1

בפניי בקשה להחזרת תפוס- משאית מ.ר 22-013-70 אשר נתפסה ביום 19.10.20 תחת החשד לשימוש בה בביצוע עבירות רבות של שפיכת פסולת ברשות הרבים.

לטענת המבקש, תפיסת המשאית פוגעת בזכות הקניין שלו וגורמת לו לנזק כלכלי רב. לדבריו, הוא מתפרנס מגידול צאן והמשאית אותה רכש לפני כ-4 חודשים, משמשת אותו להובלת מזון לצאן.

מנגד טוענת המשיבה, כי המבקש הינו חלק מרשת מאורגנת ומסועפת אשר פועלת באופן שיטתי ובהיקף רב להשלכת פסולת באתר שאינו מורשה לשם הפקת רווח כלכלי.

2

לתימוכין, הציגה המשיבה חומר חקירה רב, בין היתר דו"חות תצפיות ותמונות, כך למשל, מהחומר שהונח בפני עולה חשד בעוצמה גבוהה כי בטווח של יומיים בלבד משאית נשוא בקשה זו הובילה והשליכה פסולת כ- 40 פעמים, כמו כן, הוצג חומר חקירה, ממנו חשד בעוצמה גבוהה הקושר את המבקש עצמו למעורבות בהשלכת הפסולת.

חומרי חקירה שהוצגו בפני בית המשפט, מקשים עד מאוד קבלת טענת המבקש כי רכש את המשאית לפני 4 חודשים רק לשם העברת מזון לצאן שברשותו, ובהקשר זה יוער, כי המבקש אינו אוחז ברישיון מתאים לנהיגה במשאית.

תמיהה נוספת עולה מהעובדה כי המבקש אינו הבעלים הרשום של המשאית אך הציג בפני המבקשת מסמך לפיו רכש את המשאית בסך של 40,000, וזאת על אף ששוויה הנטען, לפי מחיר השוק פי ארבע כ- 160,000 ₪.

מול חומרי החקירה הרבים אותם הציגה המבקשת, התומכים את טענותיה, המבקש לא הציג כל אסמכתא או תצהיר שיש בו כדי לתמוך את טענותיו כי חבריו דואגים לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו כך שהם דואגים להוביל עבורו מזון לצאן באמצעות המשאית אותה רכש לשם כך, ואין בידי לקבל טענותיו אלו.

צודק ב"כ המבקש, בטענתו כי עברו הפלילי של המבקש אינו טומן בחובו הרשעה בעבירה דומה. עם זאת, עברו הפלילי מכביד ביותר וכולל הרשעות רבות ומגוונות, בעבירות חמורות, כגון: ירי בנשק, סחיטה באיומים, אלימות ומין, בגינן ריצה עונשי מאסר רבים וממושכים.

עברו הפלילי, מלמד כי לאורך השנים היה למבקש קושי של ממש להקפיד על הוראות החוק, ומכאן הקושי ליתן בו אמון שיעדיף את טובת הכלל על פני טובתו האישית תוך המשכת הפעילות העבריינית וגרימת נזק בלתי הפיך לסביבה.

בנסיבות המתוארות לעיל, קרי, חשד לביצוע עבירות בהיקף נרחב באמצעות המשאית, כחלק מרשת אירגונית עבריינית, בעת הזו, כאשר המשאית תפוסה זמן קצר- כחודש ומחצה, והחקירה מתקדמת בקצב משביע רצון, הגעתי לכלל מסקנה, כי שלושת תכליות התפיסה מתקיימות זו לצד זו, קרי, חילוט בסוף ההליך, הצגה כראיה בבית המשפט ומניעת עבירות עתידיות ואין מקום בשלב זה לשחרר את המשאית "לחלופת תפיסה".

3

עם זאת, ככלל, שעה שמשטרת ישראל מחזיקה בידה קנינו של אדם עליה לפעול בזריזות למצוי חקירה והגשת כתב אישום, על כן, ועל מנת לפקח על קצב התקדמות החקירה, אני מורה כי המבקשת רשאית להחזיק בתפוס למשך 40 ימים מהיום (ככל ולא יוגש כתב אישום עד מועד זה).

ככל ולא יוגש כתב אישום בזמן שהוקצב, והמשיבה תבקש להאריך את תוקף מועד החזקת התפוס יהא עליה להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת להארכת מועד להחזקת התפוס, בבקשה יפורטו פעולות החקירה שבוצעו בזמן שחלף, הסבר מדוע לא הסתיימה החקירה וכן רשימת פעולות חקירה שנותרו לביצוע.

בשולי הדברים יש לציין כי החלטה זו אינה סותמת את הגולל על אפשרות החזרת המשאיות למבקש ונראה כי בחלוף הזמן או נוכח שינוי נסיבות, עשויה, אולי, לקום הצדקה לבחינה מחודשת, כדברי בית המשפט המחוזי (מרכז) בה"ת 51822-12-18 גאלי נ' מ"י:

"מאז תפיסת המשאיות עבר פרק זמן קצר יחסית, כחודשיים בלבד, ובשים לב לעצמת הפגיעה באינטרסים הציבוריים, למועדתו של העורר לביצוע עבירות דומות ולהתקדמותה של החקירה, נוטה המטוטלת בעת הזו באופן מובהק לעבר האינטרס הציבורי שלא לאפשר סיכון נוסף של הציבור....עם זאת... עם חלוף הזמן... לשינוי בתנועת אותה מטוטלת".

נוכח כל האמור לעיל, בשלב זה הבקשה להחזרת תפוס נדחית.

נציג מטעם המשיבה יסור למזכירות בית המשפט לקחת את חומרי החקירה.

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"א, 22 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.