1

1.      המבקש עותר להחזרת תפוסים - רכב וכן תוספי תזונה - שנתפסו במסגרת חקירה בתיק פ"א 24818/2016 (תחנת שרת).

2.      המשיבה צרפה לתגובתה חוות דעת על החומרים שנתפסו ממנה עולה כי החומרים שנתפסו ונבדקו במעבדה מחייבים ניפוק על פי מרשם רופא והפצה בלתי מפוקחת שלהם עלולה לסכן את בריאותם ואף חייהם של המשתמשים.

3.      נוכח האמור בחוות הדעת שוב לא היתה מחלוקת בדבר קיומו של יסוד סביר להניח כי בתפוסים נעברה עבירה או שהם עשויים לשמש כראיה. לפיכך, ובהמלצת בית המשפט, חזר בו הסנגור מן הבקשה בכל הנוגע לאותם תפוסים, תוך שהביע הסתייגות מהאופן שבו הוארך תוקף החזקתם.

4.      מחלוקת נותרה בשאלת החזרת רכבו של המבקש.

2

5.      בענין הרכב התקיים הליך קודם במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה ביום 23.3.16 לפיה יוחזר הרכב בתנאים שונים. המבקש עמד בתנאים והרכב הושב לחזקתו. עתה טוען הסנגור כי בחלוף 180 יום, מבלי שהוגש כתב אישום פקעו התנאים ויש לראות בחזקתו של המבקש ברכב פטורה מכל סייג ומגבלה. לטענתו הסכמה על תנאי שיחרור הרכב אינה פוטרת את המשטרה מהגשת בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים ומשלא הגישה בקשה כאמור, פקעו התנאים המגבילים ויש לקבוע כי הרכב משוחרר מכל מגבלה. הסנגור מבקש לגזור גזרה שווה מדיני המעצרים, לפיהם פוקעים תנאים מגבילים בחלוף התקופות הנקובות בחוק.

6.      לא אוכל להיעתר לבקשה.

7.   סעיפים 34 ו- 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] השתכ"ט-1969 קובעים כך:

34.       על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.

35 .      אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע.

8.      במקרה שלפני ניתן צו לגבי הרכב בתוך מסגרת ששת החודשים בהתאם לסעיף 34 לפקודה. הצו שניתן שוב אינו מוגבל בתקופה של 180 יום. משעה שבית המשפט נתן דעתו לגורלו של התפוס וקבע לגביו תנאים, הרי שאלו יחולו עד להחלטה אחרת או עד למועד שקבע בית המשפט בהחלטה. מסקנה זו נובעת מלשון החוק, מתכליתו וגם מהשוואה לדיני המעצרים. לשון החוק - על שום שאין כל מגבלת זמן בסעיף 34. בית המשפט רשאי לצוות מה יעשה בחפץ וההחזרה בסעיף 35 תהיה אוטומטית רק כאשר לא ניתן צו כאמור בסעיף 34. סעיף 34 נפרד ועצמאי מסעיף 35 אף שיש ביניהם יחסי זיקה וגומלין ועל כן אין לייבא את תקופת ששת החודשים מסעיף 35 למצב שבו ניתנה החלטה לפי סעיף 34 ( ראו בג"צ 2393/91 פרידנברג נ' פרקליטות המדינה ואח', פ"ד מה(4), 490 בעמ' 494).

3

תכליתו - החשש כי חפצים יוותרו בחזקת המשטרה ללא מגבלה וללא פיקוח הוסר משעה שהדיון בתפוס הובא לפתחו של בית המשפט וניתנה החלטה לאחר שמיעת הצדדים ובחינת חומר החקירה ומכלול הנסיבות הדרושות לענין.

השוואה לדיני המעצרים - לשון החוק היא שקובעת שיחרור ומגדירה המועדים לכך באין משפט או באין הכרעת דין (השוו סעיפים 60 ו- 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996). אין הוראה מקבילה בענין תפוסים שניתנה לגביהם החלטה.

קיומו של הבדל בין דיני המעצרים לבין דיני התפוסים נלמד בין היתר מן ההלכה הקובעת שהארכת תוקף החזקת תפוס יכולה להינתן גם אם הוגשה בקשת ההארכה לאחר חלוף 180 יום ואין חובת החזרה אוטומטית של החפץ לבעליו (ראו בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.11.09). בענין מגאלניק לעיל, העיר בית המשפט כי בעוד מעצר פוגע באופן קשה בחירותו של הנאשם, שחרור בתנאים פגיעתם פחותה והחזקת קניינו של אדם- פוגע בעוצמה פחותה אף יותר.

9.      אין בכך כדי לקבוע כי התנאים יחולו לעולם ועד. בקשה לדיון מחדש בעניינו של התפוס ניתן לעורר פעם נוספת לפי סעיף 34 הנ"ל ואזי חלוף הזמן יהיה שיקול בין יתר השיקולים הדרושים להכרעה. במקרה שלפניי חוות הדעת של משרד הבריאות נתנה בחודש יוני 2016 ולפני כשבועיים הועבר תיק החקירה לעיון הפרקליטות. לא מדובר בפרק זמן בלתי סביר המחייב שינוי בתנאים שנקבעו בהסכמה לגבי שחרור הרכב.

10.  לעת הזו יחולו תנאי השחרור שנקבעו בהסכמה לגבי הרכב ללא שינוי והבקשה להחזרת הרכב נדחית. לא יוגש כתב אישום תוך 4 חודשים יוכל הסנגור לשוב ולעתור לביטול התנאים המגבילים החלים על הרכב.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ז, 03 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.