1

1.      בקשה להשבת תפוס- רכב; אין חולק כי ברכב בוצעה לכאורה עבירה בנשק; המבקש 1 אישר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והוא עצור מאחורי סורג ובריח בתיק, עד תום ההליכים. על כן מבחינת תשתית לבקשת החילוט, הדבריפ פשיטא.

2.      המחלוקת מתמקדת בשניים- העובדה שהרכב נרכש ע"ש אשת המבקש (היא המבקשת), והעובדה שהרכב משועבד, בשיעור כמעט מלא, בהלוואה שרק חלק של 20% בה שולם עד הלום. על כן אין טעם בחילוט אליבא המבקשים ויש להורות על השבת הרכב ללא תנאי.

3.      המאשימה טוענת כי אין מקום להשבת התפוס; המאשימה מפנה לתכלית ההרתעתית בחילוט, ומשכך, לדידה, אין מקום לשקול השבה; המאשימה מפנה להצהרות המבקש בנוגע לבעלות, מסגרת חקירתו; ככל שיעמדו המבקשים על בקשתם, הציבה המאשימה תנאים להשבה.

4.      אעשה הדברים בקיצור, על מנת שלא להשחית שלא לצורך זמנם של הצדדים.

2

5.      בהליך חילוט זמני אין בית המשפט נדרש לשאלות קניין או בעלות (בש"פ 8831/21 אבו שלבק נ' מדינת ישראל); רישום רכב אינו קונקלוסיבי, ואינו מלמד על בעלות בפועל בהכרח. כך גם לא נוטל ההלוואה, במיוחד משעסקינן ביחסים בין בעל לאישה. כאן הרישום והתשלום פחות משפיעים שכן חזקה כי מדובר בתא משפחתי ומאמץ משפחתי וקניין משפחתי אחד.

6.      לשלב הזמני הנוכחי, די בהצהרות המבקש בחקירתו, על מנת להצדיק תפיסת הרכב.

7.      אשר לשאלת השיעבוד- ככלל, ניתן לתפוס גם רכב משועבד (השווה לדוגמא- בש"פ 8239/20 חוסאם אסמעיל נ' מדינת ישראל); שם הותרה התפיסה בפועל עד תום ההליכים חרף העובדה כי תשלומי השעבוד עוד המשיכו להיות משולמים ע"י אבי הנאשם פרק זמן לא מבוטל; לא היה בשיעבוד כדי לגרוע מהתפיסה.

8.      עם זאת, כפי שכתבתי לא אחת בעת האחרונה- הפסיקה הכירה בכך כי בעת החילוט הזמני, יש לעשות על מנת למזער ככל הניתן הפגיעה בזכויות הקניין (ראה בש"פ 2224/15 מידברג נ' מדינת ישראל); במיוחד אמורים הדברים ברכב, אשר החזקתו עולה ממון, וערכו הולך ופוחת, ולא אחת מתבקשת מכירתו.

9.      הפסיקה קבעה (אבו שלבק לעיל) כי בדומה למעצר, יש לעשות על מנת למזער הפגיעה ככל הניתן ולהעדיף חלופה שפגיעתה בקניין קלה יותר מאשר תפיסה לא כל שכן מאשר מכירה והעברת הקניין.

10.  על כן מקום בו ניתן לקבוע ערובות ובטחונות, כך ראוי לעשות.

11.  אשר לקביעת הערובות- קיימת השפעה לטענות צד ג' לזכויות בנכס, וכן קיימת השפעה לנושא שיעבוד הרכב.

12.  כך בבש"פ 2346/21 ראמי עאמר נ' מימון ישיר (ולא 4326/21) שם הבהיר כב' בית המשפט העליון כי אינו מתערב בנושא, לאור שבית המשפט קמא ראה להפחית הערובות בשל השיעבוד; כך גם בבש"פ 5951/11 ורוחובסקי נ' מדינת ישראל, שם התחשב כב' בית המשפט העליון הן בשיעבוד והן בטענות לגבי זכויות צ ג', על מנת להפחית הערובה.

13.  התוצאה- התפוס יוחזר בתנאים הבאים-

הפקדה בסך 15% (התחשבתי בהיקף השיעבוד ובטענות הזכויות) משווי הרכב המלא.

שיעבוד ביטוח מקיף לטובת המדינה ולחילופין הפקדה של 30% משווי הרכב.

ויתור על כלל הראיה הטובה ביותר וכל טענה ראייתית בנוגע לרכב

ערבות עצמית של שני המבקשים בגובה 80,000 ₪ לקיום התנאים

התחייבות המבקשים להעביר הרכב תוך 10 ימים מקביעה ככל שיקבע שהרכב בר חילוט ויש לחלטו.

14.  בכך מתמצה ההליך.

3

ניתנה היום, א' תמוז תשפ"ב, 30 יוני 2022, בהעדר הצדדים.