1.      המבקשת הגישה בקשה להחזרת תפוס - רכב מסוג ריינג'רובר (להלן : "הרכב") וזאת ביחד עם החברה המבקשת 2.   

2.      הרכב נתפס במסגרת חקירה לפי חוק איסור הלבנות הון המתברר כנגד מר שלומי הרוש, בן זוגה של המבקשת 1 וזאת ביום 14/9/22 כאשר הרכב חנה בחצר ביתו של מר הרוש.

3.      בהמשך הוגשה בקשת צד ג' להצטרף להליך מאחר והוא טוען לזכות בתפוס בטענה כי הוא בעל הרכב הרשום. לטענתו, מר הרוש רכש ממנו את הרכב בתמורה למסירת רכב אחר מסוג ריינג'רובר מ.ר. 67758401 בעסקת טרייד אין וכן התחייב לשלם סך 250,000 ₪ בתשלומים אך בפועל שולם רק תשלום אחד ולכן גם לא הועברה בעלות ברכב.       

4.      לא זו אף זו, הרכב משועבד לבנק, השעבוד לא הוסר ולמעשה מדובר בשעבוד בסכום גבוה כ - 357,000 ₪ כאשר שווי הרכב כ - 696,000 ₪ בזמן תפיסתו.     

5.      מהסכם המכר מס' 100751 בין חברת נ. ק. שחר לבין מר שלומי הרוש (להלן : "ההסכם") מתברר כי החברה למעשה מכרה למר הרוש את הרכב תמורת הרכב אותו מסר לחברה וסך 250,000 ₪, כאמור.           

6.      אם כך, לפי ההסכם אין מעמד לא למבקשות או מי מהן ולא לצד ג' זאת מאחר והמוכר לפי ההסכם היא חברת נ.ק.שחר השקעות בע"מ והקונה הוא מר שלומי הרוש לפי מס' ת.ז. המפורט בהסכם. 

7.      המבקשת, חתמה אמנם על שטר חוב לביטחון בסך 230,000 ₪ אך היא לא רוכשת הרכב, היא לא הבעלים הרשום של הרכב, אין לה כל הסכם לרכישת הרכב ולכן אין לה מעמד לבקש החזרת התפוס. כמפורט החקירה מתנהלת כנגד מר הרוש בן זוגה.           

8.      ביחס לצד ג', הרי מאחר והבקשה הוגשה ע"י מר קניאס וההסכם נחתם ע"י החברה, לא יכול להיות ספק כי מר קניאס לא חתום על הסכם עם מר הרוש וחרף הטענה כי הוא בעל החברה, ברור כי החברה הינה אישיות משפטית נפרדת מבעליה. מאחר וההסכם הוא בין מר הרוש לבין החברה ולא מר קניאס הרי גם דין בקשת מר קניאס להידחות.     

9.      לא זו אף זו, על הרכב קיים שעבוד לטובת בנק הפועלים בסכום נמוך מסכום הרכב אותה קיבלה החברה כתמורה לרכב החדש אך השעבוד לא הוסר. ברי כי הליך זה אינו המקום לקבוע בין זכויות המוכרת והקונה של הרב בהסכם ביניהם.

10.  הרכב נתפס, כמפורט, בחצריו של מר הרוש לפי צו חיפוש במסגרת חקירה לפי חוק איסור הלבנת הון. אין חולק כי מר הרוש רכש את הרכב לפי הסכם, הוא למעשה מסר מרבית תמורת הרכב למוכר, וזאת ברכב במסגרת טרייד אין והפקדה כספית ואילו המוכרת לא טרחה להסיר את השיעבוד, למרות תשלום מרבית הסכומים, מה גם כי בעוד מר קניאס טוען כי הוא בעל הרכב הרשום, המוכרת לפי ההסכם היא החברה.         

11.  כמפורט, הרכב נמסר לחזקת מר הרוש מאת המוכרת והוא נתפס בחצריו. אם כך, מתקיים יסוד להמשך החזקת התפוס בידי המשיבה בכדי לאפשר חילוט זמני של רכוש. ראה בבש"פ 1359/17 מ"י נ' ברוך (פורסם בנבו). ראה בסע' 4 לפסה"ד   
"סמכות תפיסת הנכס ... צופה פני עתיד, ונועדה להבטיח אפשרות לחילוט בתום ההליך המשפטי ... ודוק, החוקרים והמשיב מצויים בשלב החקירה. חזקת החפות עומדת לחשוד. אל מול זאת, ניצב השיקול המעשי, לפיו המְתנה לחילוט רק בסיום המשפט עלולה להביא לכך שלא ניתן יהיה מה לתפוס. כך נוצר הצורך בתפיסת רכוש וחילוטו הזמני".    

12.  לכאורה, בהתאם להלכה הפסוקה, בחירה במסלולי החילוט תהיה באופן הפחות פוגע בזכויות החשוד אך במקרה זה ובשלב זה אין מקום לשחרר את הרכב למבקשות אשר כלל לא ברורה זכותן בתפוס או לצד ג' אשר לא הוא מכר את הרכב למר הרוש לפי ההסכם אלא החברה ואף קיבל מרבית התמורה ולא הסיר את השעבוד לבנק, כולו או חלקו. יתכבדו הצדדים להסכם ויסדירו ביניהם הזכויות ברכב.     

13.  לפי חוק איסור הלבנת הון, קיימת סמכות לתפיסה בשווי. ראה גם ברע"פ 2082/14 אבו היג'א נ' משטרת מרחב חוף מטה מרחב חוף חיפה (פורסם בנבו), בע"ח 22756-08-21, ע"ח 24837-08-21 (מחוזי חיפה) התייחסות לתפיסה במסלול הפסד"פ והמסלול לפי חוק איסור הלבנת הון והרף הראייתי המתבקש בשלב בו טרם הוגש כתב האישום: 
"...כאשר מדובר בחילוט במסלול הפסד"פ הרף הראייתי הנבחן בבואו של בית משפט להפעיל ביקורת שיפוטית על תפיסת רכוש משתנה בהתאם לשלב בו נמצא ההליך. בעוד בשלב החקירה וטרם הגשת כתב אישום הרף הראייתי הנדרש הוא של יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה הקשורה בתפוס; בשלב שלאחר הגשת כתב אישום יש לעלות את הרף הראייתי הנדרש ליסוד סביר להרשעה בעבירות המיוחסות לנאשם....".       

14.  בהתאם לאבחנה בפסה"ד הנ"ל, בשלב מקדמי זה די בחומר הראיות, כמפורט, כדי לבסס את היסוד הסביר כי נעברה עבירה הקשורה בתפוס ולפיכך יש להותיר החזקת התפוס בידי המשיבה. כמפורט, הרכב נמכר באמצעות החברה, אין מחלוקת ביחס להסכם ותוקפו ולכן צד ג' אשר לא היה צד להסכם וממילא קיבל סכום העולה על סכום השדעבוד והותיר את השעבוד על הרכב, אינו יכול לדרוש שחרור התפוס לטובתו בשלב זה.    

15.  ביחס לטענה כי ערך הרכב יורד במהלך אחזקתו, יתכבדו הצדדים ויגיעו להסכמות כספיות לפתרון המחלוקת הכספית ושחרור הרכב בכפוף להפקדה כספית מתאימה.

הבקשה להחזרת התפוס נדחית וכן תדחה בקשת צד ג'.  
המבקשות וצד ג' ישאו בהוצאות המשיבה, כל אחת בסך 1,500 ₪ בלבד וזאת לפנים משורת הדין.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשפ"ג, 15 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.