1

1.      המבקשים 1 ו- 3 נחשדים בעבירות של ניכוי מס תשומות על פי חשבוניות כוזבות, עבירות דווח כוזב, מרמה ותחבולה לפי חוק מס ערך מוסף תשל"ו- 1975 והלבנת הון.

2.      המבקש 3 נעצר לצורך חקירה ביום 23.2.15 ושוחרר בתנאים ביום 8.3.15.

3.      במהלך החקירה נתפס רכוש שכלל, בין היתר, רכב מסוג מזדה, חשבונות בנק של המבקשים 1 ו- 3, נכסי מקרקעין, המחאות ויתרות כספיות אצל צדדי ג'.

4.      ביום 26.4.15 נדחתה בקשתם של המבקש 3 וכן של אדם שטען לזכות ברכב שנתפס להורות על שחרור הרכב וחשבונות הבנק שהוקפאו, ואולם נקבעו תנאים חלופיים שאפשרו את שחרור הרכב ובמקביל הוסכם על שחרור רכיב העו"ש בחשבונות הבנק המוקפאים לפעילות שוטפת.

2

5.      ביום 2.6.15 ניתן תוקף של החלטה להסכם שנערך בין המבקש 3 למשיבה. הצדדים הסכימו כי רכיבי הפקדונות בחשבונות שהוקפאו יוותרו תחת הקפאה וכי המשיבה תוסיף להחזיק בהמחאות שנתפסו והופקדו בחשבון האפוטרופוס הכללי. עוד הוסכם על המשך תפיסת היתרות הכספיות אצל לקוחות המבקשת 1 למעט סכום של 70,000 ₪ אשר שוחרר לרשות המבקשים 1 ו- 3. בנוסף הסכימו הצדדים, כי הרכוש הנ"ל ויתר הרכוש שנתפס יוותר בחזקת המשיבה, כי ממועד מתן תוקף של החלטה להסכם לא ייתפס רכוש נוסף, וכי תוקף ההחזקה בתפוסים הוא עד לסיום החקירה ולא יאוחר מיום 23.2.16.

6.      לפני בקשה מטעם המשיבה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים עד ליום 23.6.16.

7.      בקשה זו, אשר הוגשה לראשונה ביום 11.2.16 ידעה תפניות בלתי צפויות. בין היתר, במהלך הדברים הוגשה מטעם בא- כוחם הקודם של המבקשים 1-3, עו"ד עלי קוואסמה, הודעה שהוכתרה בכותרת "הודעה מוסכמת מטעם המבקשים" ובה בקשה לשחרורם של חלק מהתפוסים ללא כל תנאי, אשר כביכול ניתנה לה הסכמה מטעם המשיבה. בהמשך נטען על ידי המשיבה כי הסכמה שכזו לא הייתה, וצו שנתן תוקף של החלטה להסכמה כביכול, בוטל.

8.      המבקשים 1-3 באמצעות באי- כוחם החדשים הגיבו בכתב לבקשה וביקשו לצרף אליה את המבקשים 4 ו- 5, אשתו ובנו של המבקש 3, אשר הם טוענים לזכות ברכוש בשני נכסי מקרקעין שנתפסו על ידי המשיבה.

9.      ביום 10.3.16 התקיים דיון בבקשה. במהלך הדיון התברר, כי התגובה שהוגשה מטעם המבקשים לא התקבלה אצל המשיבה, וכי המשיבה צרפה לבקשתה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים רשימת תפוסים שאינה נכונה ואין בה כדי לשקף את הרכוש שנתפס בפועל ומתבקשת הארכת תוקף ההחזקה בו. במהלך הדיון הוגשה רשימה מתוקנת, ובתום הדיון אפשרתי למשיבה להגיש התייחסות כתובה לטענות שנטענו בכתב התשובה של המבקשים.

10.  למען הסדר הטוב, תובא להלן רשימת הנכסים שהמשיבה עותרת להארכת תוקף ההחזקה בהם:

3

                                א.        נכס מקרקעין המצוי בגוש 100225 חלקה 1 ברהט הרשום על שם המבקש 3.

                                 ב.         נכס מקרקעין המצוי בגוש 100816 חלקה 89 ברהט הרשום על שם המבקש 3.

                                  ג.         נכס מקרקעין המצוי בגוש 39772 חלקה 29 שכ' ה' מגרש 63 בשגב- שלום הרשום על שם המבקשת 4.

                                 ד.         סך של 1,100 ₪ במזומן.

                                ה.        חשבון בנק מספר 20-026-382425 של המבקשת 1 (רכיב הפיקדונות בלבד).

                                  ו.         חשבון בנק 17-696-76752 של המבקשת 1 (רכיב הפיקדונות בלבד).

                                 ז.         חשבון בנק 12-770-632033 של המבקשת 1 (רכיב הפיקדונות בלבד).

                                ח.        חשבון בנק 12-770-661475 של המבקשת 2, חברה המצויה בבעלות המבקש 3 (רכיב הפיקדונות בלבד).

                                ט.        חשבון בנק 10-921-58543/46 של המבקש 3 (רכיב הפיקדונות בלבד).

                                  י.         חשבון בנק 10-921-317300/00 של המבקשת 1 (רכיב הפיקדונות בלבד).

                               יא.       חשבון בנק 17-696-100315 של המבקשת 4 (רכיב הפיקדונות בלבד).

                               יב.       3 המחאות שמספריהן 17-649-31007, 20-523-188067 ו- 10-789-2242002, אשר הופקדו בחשבון האפוטרופוס הכללי.

                                יג.        יתרה בסך 148,634 ₪ של המבקשת 1 אצל "תפוחי אדמה עצמונה".

                               יד.       יתרה בסך 210,821 ₪ של המבקשת 1 אצל "תעשיות תוצרת חקלאית בני אביטן בע"מ".

11.  נקודת המוצא של החלטה זו היא, כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך הבקשה, זאת כפי שנקבע בהחלטתי מיום 26.4.16.

4

12.  המבקשים טוענים, כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בבקשה להמשך תפיסת רכוש תמים בשווי פירות העבירה, שכן סמכות זו נתונה לבית המשפט המחוזי במסגרת בקשה לסעדים זמניים לפי חוק איסור הלבנת הון התש"ס - 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") ולפי סעיף 36ו לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג- 1973. טענה זו יש לדחות לנוכח פסיקת בית המשפט העליון הקובעת כי שני ה"מסלולים" המאפשרים לבית המשפט להורות על תפיסת רכוש בשווי פירות העבירה- לפי חוק איסור הלבנת הון ולפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט - 1969 (להלן: "פקודת סדר הדין הפלילי") - הם בעלי תחולה מקבילה, וכי משהוכרה סמכותו של בית משפט השלום להורות על החזקת רכוש לצורך חילוט עתידי לפי חוק איסור הלבנת הון בשווי הרכוש האסור, ברי כי בית משפט השלום מוסמך להורות על הארכת תוקף ההחזקה בתפוסים (ראו בש"פ 1001/15 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 8.3.15]; בש"פ 3190/14 שמעון ארזון ואח' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 25.6.14]; דנ"פ 3384/09 אברם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 26.7.09]).

13.  לא ראיתי פגם בשיקול דעתה של המשיבה, אשר בחרה במקרה זה בו טרם הוגש כתב אישום, ובשעת הגשת הבקשה אף טרם גובש כתב חשדות, במסלול הקבוע בפקודת סדר הדין הפלילי ופנתה בבקשה שהוגשה לבית משפט השלום. כאן המקום להעיר, כי הבקשה נוסחה תוך הפניה לשתי הוראות החיקוק המקבילות, ואולם מובן כי הפנייה לבית משפט השלום נסמכת על הוראות פקודת סדר הדין הפלילי, ומכל מקום, איש מן הצדדים לא טען כי המשיבה פנתה במקביל, בבקשה דומה, גם לבית המשפט המחוזי.

14.  תפיסת הרכוש נועדה להבטיח אפשרות עתידית של חילוטו, ומשכך קיימת עילה להמשך תפיסתו. בהקשר זה מובן, כי משעה שהפסיקה מאפשרת תפיסת רכוש לפי פקודת סדר הדין הפלילי של רכוש בשווי פירות העבירה לצורך חילוט עתידי לפי חוק איסור הלבנת הון, אין רבותא בטענות המבקשים 1 ו- 3 כי הרכוש התפוס הוא רכוש שלא נעברה בו עבירה.

15.  במסגרת שיקוליו של בית המשפט הדן בבקשה, יש לתת את הדעת לפרק הזמן הארוך שבו תפוס הרכוש- כשנה תמימה. כאן המקום להעיר, כי בניגוד לנטען בתשובה מטעם המבקשים, אין מדובר בבקשה שלישית להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים, אלא בבקשה שנייה. עוד יש לתת את הדעת לפגיעה בזכות הקניין של המבקשים הנובעת מתוך תפיסת והחזקת הרכוש, ומנגד לעובדה כי קיימת תכלית ראויה שיש בה כדי להצדיק את המשך תפיסת הרכוש, וכן לעובדה כי ביום 10.3.16 נמסרו לב"כ המבקשים 1 ו- 3 הודעות יידוע המפרטות, בין היתר את החשדות. אלה מלמדות כי התיק מצוי בישורת האחרונה לפני גיבוש החלטה על גורלו. כפי שעולה מתוך כתבי החשדות, המבקשים 1 ו- 3 נחשדים בקיזוז חשבוניות כוזבות בסך של למעלה מ- 41 מיליון ₪ וכי סכום המע"מ הנובע מחשבוניות אלה הוא למעלה מ 6.2 מיליון ₪.

5

16.  מתוך מכלול הנסיבות האמורות לעיל מתברר כי בתוך פרק זמן לא ארוך צפויה להתקבל החלטה סופית בעניינם של המבקשים 1 ו-3. בנסיבות אלה מצאתי כי יש מקום להורות על הארכת תוקף ההחזקה ברכוש התפוס אשר פורט בסעיף 10 לעיל וזאת עד ליום 10.5.16.

17.  ככל שבדעת המשיבה להגיש בקשות נוספות להארכת תוקף ההחזקה ברכוש התפוס, ומשעה שהתיק כבר נבחן על ידי פרקליטות המדינה, אשר נתנה דעתה על חומר החקירה ואף גיבשה כתב חשדות, סברתי כי מן הראוי שבקשה כזאת תוגש במסגרת עתירה לסעדים זמניים לפי חוק איסור הלבנת הון ופקודת הסמים המסוכנים ורצוי שתלווה בחוות דעת שמאי ביחס לשווי המקרקעין התפוסים.

18.  לאחר שמצאתי כי ישנה הצדקה להורות על המשך ההחזקה ברכוש התפוס, באה העת לבחון את טענות המבקשים 4 ו- 5, הטוענים לזכויות בנכסי מקרקעין;

19.  המבקשת 4 טוענת לזכות בנכס מקרקעין מגרש 63 גוש 39772 חלקה 9 בישוב שגב שלום, זאת על פי המסמך שהוגש על ידי ב"כ המבקשים ביום 10.3.16. דא עקא שהתפיסה והבקשה להארכת תוקף ההחזקה מתייחסת למגרש 63 המצוי בגוש 39772 חלקה 29, בעוד שחלקה 9 באותו הגוש היא חלקה מבוטלת, כך על פי מסמך מאת רשות מקרקעי ישראל שצורף כנספח ד' לתגובת המשיבה מיום 13.3.16.

20.  הוגשה לעיוני הודעת המבקש 4 במשרה ביחס לנכסי המקרקעין שבבעלותה, המעלה שאלות לא מעטות ביחס לאופן שבו נרכשו המקרקעין.

21.  אשר למבקש 5, נטען כי חלקה 89 בגוש 100816 ברהט היא נכס מקרקעין שאמנם רשום על שם המבקש 3 ואולם מדובר ב"רישום טכני", כלשון ב"כ המבקשים, אשר נבע מן העובדה שבעת רכישת הנכס היה המבקש 5 קטין בן 12 שנים. המבקשים נסמכים על האמור בתוספת לחוזה הפיתוח שנערך בין המבקש 3 לרשות הפיתוח. בהסכם זה נכתב כי ידוע לרשות הפיתוח שהמשיב 3 רוכש את הקרקע עבור בנו הקטין, הוא המבקש 5. בניגוד לאמור בהסכם, במהלך הדיון שהתקיים לפני ביום 10.3.16, נטען כי המגרש נרכש על ידי דודיו של המבקש 5 ולא על ידי אביו, המבקש 3, אך לא הובאה לכך כל ראייה.

6

22.  יש לתמוה על המועד המאוחר שבו עלו לראשונה טענות המבקשים 4-5, שהם אשתו ובנו של המבקש 3, אשר וודאי ידעו על תפיסת הרכוש. העובדה כי המבקש 3 עצמו באמצעות בא כוחו הקודם הסכים להארכת תוקף ההחזקה במקרקעין אלה מבלי שבאה כל טענה מצד המבקשים 4 ו- 5 כי אין מדובר ברכוש של המבקש 3 מעלה שאלות בכל הנוגע לטענות המבקשים 4-5. במהלך הדיון שהתקיים ביום 10.3.16 נרמז על ידי ב"כ המבקשים, כי מדובר ככל הנראה, במחדל הנובע מהתנהלות ב"כ הקודם של המבקשים. אני מתקשה לקבל טענה זו, שכן אחת הבקשות הראשונות שהוגשו בקשר עם עניינו של המשיב הייתה בקשה מטעם אדם אחר שטען לזכות ברכב שנתפס במסגרת תפיסת הרכוש (ה"ת 20464-03-15). בקשה זו הוגשה על ידי אותו עורך דין שייצג את המבקש 3 טרם החלפת הייצוג.

23.  מכל מקום, העיתוי שבו הועלו טענות המבקש 5, וחוסר הבהירות לגבי זהות המקרקעין שנטען כי מצויים בבעלות המבקשת 4, מחייבים לאפשר למשיבה שהות מספקת לחקור טענות אלה. לפיכך, ולנוכח פרק הזמן הקצר שבו הוארך תוקף ההחזקה בתפוסים, לא ראיתי מקום לקבל את טענות המבקשים 4-5 בשלב זה.

24.  זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י' אדר ב' תשע"ו, 20 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.