ביום 20.9.2022 ניתנה החלטה על הארכת צווים והארכת תוקף החזקת תפוסים שנמצאים בידי המבקשת במסגרת חקירה שמתנהלת נגד המשיבים. החלטה זו עסקה, בין היתר, בסוגיה תקדימית שנוגעת למעמדו של נאמן בהליך פשיטת רגל בכל הנוגע להליכי תפיסה במסגרת חקירה פלילית. על ההחלטה הוגש ערר לבית המשפט המחוזי (ע"ח 59825-09-22), על ידי הנאמן שמונה בהליך פשיטת הרגל של המשיב 1, והערר התקבל. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי המשיב 1 (בש"פ 8034/22) אשר טרם הוכרעה.

ביום 28.9.2022 הגישה המבקשת בקשה שכותרתה "בקשה להארכת תוקף תפוסים - עדכון" ובה ציינה כי בשל טעות רישומית לא נכללו בבקשתה המקורית, שכאמור כבר הוכרעה, הבקשות להארכת הצווים הבאים:

(א)  צו איסור דיספוזיציה במניות חברת מ' אלאנואר סחר והובלות בע"מ, המשיבה 4, שנמצאת בבעלות המשיבה 2;

(ב)   צו איסור דיספוזיציה ברכב מסוג מרצדס שנת 2018 מ"ר 3760771 בבעלות המשיבה 4;

(ג)    צו איסור דיספוזיציה ברכב מסוג פולקסוואגן שנת 2017 מ"ר 26087301 בבעלות המשיבה 4;

(ד)   צו איסור דיספוזיציה ברכב מסוג BMW שנת 2021 מ"ר 37979102 בבעלות סלאח אבו חמדה, ואשר נרכש על ידי המשיב 1;

במסגרת הבקשה נמסרו תגובות שונות וכן התקיימו שני דיונים. בכדי לקצר יצוין כי בא כוח המשיבים התנגד לבקשה בשל טעמים שונים, שלגביהם אתייחס בהמשך, ואילו הנאמן שמונה במסגרת הליך פשיטת הרגיל של המשיב 1 מסר כי אין לו התנגדות לבקשה הנוכחית. עוד יצוין, כי עובר לדיון האחרון נמסרה הודעה מטעם המבקשת שלפיה התגבשו הסכמות בכל הנוגע לרכב מסוג BMW שלפיהן הוא יושב למשיב 1, תמורת הפקדה של 200,000 ₪ בקופת החילוט, וכי הסכמה זו היא על דעת הבעלים הרשום של הרכב, מר סאלח אבו חמדה. לאור הודעה זו, לא נדרשה עוד הכרעה לגבי צו איסור הדיספוזיציה ברכב זה.

בא כוח המשיבים התנגד כאמור לבקשה. בכל הנוגע לצו איסור הדיספוזיציה במניות החברה טען כי הצו שהוצא כלל לא נרשם, ותמך זאת בנסח החברה מטעם רשם החברות. על כן, ומשלא נרשם הצו בפרק הזמן שמאפשר את רישומו, ממילא אין מה להורות על הארכתו. מכל מקום, וכך גם לגבי הצווים שנוגעים לשני הרכבים, נטען כי תוקף הצווים כבר פקע בחודש אוגוסט ולא הוארכו, ולאור חלוף הזמן ממועד התפיסה אין להורות על הארכת התוקף של צווים אלו.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, וכן בשים לב לקביעותי בהחלטה הקודמת בנוגע לקיומו של חשד סביר, וכן להתקדמות החקירה בעניינם של המשיבים הרלוונטיים לבקשה זו, ובעיקר נוכח כך שמדובר בצווים שעוסקים בתפיסה רישומית שכל תכליתה למנוע שינוי במצב הדברים הקיים, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות שצווי איסור הדיספוזיציה יהיו בתוקף עד ליום 15.02.2023.

(א) צו איסור דיספוזיציה במניות חברת מ' אלאנואר סחר והובלות בע"מ, המשיבה 4, שנמצאת בבעלות המשיבה 2.

צו זה נחתם ביום 21.2.2022, ובניגוד לטענת בא כוח המשיבים הוא נרשם ברשם החברות ביום 24.2.2022, לפי הודעה שנמסרה מטעם המחלקה המשפטית ברשם החברות והוצגה לעיוני. על כן, איני מקבל את טענת בא-כוח המשיבים שהצו לא מומש בפרק הזמן החוקי. אכן, צו זה פקע טרם הגשת הבקשה הנוכחית, אולם מנגד, ושעה שקיימת סמכות לבית המשפט (בש"פ 2252/21 הרינג נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.4.2021)), ובשים לב לכך שמדובר במניותיה של חברה שלגביה עולה חשד סביר שהיא בניהולו המהותי של המשיב 1 שנגדו מתנהלת חקירה, בין היתר, בגין עבירות של הלבנת הון, ושעה שמדור בתפיסה רישומית בלבד, אני נעתר לבקשה ומורה שהצו יעמוד בתוקפו עד ליום 15.2.2023.

(ב) צו איסור דיספוזיציה ברכב מסוג מרצדס שנת 2018 מ"ר 3760771 בבעלות המשיבה 4.

צו זה נחתם ביום 21.2.2022 ונרשם ביום 23.2.2022 על ידי המבקשת. הרכב נשוא הצו כלל לא נתפס על ידי המבקשת והבקשה נוגעת רק לתפיסתו הרישומית בלבד. אכן, צו זה פקע טרם הגשת הבקשה הנוכחית, אולם מנגד, ושעה שקיימת סמכות לבית המשפט כאמור, ומשזו תפיסה רישומית בלבד, ולאור הצדקת התפיסה, אני נעתר לבקשה ומורה שהצו יעמוד בתוקפו עד ליום 15.2.2023.

(ג) צו איסור דיספוזיציה ברכב מסוג פולקסוואגן שנת 2017 מ"ר 26087301 בבעלות המשיבה 4.

צו זה נחתם ביום 21.2.2022 ונרשם ביום 23.2.2022 על ידי המבקשת. הרכב נשוא הצו נתפס על ידי המבקשת ולגבי תפיסתו הפיזית התקיימו הליכים משפטיים נפרדים בהם הורה בית המשפט על שחרורו של הרכב ככל יופקד סכום של 60,000 ₪ לקופת החילוט. בא כוח המשיבים טען כי הרכב נמצא בבעלות המשיבה 4 והיא לא נכללה במסגרת הבקשה הקודמת של המבקשת ומשכך תפיסתו אינה כדין. יובהר כי במסגרת הבקשה שבפניי איני נדרש כלל לשאלת תפיסתו של הרכב, אם כי לצו איסור הדיספוזיציה, ונדמה כי ההליך הנכון לשמיעת טענות המשיבים בעניין זה הוא בהליך נפרד של עיון חוזר או ערר, ככל שהדבר אפשרי. גם צו זה פקע טרם הגשת הבקשה הנוכחית, אולם מנגד, ושעה שקיימת סמכות לבית המשפט כאמור, ומשזו תפיסה רישומית בלבד, ולאור הצדקת התפיסה, אני נעתר לבקשה ומורה שהצו יעמוד בתוקפו עד ליום 15.2.2023.

בנסיבות אלו, בקשת המבקשת מתקבלת.

זכות ערר כחוק.

ההחלטה תישלח לבאי כוח הצדדים עוד היום.

ניתנה היום, ג' טבת תשפ"ג, 27 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.