1

בקשה להשבת רכב תפוס מסוג פג'ו מ.ר. 79-124-30 (להלן: הרכב).

הרקע

המבקש נעצר בסוף שנת 2019 בחשד לביצוע של עבירות סחר בסם, ובמסגרת החקירה נתפס הרכב.

ביני לביני שוחרר המבקש, ובחלוף כחצי שנה מאז מעצרו הגיש בקשה זו.

גדר המחלוקת מצומצם מאד: בהגינותה, אין המדינה מתנגדת למבוקש, מן הסתם בהתאם להלכות המושרשות בנושא, אולם היא מבקשת כי השחרור ייעשה בתנאים המקובלים, לשיטתה, כמפורט בתגובתה בכתב מיום 9.6.20.   

המבקש מצידו מסכים לתנאיה של המדינה, זולת אחד; לטענתו, לא יוכל לעמוד בתנאי המדבר בהפקדת מזומן בגובה 30% מערך הרכב.

בדיון שהתקיים ביום 9.7.20 אמר המבקש, בין היתר, כך:

2

"אני מבקש להתחשב בזה שאמי חולת דמנציה ונמצאת בבית אבות ברימונים בבני ברק. לאור הקורונה ואחותי צריכה את האוטו לסדר דברים ממשרד הבריאות וללכת לביקורים, ובכלל המצב השוטף שהיא לא יכולה להתנהל באוטובוסים, הרכב מאוד חשוב ואנו מתנהלים במצב של מהיד לפה ולשלם תשלומים בסיסיים כמו חשמל וארנונה...

כאשר ביהמ"ש שואל אותי אם יש לי מסמכים רפואיים על מצבה של האם, אני משיב שנוכל לשלוח הכל. אני מוכן להראות לביהמ"ש תמונות של אמא שלי לפני הדמנציה ולאחריה. מציג תמונות.

אני מראה לבית המשפט את התמונות בטלפון של אמא שלי לפני - אישה שמחה ומלאת חיים ואת התמונות על כיסא גלגלים היום בבני ברק. האוטו הזה יכול להאריך לה את החיים. אחותי מבקרת אותה וזה אוכל ולתת לה שמחה...".           
 

גם אחותו של המבקש, הגב' שרית מדר, אמרה דברים לפרוטוקול, כך:

"אמא שלי חלתה לפני 3 שנים בערך, אני חייבת לציין שהמבקש הוא הפייבוריט שלה בצורה בלתי מוסברת, הוא לקח זאת מאוד קשה, אבי נפטר לפני מספר שנים. האוטו נרכש מאמא אך ורק ממנה, יש לה רק אותו. אני אסביר למה הקושי. אחותי גרה באשדוד והיא ללא רישיון ואני אמורה לקחת אותה. הייתי חוטפת דוחות עם הרכב שלי ונאלצתי לפנות לעירייה ולבקש תו נכה. זו הסיטואציה שהיתה. והאוטו הכרחי שהוא יהיה אצלנו. אנחנו 4 אחים. לי יש רכב, לאחי שהוא לא נייד, אשתו עם רכב ואנו נעזרים ברכב הזה. מאוד קשה המצב בבית עם אמא ובכלל. אני עובדת בדואר ישראל. אני עובדת, באתי עכשיו באמצע העבודה. אחי עובד עירייה הוא שחקן כדורגל לשעבר, ויש לי אחות שהיא סייעת בכיתה. יש לנו חובות בסביבות 200 אלף שח, אני התגרשתי ואני עם 3 ילדים. יש לנו חוב לבית האבות...".

יצוין, כי אחותו של המבקש ביקשה לקבל את הרכב לטובת המשפחה הגרעינית, ובנסיונה לשכנע את בית המשפט מסרה כי המשפחה מוכנה לכך שהמבקש עצמו לא יעשה כלל שימוש ברכב (ענין המלמד, לדעתי, על כך שאכן לרכב זקוקה המשפחה כולה, ולאו דווקא המבקש).          

בתום הדיון הנ"ל הנחיתי את ההגנה להגיש מסמכים שיבססו את טענותיה; היום התקבלה אצל בית המשפט אסופת מסמכים, ממנה עולה תמונה רפואית כמתואר, ביחס לאם המבקש, וכן נראה כי מצבה הכלכלי בכי רע.

הכרעה

3

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, שמעתי את הצדדים, וראיתי לנגד עיני את המסמכים, אני מוצא כי יש לבוא לקראת המבקש, אם בכלל, ובדגש על מצבה הכלכלי הרעוע של המשפחה ותוך התחשבות בצרכיה, ובעיקר - נוכח מצבה של האם, המאושפזת בעיר אחרת, ענין שיש בו כדי להשפיע ישירות על הצורך ברכב נוסף במשפחה.      

נראה כי על פני הדברים, יקשה מאד (עד כדי ויתור על הבקשה) על המשפחה לגייס מזומן בסך של כ - 15,000 ₪, כדי לשחרר הרכב.          

סבורני ששומה על בית המשפט, במיוחד בימים אלו, בהם רבים בציבור נאנקים תחת עול האבטלה והקשיים הכלכליים הנגזרים מנגיף הקורונה, לשנות גישה בבקשות כגון דא, ולהקל בהן, ככל הניתן, וברי שכל מקרה ייבחן, כמובן, לגופו.

במקרה דנא, איפוא, עדיפה בעיני ההליכה לקראת משפחה הנמצאת בקושי כלכלי-רפואי (מעבר לכתב האישום החמור שהוגש נגד אחד מבניה, מהלומה קשה בפני עצמה), כדי שתוכל להסתייע ברכב בכלל, ולביקורי המשפחה את האמא החולה, בפרט, על פני מניעת סיכון, שממילא אינו גדול, לפיו לא תהא למדינה אפשרות לחלט הרכב, בסיומו של ההליך הפלילי נגד המבקש.                                
אף זאת: חזקה על המבקש, ועל בני משפחתו, כי אם יעשו שימוש לרעה באמון שניתן להם על ידי בית המשפט, על מנת לסכל את חילוט הרכב (אם יחולט, כאמור) - הרי שהדבר עלול לשחק תפקיד בעת קביעת עונשו של המבקש, אם יורשע בדין.

סוף דבר איפוא,         שאני מקבל את הבקשה, ומורה על שחרור הרכב לידי המבקש בתנאים הבאים:

א.    צו לאיסור דיספוזיציה ברכב, במשרד הרישוי;

ב.     שינוי המוטב בביטוח רכב לטובת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי.

ג.       במקום הפקדת מזומן - תחתום האחות שרית מדר (או כל בן משפחה אחר, שיש לו תלוש שכר) - על ערבות צד שלישי בסך 20,000 ₪, לטובת הבטחת חילוט המדינה, אם וכאשר יתבקש ויאושר.     

זכות ערר כחוק.        

המזכירות מתבקשת להמציא החלטה זו לצדדים.           

4

ניתנה היום, כ' תמוז תש"פ, 12 יולי 2020, בהעדר הצדדים.