1

1.     בפניי בקשה להחזרת תפוסים שנתפסו מידי המבקש ביום 18.11.2015.

2.     המבקש עובד על פי הזמנה בעבודות שיפוצים ותיקונים למבנים. לטענתו, הוזמן לבצע שיפוץ לגדר הבנויה מסביב לביתו של המזמין המתגורר בוואדי אלג'וז בירושלים. לטענת המבקש מדובר בגדר הבנויה על קרקע פרטית ומסביב לבית פרטי. סוכם על שני ימי עבודה שיחלו ביום 18.11.2015.

3.     המבקש טוען כי באותו יום החל בעבודות כאשר במהלך העבודה פרצו לשטח פקחים מטעם המשיבה יחד עם כוחות משטרה ועצרו את העבודה במקום. לטענתו נתפסו באותו יום קונגו, משחזת ורתכת אותם הוא מבקש כי יושבו לידיו.

4.     לטענת ב"כ המבקש חלפו שישה חודשים מאז התפיסה ולא הוגשה כל בקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים. כמו כן לטענתו מאז התפיסה המבקש לא יכול לעבוד בעבודתו והוא נאלץ לעבוד כשכיר. מדובר לטענתו במקור פרנסתו היחיד של המבקש. נטען כי שווי התפוסים הוא כ-10,000 ₪.

2

5.     המשיבה טוענת מנגד כי המבקש נצפה כבר ביום 15.11.2015 בגן לאומי סביב חומות ירושלים העתיקה כשהוא מבצע עבודות ריתוך. במקום שהה גם אביו של המבקש אשר אמר לפקח המשיבה כי ייקחו את הציוד למקום אחר. למרות האמור נצפה שוב המשיב ביום 18.11.2015 מציב את המתקן שיצר מהריתוך כשער בתוך תחומי הגן הלאומי. לטענת המשיבה הציוד שנתפס באותו היום הוא הציוד באמצעותו בוצעה המלאכה בגן הלאומי על פי החשד. נתפסו קונגו, משחזת ורתכת וזאת בהתאם לסמכות פקחי המשיבה בהתאם לסעיף 59 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן "חוק גנים לאומיים").

6.     לטענת המשיבה קיימות שתי תכליות להחזקה בתפוסים: תפיסה לצורך מניעה עתידית של עבירה; וכן תפיסה לצורך הצגת ראייה במשפט. עם זאת בדיון שנערך בפני הציע ב"כ המשיבה כי הכלים ישוחררו בכפוף להפקדה אשר תבטיח את התחייבותו של המבקש לא למכור את הכלים ולא לבצע בהם עבירות.

7.     יצויין כי לבקשתי הוגשה הודעה משלימה לאחר הדיון ממנה התברר כי תוקף החזקת התפוסים לא הוארך לאחר שישה חודשים בשל תקלה.

דיון והכרעה

8.     שוכנעתי כי קיים יסוד סביר לחשד להפרת חוק גנים לאומיים וזאת לאחר שהמבקש הוזהר פעם אחת באמצעות אביו שנכח אף הוא במקום, ולמרות זאת על פי החשד שב לבצע עבודות בתחומי הגן הלאומי.

9.     ב"כ המשיבה העלה שתי תכליות לתפיסת הכלים: האחת, מניעת ביצוע עבירות עתידיות, והשניה הצגת הכלים כראיה. באשר לתכלית השניה איני סבורה כי היא מצדיקה את המשך החזקת התפוסים שעה שניתן לצלמם וכאשר ישנו תיעוד לתפיסתם במקום. באשר למניעת ביצוע עבירות עתידיות הרי שתכלית זו מצדיקה את המשך התפיסה. עם זאת יש לבחון "חלופת תפיסה" שיש בה להגשים את האינטרסים השונים בעניין (בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (12.3.2006)), כאשר בעניין הנידון מדובר על הפקדה על ידי המבקש לצורך הבטחת התחייבותו שלא לבצע בירות נוספות בכלים אלו.

3

10. בעניין זה יש לשקול את החשש מביצוע עבירות נוספות דומות באמצעות הכלים שנתפסו. יש להביא בחשבון כי המשיב הוזהר (באמצעות האב שנכח במקום) ולמרות זאת שב וביצע על פי החשד עבודות בסביבות הגן הלאומי. מנגד יש להביא בחשבון את תקופת הזמן שחלפה מאז התפיסה שמגיעה כמעט לשמונה חודשים, כאשר לא נטען כי בתקופה זו בוצעו עבירות דומות על ידי המבקש. כמו כן יש לשקול את הפגיעה הקשה בפרנסתו של המבקש אשר תלוי בכלי עבודתו על מנת להתפרנס. המבקש טען כי לא התאפשר לו להמשיך ולבצע שיפוצים ועבודות באופן עצמאי וכי נאלץ לעבוד כשכיר מחוץ לירושלים על מנת להתפרנס. לבסוף יש להביא בחשבון את העובדה שלמרות שחלפו שישה חודשים מאז התפיסה טרם הוגש כתב אישום כנגד המבקש ואף לא הוגשה בקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים כנדרש על-פי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. אמנם בית המשפט רשאי להאריך תוקף החזקת תפוסים גם בדיעבד (בש"פ 998/05 פפיסמדוב נ' מדינת ישראל, פסקה ו' (20.3.2005)), אך אני סבורה כי לתקלה זו יש משמעות לעניין גובה ההפקדה שיידרש.

11. באיזון בין האמור אני סבורה כי יש להורות על השבת התפוסים למבקש וזאת בכפוף להתחייבותו של המבקש שלא לבצע עבירות נוספות בכלים אלו ובכפוף להפקדה של 15% משווי התפוסים. מאחר שהמבקש העריך את שווי התפוסים בכ-10,000 ₪ והמשיבה לא חלקה על כך יש להורות על הפקדה של 1,500 ₪ לשם שחרור התפוסים. לא מצאתי לנכון להורות על התחייבות שלא למכור את התפוסים שכן המשיבה בתגובתה לבקשה לא טענה לרצונה לחלט את הכלים.

12. לאור האמור יוחזרו התפוסים בכפוף למסירת התחייבות המבקש שלא לבצע בהם עבירות ובכפוף להפקדה של 1,500 ₪.

13. ביצוע החלטתי זו יעוכב עד ליום 10.8.2016 על מנת לאפשר לצדדים להגיש ערר עליה.

14.                        המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

15. זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ו, 07 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.