1

1.     בפני בקשה להחזרת תפוס. נגד המבקש הוגש כתב אישום (ת.פ. 29457-07-16), ובו מיוחסות לו עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית (ס' 7 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג - 1973, (להלן: פקודת הסמים המסוכנים), ועסקה אחרת להספקת סמים מסוכנים (ס' 13 לפקודת הסמים המסוכנים). על פי כתב האישום, המבקש עשה שימוש ברכבו לצורך ביצוע העבירות המיוחסות לו. בכתב האישום התבקש חילוטו של הרכב לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט - 1969 (להלן: פקודת סדר הדין הפלילי) ולפי סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים.

2.     לטענת המבקש, אין עילה חוקית להמשך תפיסת הרכב, כיוון שלא נתבקש צו זמני להחזקת הרכב עד סיום ההליך הפלילי.

3.     לחלופין, טוען המבקש, כי אף אם קיימת עילה לתפוס את הרכב עד לסיום ההליך הפלילי, על המאשימה לשקול חלופה לתפיסה אשר יש בה פגיעה פחותה במבקש, ואשר מבטיחה את אפשרות חילוטו של הרכב, אם יהיה צורך בכך.

2

4.     המדינה הגישה תגובתה, ולפיה על אף שלפי פקודת הסמים המסוכנים החזקת תפוס לצורך הבטחת אפשרות חילוטו יכולה להיעשות רק על פי צו של בית המשפט, כאשר עילת החילוט נובעת גם מפקודת סדר הדין הפלילי, יש למשטרה סמכות להחזיק את התפוס גם ללא צו זמני.

5.     יחד עם זאת, המדינה הסכימה לבחינת חלופה להחזקת הרכב, ובלבד שהחלופה תקיים מתאם עם ערכו הכספי של הרכב. ביתר פירוט, המדינה הסכימה להחזרת הרכב התפוס, אשר תותנה בהפקדה בקופת בית המשפט של סכום השווה למחצית שווי הרכב. כן דרשה המדינה כתנאי להחזרת הרכב, רישום שעבוד על הרכב לטובת המדינה, והמצאת פוליסת ביטוח לרכב בה המדינה רשומה כמוטב, יחד עם התחייבות של המבקש להימנע מכל דיספוזיציה ברכב, והפקדת התחייבות עצמית לשם הבטחת התחייבותו להימנע מדיספוזיציה.

דיון והכרעה

6.     כבר נפסק על ידי בית המשפט העליון, ולא פעם אחת, כי בתפיסת רכוש לצורך הבטחת אפשרות חילוטו רשאית המדינה ליישם את הוראות אחד משני המסלולים הקבועים בפקודת סדר הדין הפלילי או בפקודת הסמים המסוכנים, ואין מקום לטענה שחובה על המדינה לפעול אך ורק בדרך שהתוותה בפקודת הסמים המסוכנים (ראה ע"פ 1236/97 מדינת ישראל נ' חוזה (5.6.1997), דנ"פ 3384/09 אברם נ' מדינת ישראל (26.7.2009) וכן בשפ 3190/14 ארזון שמעון נ' משטרת ישראל (25.6.2014)).

7.     בנסיבות אלה, כיוון שהרכב נתפס כדין על פי פקודת סדר הדין הפלילי, וכתב האישום הוגש בתוך 6 חודשים מעת שנתפס (בפועל הוגש כתב האישום תוך ימים ספורים לאחר ביצוע העבירה המיוחסת למבקש), אין נפקא מינא לעובדה שלא הוגשה בקשה להחזקת הרכב.

8.     באשר לבחינת החלופה לתפיסה, המדינה הסכימה להחזרת הרכב, בתנאים שנועדו להבטיח את אפשרות חילוטו. כבר נפסק כי כאשר אחת מתכליות התפיסה היא הבטחת אפשרות חילוט החפץ, יש טעם בקביעת תנאי כספי שלו קורלציה עם ערכו הכלכלי של הנכס (בש"פ 8009/07 מ.ג.ש מיכאל עבודות בטון ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (14.2.2008). בהקשר זה נקבע, כי תנאי של הפקדת מחצית משווי הרכב הוא תנאי סביר (בשפ 9469/09 ‏ ‏ מלאק זיאדנה נ' מדינת ישראל (3.2.2009) ואף תנאי לפיו התפוס ישוחרר בהפקדת רבע משוויו נמצא כתנאי סביר (בשפ 6529/10 דודו מגידיש נ' מדינת ישראל (21.09.2010)).

3

9.     בדיון שהתקיים בפני טען המשיב כי הרכב התפוס משועבד לבנק ולחברת מימון נוספת, בשל הלוואות שנטל המשיב לצורך מימון רכישתו. לטענת המשיב, כפי שנטענה בדיון, השעבודים מגיעים כמעט כדי שווי הרכב, ועל בית המשפט להתחשב בקיומם של שעבודים אלו בבואו לקבוע את תנאי שחרורו של הרכב.

10.על כן, במועד הדיון ניתנה למבקש הזדמנות להמציא מסמכים המעידים על קיומם של שיעבודים, ועל תנאיהם.

11.המבקש המציא מסמכים חלקיים, אולם לא ניתן ללמוד מהם את אשר ביקש המבקש להראות. ראשית, צירף המבקש מסמך שנחזה להיות תדפיס מאתר המכונה "מרכז הסליקה של חברות הביטוח בע"מ" ממנו משתמע שקיים שיעבוד על הרכב לטובת "מימון ישיר". יחד עם זאת, לא ברור מהמסמך אם שעבוד כאמור נרשם אצל רשם המשכונות, ואם כן, מתי, ובאילו תנאים, במיוחד כך כאשר מספר ההלוואה רשום כ- 0, ואין פירוט של גובה השעבוד. כן צורף לוח סילוקין של הלוואה מבנק מזרחי טפחות, ממנו עולה כי קיימת יתרת חוב של 23,587 ₪, אולם לא ברור אם הלוואה זו קשורה לרכב, והאם הוטל שעבוד בגינה.

12.בנסיבות אלה, לא הובאו בפני ראיות אשר בשלן יש להביא בחשבון את השעבודים בקביעת גובה ההפקדה.

13.לדברי המבקש שווי הרכב הוא כ- 33,000 ₪. המשיבה לא חלקה על טענה זו, אלא רק טענה שלא הובאה לה ראיה.

14.לפיכך אני מורה על החזרת הרכב התפוס נשוא הבקשה בתנאים הבאים:

א.     הפקדת סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת אפשרות חילוטו.

ב.     רישום שעבוד על הרכב לטובת מדינת ישראל.

ג.       המצאת פוליסת ביטוח מקיף לרכב, אשר מדינת ישראל הינה אחד המוטבים בה.

ד.      המצאת התחייבות עצמית של המבקש להימנע מכל דיספוזיציה ברכב.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ו, 08 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

4