1

לפניי בקשה להורות על החזרת התפוסים שנתפסו בתיק זה בחיפושים שבוצעו על-ידי המשיבה בתאריכים 25.7.17 ו-23.8.17. במסגרת חיפושים אלו נתפסו אצל המבקשים טאבלט, מכשירי סלולאר, סכומי כסף, צ'קים ורכב מסוג "סקודה" (להלן: "הרכב") הרשום על שמו של המבקש 2 ונמצא בשימושו של המבקש 1.

ההליכים עד כה בקליפת אגוז

1.         ביום 19.9. 17 הוגשה בקשה להחזרת התפוסים בשל אי-חקירת המבקשים עד לתאריך זה.

2.         ביום 2.10.17, לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, ניתנה החלטה על-ידי כבוד השופט צ' פורר הדוחה את הבקשה להחזרת התפוסים. בהחלטתו קבע כבוד השופט פורר כי קיים חשד לביצוע עבירות הלבנת הון וכן עבירות נוספות, המהווה בסיס איתן לתפיסת התפוסים, לצורך חילוט עתידי, ככל שיוחלט על הגשת כתב אישום. יחד עם זאת קבע כבוד השופט פורר כי ניתן יהיה לשקול שחרור הרכב בתנאי "חלופת מעצר" (לעניין זה ראו רע"פ 1792/99), אשר פורטו בהחלטתו האמורה, וכן קבע כי תנאי השחרור יעמדו בתוקף עד ליום 1.2.18.

2

3.         בהמשך ניסו הצדדים להגיע להסכמות בדבר התנאים לשחרור הרכב, ובסופו של יום בהחלטה שניתנה על-ידי כבוד השופט פורר נקבעו התנאים הסופיים. בסופו של יום הרכב לא שוחרר.

4.         ביום 7.2.18 הוגשה בקשה נוספת מטעם המבקשים להחזרת התפוסים. על-פי הבקשה, בשל העובדה שטרם הוגש כתב אישום, וכן לא הוגשה בקשה מצד המשיבה להארכת התפוסים, ומשפגה תקופת התפיסה כבר ביום 1.2.18, הרי שיש להורות על החזרת התפוסים. למשיבה ניתנה ארכה להגיב על הבקשה עד ליום 11.2.18.

5.         ביום 12.2.18, לאחר שלא התקבלה תגובת המשיבה, הגיש בא-כוח המבקשים בקשה למתן החלטה בבקשתו להחזרת התפוסים.

6.         ביום 13.2.18, לאחר שנמסר ממזכירות בית-המשפט כי נציג המשיבה עודכן טלפונית בהחלטתי מיום 7.2.18, ומאחר שלא התקבלה תגובה כאמור, הוריתי כי התפוסים יוחזרו למבקשים.

7.         ביום 26.2.18 הוגשה התייחסות המשיבה לתיק. מתגובת המשיבה עולה כי רק ביום 26.2.18 נחשפה לבקשה לשחרור התפוסים. לדברי המשיבה צודק בא-כוח המשיבים כי תם מועד החזקת התפוסים כבר ביום 1.2.18, אולם בשל תקלה לא הוגשה בקשה חדשה להארכת החזקת התפוסים. עוד ציינה המשיבה כי כבר ביום 4.2.18 הועבר התיק לפרקליטות מחוז דרום לצורך שקילת הגשת כתב אישום.

8.         ביום 28.2.18 נערך דיון במעמד הצדדים.

טיעוני הצדדים

3

9.         נציגת המשיבה טענה בדיון כי קיימת תקלה במערכת המחשוּב האמורה לסנכרן בין מחשבי משטרת ישראל למחשבי האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים, שם מוחזקים התפוסים. בא-כוח המשיבה, עו"ד קינן, טען כי מדובר בפגם טכני המאפשר את המשך תפיסת התפוסים. לתמיכה בטענותיו הציג את בג"צ 2393/91 פרידנברג נ' פרקליטות המדינה, פד"י מה(4) 490, וכן את ע"ח 25962-12-16 עבודי נ' משטרת ישראל (ימ"ר ת"א). לדבריו, התקלה שקרתה הינה אך שיקול מבין השיקולים שעל בית-המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה, כאשר בהתייחס למקרה העומד בפניי טען כי מדובר ברכב אשר למעשה עבירות הלבנת ההון בוצעו בו עצמו במהלך רכישתו.

10.       לדברי בא-כוח המשיבה טרם נשלחו מכתבי שימוע למבקשים מכיוון שטרם הספיק לעבור על כל חומרי החקירה, וזאת על אף שליווה את התיק כבר בשלבי החקירה. בסופו של יום ביקש בא-כוח המשיבה 90 ימים להחזקת התפוסים לצורך השלמת הטיפול בתיק.

11.       בא-כוח המבקשים טען מנגד כי החל ביום 2.2.18 למעשה התפוסים מוחזקים ללא סמכות חוקית, ואין בטענה לכשלים טכניים כדי לרפא פגם זה. בא-כוח המבקשים הפנה לבש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, שם נקבעה לדבריו ההלכה בדבר החזרת תפוסים שפג תוקף תפיסתם.

דיון והכרעה

12.       השאלה הניצבת לפניי להכרעה היא מה דינם של תפוסים שלא הוגשה בקשה בזמן להארכת תוקף תפיסתם בשל טעות טכנית, וכעת, בעקבות בקשת המבקשים להחזרתם, המדינה מבקשת את המשך תפיסתם.

13.       ייאמר כבר כעת כי לאחר שעברתי על חומרי החקירה בתיק אני קובע כי קיים חשד סביר ואף הרבה מעבר לכך ביחס לעבירות המיוחסות למבקשים.

14.       לאחר שעיינתי בפסיקה שהוצגה על-ידי הצדדים אני סבור כי נסיבותיו של התיק שבפנינו שונות מהנסיבות שהתקיימו בבש"פ עובדיה לעיל, שם היה מדובר בנסיבות בהן נסגר התיק נגד המבקש ולא הוגש נגדו כתב אישום, ולאחר שמונה חודשים שבהם היו תפוסים התפוסים בידי המדינה הגיש המבקש בקשה לקבלתם ובית-המשפט לא נעתר לבקשה במלואה וקבע תנאים לשחרורם. כאמור, החלטה זו נהפכה על-ידי בית-המשפט העליון והתפוסים הוחזרו למבקש. כאמור, בענייננו המדובר בטעות טכנית של 25 ימים (המשיבה הגישה תגובתה ביום 26.2.18, בה היא מבקשת את המשך תפיסת התפוסים), התיק טרם נסגר, ויש ככל הנראה כוונה - ואומר זאת בזהירות המתבקשת - להגיש כתב אישום נגד המבקשים בכפוף לשימוע.

4

15.       לטעמי, בבוא בית-המשפט לשקול מה דינם של תפוסים שבקשה להארכת התפיסה בעניינם הוגשה באיחור, עליו לשקול שיקולים רחבים, וביניהם: א) העילה לתפיסת התפוסים מלכתחילה; ב) חומרת העבירות; ג) נסיבות התיק; ד) האם פעולות החקירה הסתיימו, והתיק שוכב כאבן שאין לה הופכין או שעבר לבחינת התביעה (ראו לעניין זה בג"צ פרידנברג לעיל); ועוד נסיבות כאלה ואחרות המזדקרות מהתיק עצמו.

16.       כאמור במקרה שלפנינו המדובר הוא ככל הנראה בטעות טכנית, הנובעת מסנכרון מערכות המחשוב של משטרת ישראל עם מערכות המחשוב של משרד המשפטים. התיק עצמו הועבר כבר ביום 4.2.18 לבחינה סופית של פרקליטות מחוז הדרום, ונציג הפרקליטות, אשר התייצב בדיון לפניי, מסר כי נדרש לו זמן נוסף לקבלת החלטה סופית בתיק.

17.       המדובר הוא לכאורה בעבירות חמורות שנעברו על-ידי המבקשים, וקיים אינטרס ציבורי בבירורן ובמתן אפשרויות חילוט, בסופו של יום, באם יוחלט על הגשת כתב אישום.

18.       ויודגש, לטעמי העובדה כי המשיבה, משטרת ישראל, העבירה התיק ביום 4.2.18 לבחינה סופית של הפרקליטות, וזאת גם ללא שהגישה בקשה להארכת התפוסים, כנראה בשל טעות טכנית, מלמדת על כוונותיה, גם אם אלו לא מומשו, לבקש את הארכת התפוסים.

19.       אכן, באיזון שעורך בית-המשפט עליו להביא בחשבון גם את זכויותיהם הקנייניות של המבקשים אשר נפגעות, אולם באיזון שערכתי בין כלל האינטרסים בתיק זה, לאור כל המפורט לעיל, אני סבור כי התוצאה הנכונה הינה קיצור זמן הארכת תוקף תפיסת התפוסים לצורך החלטה בעניין הגשת כתב אישום, ולא החזרת התפוסים.

20.       לאור כל האמור לעיל אני מורה על הארכת תוקף תפיסת התפוסים ב-90 ימים מהיום, וזאת עד ליום 11.6.18. יודגש כי התנאים שנקבעו לשחרור הרכב על-ידי כבוד השופט פורר עומדים על כנם, וככל שהמבקשים ירצו לשחרר את הרכב בתנאים האמורים הם יכולים לעשות כן.

21.       המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום, כ"ד באדר התשע"ח, 11 במרץ 2018, בהעדר הצדדים.