ה"ת 41767/04/18 – סיף אבו עישה נגד משטרת ישראל/תחנת רחובות,אליחי אליאור עמר,עמר אור
בית משפט השלום ברחובות |
|
|
|
ה"ת 41767-04-18 אבו עישה נ' משטרת ישראל/תחנת רחובות ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ
|
|
מבקשת |
סיף אבו עישה
|
|
נגד |
||
משיבים |
1. משטרת ישראל/תחנת רחובות 2. אליחי אליאור עמר 3. עמר אור
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
||
בפני בקשה להחזרת
תפוס, לפי סעיף
השאלה בתיק זה הינה האם הרכב יושב למי שהחזיק בו או לבעלים הרשום של הרכב?
רקע
1. ביום 4.4.18 מכר המשיב 2 את הרכב למשיב 3. על פי הסכם המכר נקבע שהעברת הבעלות תעשה ביום 8.4.18. המשיב 3 הציג למשיב 2 מסמך לפיו בוצעה העברה בנקאית של התמורה לרכב לחשבון הבנק שלו וזה מסר לרשותו של המשיב 3 את הרכב.
2
2. עוד באותו היום נערך הסכם מכר בין המשיב 3 למבקש, ששילם את התמורה במזומן ונקבע שהעברת הבעלות תעשה ביום 5.4.18. מאחר שהרכב היה רשום על שמו של המשיב 2, המבקש יצר עמו קשר וזה אישר, כי מכר את הרכב למשיב 3, וכי השלושה יוכלו להיפגש לצורך העברת הבעלות על שם המבקש. המשיב 3 מסר את הרכב למבקש.
3. בדיעבד הסתבר שהמסמך אודות ההעברה הבנקאית שביצע המשיב 3 לחשבון הבנק של המשיב 2 היה מזויף והעברת הכסף לא בוצעה. בנסיבות אלה, המשיב 2 הגיש ביום 8.4.18 תלונה במשטרה כנגד המשיב ובעקבות כך נתפס הרכב על ידי המשיבה 1 ביום 15.4.18 והוא מצוי בחזקתה מאז.
4. בדיון שהתקיים בפניי, המשיבה 1 מסרה, כי ניתן להחזיר את הרכב אך בנסיבות שנוצרו אין בידה להכריע למי להשיב את הרכב ועל כן הופנה המבקש להגיש בקשה זו.
5. המשיב 2 התנגד לבקשה וטען שיש להשיב את הרכב אליו מאחר שלא הועברה הבעלות למבקש או למשיב 3. עוד נטען, כי גם המבקש וגם המשיב 2 היו קורבן למעשה מרמה מצד המשיב 3.
6. המשיב 3 לא התייצב לדיון ולא נמסרה עמדתו. על פי מסמך המצוי בתיק החקירה קיים קושי בקבלת תגובתו או התייצבותו לדיון.
דיון והכרעה
7.
סעיף
"על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים, או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט- הכל בתנאים שייקבעו בצו".
8.
סעיף
3
9. תפיסת חפץ בהתאם לסמכות הנ"ל יכולה להתבצע למגוון תכליות; תפיסה למטרת מניעה עתידית של ביצוע עבירות; תפיסה למטרת חילוט; ותפיסה לצורך הצגת החפץ כראיה בבית המשפט )בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, (12.3.2006)).
10. המשיבה 1 מסרה, כי תפיסת הרכב אינה נדרשת בשל אף אחת מהעילות לעיל, כך שניתן להשיב את הרכב, אך בשל המחלוקת בין המבקש למשיב 2, היא מותירה את הדבר לשיקול דעת בית המשפט.
11. בנסיבות אלה, השאלה שנותרה במחלוקת היא למי יושב הרכב, האם למבקש שברשותו נתפס הרכב או למשיב 2 שהינו הבעלים הרשום של הרכב.
12. בבש"פ 2013/13 מדינת ישראל נ' גולן ואח' (16.10.2013) נקבע, כי החלטה להשבת תפוס הינה החלטה זמנית ומי שמוצא עצמו נפגע מהחלטה זו יכול לפנות בהליך אזרחי להוכחת בעלותו בתפוס. כך שהחלטתי בבקשה זו אינה מכריעה בין זכויות הצדדים ברכב אלא קובעת למי יושב הרכב על ידי המשיבה 1 בנקודת הזמן הנוכחית.
13. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה מצאתי, כי יש להשיב את הרכב לידי המבקש.
ראשית, אין בקביעתי זו כאמור להכריע בשאלת המחלוקת שבין המבקש למשיב 2 בשאלת הבעלות ברכב אלא להשיב את המצב לקדמותו טרם תפיסת הרכב.
הרכב נתפס ברשותו של המבקש, לאחר שרכש אותו בתמורה מאת המשיב 3, ולאחר שווידא עם המשיב 2, כי אכן מכר את הרכב למשיב 3. המבקש החזיק ברכב כדין טרם תפיסתו ולכן יש להשיב את התפוס אל מי שהחזיק בו טרם שנתפס.
שנית, כעולה מחומר החקירה לכאורה עסקינן בעסקת מכירה בה הולכו שולל המבקש והמשיב 2, האחד נותר ללא רכבו והשני ללא כספו, כאשר החזקה ברכב הועברה בפועל למבקש.
משכך ראוי ונכון, במיוחד בנסיבותיו של תיק זה, כי תפוס יוחזר אל האדם ממנו הוא נלקח, ושאלת הבעלות תוכרע בהליך אזרחי, כפי שהתווה בית המשפט העליון בעניין גולן.
שלישית, אין חולק, כי המבקש ביצע את העסקה לרכישת הרכב מול המשיב 3 לאחר שקיבל את אישורו של המשיב 2, וכפועל יוצא מהעסקה קיבל לידיו את החזקה ברכב.
4
רביעית, אף שהרכב נתפס על ידי המשיבה 1 כבר ביום 15.4.18, הרי שהמשיב 2 לא פעל לממש זכותו לקבל חזרה את הרכב ועמדתו הועלתה רק במסגרת הדיון בבקשת המבקש להחזיר לידיו את הרכב, לאחר שפניותיו למשיבה 1 לא נענו בחיוב.
14. לאור כל האמור, אני מורה למשיבה 1 להחזיר למבקש את הרכב התפוס מסוג אלפא רומאו שמספרו 71-704-34.
בהתחשב בכך שההחלטה ניתנה שלא במעמד הצדדים אני מעכבת ביצוע החלטתי עד ליום 30.5.18.
תיק החקירה יוחזר למשיבה בתיאום עם המזכירות.
זכות ערר כחוק.
ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ח, 23 מאי 2018, בהעדר הצדדים.
