגשה בקשה בעניינו של הנכס, במסגרת ה"ת 18038-12-17. באותה בקשה עתרו החברה ומר סולימנוב לשחרור הנכס. לאחר דיונים שהתקיימו, באו הצדדים באותו הליך לידי הסכמה, בהתאם להמלצתי, אשר ביום 28.1.18 קיבלה תוקף של החלטה. עיקרה של אותה החלטה הוא, כי צו המניעה המקורי בוטל ותחתיו נרשמה הערה מכוח סע' 130 לחוק המקרקעין, כמפורט שם. עניינה של אותה החלטה אינו נוגע למבקש במישרין ועם זאת ראויה היא לציון, למצער במובן זה שהסוגיה בכללותה כבר נבחנה בעבר ע"י בית משפט זה. הנחתי היא כי דבר קיומה של אותה החלטה לא נעלם מעיני המבקש גם בעת בו ניתנה או בסמוך לה.

3

בהקשר אחר- בהחלטתי מיום 8.8.17, דחיתי את בקשות בני הזוג, בין היתר, לשחרור חשבונות בנק. עוד באותה החלטה ציינתי כי קיימת עילה שבדין הן לתפיסת הרכוש והן להחזקתו ע"י המשיבה. בני הזוג עררו על אותה החלטה (ה"ת 2464-09-17 מח' מרכז, יעקובי נ' מדינת ישראל, כב' השופט קובו). ביום 30.10.17 נמחק הערר, לאור הסכמת הצדדים לפעול לצמצום הפגיעה הכלכלית בבני הזוג.

ביום 29.4.18 הודיעה הפרקליטות כי בכוונתה להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד בני הזוג ואחרים. מכתבי יידוע נשלחו לחשודים.

"גלגול" נוסף של הפרשה בה לפתחי, במסגרת ה"ת 50065-07-17, שם דחיתי ביום 10.6.18 את בקשת רעיית המבקש וחברה שבבעלותה (להלן: "בקשת הרעייה"), לשחרור תפוסים ולקבלת המחאות או למצער צילומי המחאות. במהלך הדיון שהתקיים בפניי בבקשת הרעייה, ציין נציג המשיבה כי שימועים עתידים להתקיים במהלך חודש זה- קרי, יוני 2018. קבעתי כי בהינתן השימועים הצפויים, תוקף החזקת התפוסים מוארך עד ליום 10.9.18.

בשולי החלטתי בבקשת הרעייה, מצאתי לציין את שאינו שולי לענייננו זה: מסיבות השמורות עימם, בחרו בני הזוג להגיש את בקשת הרעיה הנ"ל ובקשה זו, במועדים שונים וע"י מייצגים שונים. כך נעשה הדבר על אף שלמיטב ידיעתי בני הזוג לא פעלו באופן דומה בבקשותיהם הקודמות ועל אף הזיקה הברורה בין שתי הבקשות, למצער בשים לב לחומר הראיות המשותף.

בדיון שהתקיים בפניי בהליך זה, אישר נציג המבקשת כי חומרים חסויים שהוצגו בפניי במסגרת בקשת הרעייה רלבנטיים לבקשתו זו של המבקש.

עיינתי בכלל החומר הגלוי והחסוי שהוצג לעיוני, במסגרת בחינת בקשת הרעייה. כפי שציינתי לא אחת באותם הליכים קודמים, אני שב וקובע כי תפיסת הרכוש בדנן נעשתה על יסוד תשתית ראייתית מספקת לחובת בני הזוג, כנלמד מעיון ב- במ/1 - במ/5 מושא ההחלטה בעניין הרעייה. החלטת הפרקליטות בדבר הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע בעניינם של מישל והמבקשות מתיישבת עם האמור, ככל שהדבר נוגע למסכת הראייתית ועוצמתה.

החשד נגד המבקש לפיו ביצע את העבירות המיוחסות לו- כבד. על רקע כל האמור לעיל, לא מצאתי כל טעם והצדקה לקבלת הבקשה, קל וחומר בעת הזו, בה שימועים בעניינם של הנוגעים בדבר עתידים להתקיים.

4

משכך, הבקשה נדחית.

חומר חסוי יוחזר למשיבה ע"י המזכירות באמצעות מעטפה סגורה

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ח, 17 יוני 2018, בהעדר הצדדים.