1

1.         ראשית דבר:

בפני בקשת המבקשת לביטול העיקול שנרשם על רכבה והשבת הפיקדון שהופקד על ידה.

2.         נסיבות המקרה:

בהחלטתי מיום 26.4.11, הוריתי על שחרור רכבה של המבקשת בכפוף להפקדת ערבון ע"ס 20,000 ₪ ורישום עיקול על רכב המבקשת לטובת המדינה. כעת, לאחר שנגזר דין הנאשמים בתיק העיקרי, ת"פ 2180-01-11 (להלן: "התיק העיקרי"), מגישה המבקשת את בקשתה שבסעיף 1 אל מול התנגדות המשיבה לכך.

3.         דיון והכרעה:

במקרה דנן, הריני להיעתר לבקשת המבקשת וזאת מן הטעמים הבאים:

2

·        המבקשת עצמה לא היתה צד להליך בתיק העיקרי, ומכאן הרי שיש להפריד בינה ובין הנאשמים בתיק העיקרי, ועל כן אינני מקבל את טענת המשיבה כי יש לקשור בין המשיבה לנאשמים ולקזז את סכום העירבון שהופקד בתיק זה מסכום הקנס שהוטל על הנאשמים בתיק העיקרי.

·        בכל אופן, כאשר נגזר דין הנאשמים בתיק העיקרי, מטרת הערבון התפוגגה והמבקשת זכאית להחזר הכספים שהופקדו.

·        המשיבה לא התנגדה לביטול עיקול הרכב והרכב אף לא חולט בתיק העיקרי.

4.         סיכומו של דבר:

הריני להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על:

·        ביטול העיקול על שנרשם על המשאית נשוא הבקשה מספר רישוי 6802215

·        השבת הערבון או הערבות הבנקאית שהופקדו על ידה, לידי המבקשת

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ח, 06 מאי 2018, בהעדר הצדדים.