1

1.         כנגד המבקש הוגש כתב אישום ביום 28.2.19 המייחס לו הסעת 21 שוהים בלתי חוקיים שלא כדין (ת"פ 71344-02-19), תיק זה, דהיינו התיק העיקרי, מתברר בפני מותב אחר.

בפניי בקשה להחזרת תפוס ולפיה נתבקשתי להורות על החזרת הרכב מסוג מרצדס לבן לוחית זיהוי 30-034-73 (להלן: "הרכב") בו בוצעה העבירה.

            לטענת ב"כ המבקש, הרכב הינו רכב עבודה המשמש את המבקש לצורכי עבודתו ולצורכי בני משפחתו בהיותו מפרנס יחיד וכי בתפיסת הרכב יש כדי לפגוע קשות בפרנסת המשפחה. עוד נטען כי בתיק העיקרי מתנהל משא ומתן באשר לנסיבות ביצוע העבירה בסמוך לקו התפר כאשר הנוסעים אשר נסעו ברכב המבקש החזיקו באישורים לקו התפר. לכן, לטענת ב"כ המבקש, ובשים לב לכך שתהא זו הרשעתו הראשונה של המבקש, הסיכוי שהרכב יחולט בסוף ההליך העיקרי איננו גבוה. לפיכך, עתר ב"כ המבקש לשחרר את הרכב בכפוף להגבלות אשר יבטיחו את חילוט הרכב בסוף ההליך אם כך ייקבע.

2

            ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי על בית המשפט לומר את דברו בעבירת הסעת שוהים בלתי חוקיים לאור הסיכון הביטחוני הנשקף מעבירות אלה. עוד הוסיפה כי קיים חשש שהמבקש ישוב ויבצע את העבירות מאחר שירצה לשוב ולעבוד עם הרכב. לעניין זה הוסיפה כי המבקש נתון במעצר בית בפיקוח מלא ועל כן ממילא לא יכול המבקש לנהוג על הרכב באופן בו מתייתר הצורך בשחרור הרכב.

2.         ביום 17.04.2019 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים ועם תום שמיעת טיעוני הצדדים ולאחר עיון בכלל הפסיקה אשר הוגשה לעיוני לרבות: רע"פ 4105/06, ה"ת 40436-07-18, ה"ת 64244-02-19, ה"ת 21472-03-17, ת"פ 28289-05-17, וכן ת"פ 59722-08-16 - סברתי כי ניתן להיעתר לבקשה ולהורות על החזרת הרכב התפוס לידי המבקש וזאת מבלי לפגוע בזכת המשיבה לעתור בתום בירור האשמה במסגרת התיק העיקרי לסעד של חילוט הרכב.

המבקש שוחרר במסגרת תיק המעצר, בתנאים מגבילים בהם מעצר בית מלא וזאת לפני כחודש וחצי וככל הידוע לא נזקפו לחובתו הפרות כלשהן של תנאי השחרור. עובדה זו יש בה כדי ללמד כי ניתן לתת אמון במבקש שלא יבצע עבירות נוספות ברכב. אמנם, כדברי ב"כ המשיבה, אין להקל ראש בעבירת הסעת שוהים בלתי חוקיים ועם זאת, המבקש טרם הורשע ואכן פתוחה בפני המשיבה הדרך לבקש חילוט הרכב בסוף ההליך ככל שתמצא לנכון לעשות זאת. זאת ועוד, המבקש עותר לאפשר לצד ג' מטעמו לעשות שימוש ברכב, רכב אשר מהווה מקור לפרנסתו בעודו משוחרר בתנאים מגבילים.

יתר על כן, את הבטחת החילוט, אם כך אכן ייקבע בסוף ההליך, ניתן להבטיח באמצעות ערבויות ובטוחות מספקות אשר ייענו על כוונת החוק מחד ועל קניינו של המבקש מאידך.

לאחר הדברים האלו ולאור הפסיקה אשר הוצגה בפני מטעם ב"כ המבקש, אני מורה על השבת הרכב למבקש בכפוף למילוי התנאים הבאים:

            א.        המבקש לא ינהג ברכב מאחר ונפסל מלנ ג ד תום ההליכים.

            ב.         המבקש יפקיד סכום של 10,000 ₪ במזכירות בית המשפט.

            ג.         ירשם עיקול במשרד הרישוי לטובת המדינה האוסר על כל דיספוזיציה ברכב.

3

ד.         המבקש יחתום על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪, לפיה יתחייב להימנע מלהעביר את הבעלות או ההחזקה ברכב לאחר, עד לסיום ההליכים המשפטיים בתיק העיקרי.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשע"ט, 24 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.