1

בשם המבקש עו"ד משה פולסקי

בשם המשיבה רס"ב אבי טבעוני

1.     בביתו של המבקש נערך חיפוש בעקבות חשד לפשיעה על רקע גזעני. במהלך החיפוש נתפס מוצג הנדמה לכלי ירי. המשיבה מבקשת את השמדתו בעוד המבקש דורש את השבתו אליו.

2.     ב"כ המבקש טען כי למוצג שנתפס אין כל קשר לחיפוש שנערך ולחשדות שהובילו אליו. המוצג המדובר נמצא בתוך מגירה והוא נקנה על ידי אביו של המבקש לפני עשרים או שלושים שנה. לטענתו מדובר בסוג של מזכרת וספק אם מדובר בכלי שמיש. ב"כ המבקש הוסיף וטען כי אין כל מקור חוקי להשמדה. צו הפיקוח שעוסק בצעצועים מסוכנים הוא ביחס לשימוש עסקי.

3.     ב"כ המשיבה הציג חוות דעת הקובעת כי מדובר בכלי הדמיית יריה הנועד לשימוש מקצועי אצל גופים מורשים. לטענת המשיבה בעבירות על רקע גזעני נעשה שימוש לעיתים בצעצועים מסוכנים וכלים הנדמים ככלי יריה, דבר שעלול להוביל לאלימות ממשית. כן הוצג צו אלוף פיקוד האוסר על ייבוא צעצועים כאלה.

4.     יצויין כי לאור בקשתו של ב"כ המבקש נחקר ביום 22.3.2017 המומחה על חוות דעתו ואתייחס לכך בהמשך.

דיון והכרעה

2

5.     סעיף 31 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן "הפסד"פ") קובע:

"הובא לפני שופט, מכוח צו חיפוש, חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו, ולא הוכיח המחזיק הצדק חוקי, רשאי השופט להורות על החרמתו, השחתתו או השמדתו, אף אם לא יובא אדם לדין בקשר אליו".

            סעיף 34 לפסד"פ קובע:

"על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו".

6.     בית המשפט העליון קבע בעבר כי לבית המשפט סמכות שלא להשיב חפץ תפוס לבעליו גם כאשר לא הועמד החשוד לדין:

"הוראות הפקודה ברורות ומפורשות ועל-פיהן אין מניעה עקרונית לא להשיב לחשוד חפצים תפוסים, ככל שהם אסורים לשימוש או להחזקה, גם כשלא הוגש נגדו כתב אישום" (בש"פ 5234/14 הלוי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (21.12.2014)).

7.     בעניין שנידון בפני בית משפט השלום בפתח תקווה (ה"ת (פ"ת) 34073-09-15  משטרת אריאל נ' פלוני (21.1.2016)) נתבקשה השמדתו של אקדח גז. בית המשפט עמד על כך שסעיף 34 לפסד"פ מאפשר לבית המשפט להורות מה ייעשה בתפוס גם במקרה בו תיק החקירה נגנז והחשוד לא הועמד לדין. צויין כי יש להימנע מפגיעה מעבר לדרוש בזכות הקניין. עם זאת נקבע כי:

"כאשר מדובר בחפץ שעצם החזקתו אסורה לפי דין, כגון צעצוע מסוכן, על פני הדברים אין משמעות מהותית לטענה כי בחילוטו יש משום פגיעה בזכויות קניין שעל בית המשפט למנוע אותה, משום שעל הטוען טענה כאמור להוכיח תחילה קיומו של היתר כדין להחזקת החפץ (לעניין ההבחנה הנדרשת בין חפץ שעצם החזקתו אסורה לפי דין לבין חפץ שהחזקתו אינה אסורה ר' גם ההחלטה בבש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (2) 4644, 480ב (2000))".

            ואכן באותו עניין נענה בית המשפט לבקשת המשטרה והורה על השמדת התפוס.

3

8.     בענייננו הגישה המשיבה חוות דעת מומחה מטעמה המתייחסת למוצג שנתפס אצל המבקש וסומן א3. על פי חוות הדעת מוצג זה הינו "כלי הדמיית הירייה והנראה ככלי ירייה כמשמעותו בחוק כלי הירייה, תש"ט-1949. הפריט הנ"ל נועד לשימוש מקצועי אצל גופים המורשים". כן נקבע בחוות הדעת כי "השימוש המקובל בכל אחד מהפריטים הנ"ל עלול לגרום למשתמש בו ו/או לבני אדם אחרים נזק גופני, לסכן את בריאותם ולגרום להם הטרדה".

9.     המומחה, מר אלכס טריפולסקי, קלע אולימפי לשעבר ומדריך ירי ובעל מועדוני ירי בהווה, נחקר נגדית על ידי ב"כ המבקש. המומחה הסביר כי הכלי עלול לגרום בעיקר לנזק עקיף, שכן הוא דומה לכלי ירייה ועשוי להטעות את מי שרואה אותו כי מדובר בכלי יריה אמיתי ולהביא לידי סיכון בשל כך. בנוסף העיד המומחה כי ירי מכלי כזה מקרוב לגוף עלול לגרום לנזק פיזי ממשי.

10.                        חקירת המומחה, אם כן, לא הביאה לשינוי במסקנות חוות הדעת ולא הוצגה לי חוות דעת נגדית. במצב דברים זה יש לקבל את קביעות המומחה כפי שהן.

11.                        צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז-1986 קובע מפורשות: "לא ייצר אדם, לא ייבא, לא ימכור, לא יחזיק ולא יעביר לאחר צעצוע מסוכן בכל דרך מדרכי ההעברה, במהלך עסקו". הסדר דומה חל גם ביהודה ושומרון (צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון (מס' 1252), התשמ"ח-1988; היתר כללי להבאת טובין (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016).

12.                        הכלי שנתפס אצל המבקש בהתאם לחוות דעת המומחה עונה בבירור על הגדרת "צעצוע מסוכן" על פי הצו האמור:

"צעצוע אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו או לבני אדם אחרים נזק גופני, או לסכן את בריאותם או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום לגירוי, דימוע או עיטוש וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי יריה או הנראה ככלי יריה כמשמעותו בחוק כלי היריה, התש"ט-1949"

13.                        אכן, צו הפיקוח האמור חל על עסקים ונועד לאפשר פיקוח על עסקים הסוחרים או מחזיקים צעצועים מסוכנים. עם זאת נלמד ממנו בבירור יחסו של המחוקק לצעצועים מסוכנים ככלים המסכנים את ביטחונו ושלומו של הציבור באופן אשר מצדיק להגביל את חופש העיסוק ולפגוע בזכות הקניין.

14.                        בית המשפט העליון הכיר בסמכויותיו הרחבות של בית המשפט להורות מה ייעשה בתפוס כאשר מדובר למשל בחפץ שיש בו כדי לסכן את ביטחון הציבור או שלומו:

4

"סמכויותיו של בית-המשפט רחבות ביותר (סעיף 34). הוא רשאי להורות על החזרתם, עם או בלי תנאים, או על המשך ההחזקה בהם. נראה, כי בעיקרון מוסמך הוא להורות על חילוטם או על השמדתם. החילוט או ההשמדה הם אמצעים דרסטיים שבנסיבות המתאימות לא ניתן להימנע מהם. ניתן לתאר מצבים שבהם מדובר בחפץ שנעברה בו עבירה, נתפס על-ידי המשטרה ואיש אינו מבקש להחזירו או חפץ מסוכן כשלעצמו או חפץ האסור בהחזקה על-פי דין, כגון סמים או חפץ שיש בו כדי לסכן את ביטחון הציבור, את שלומו או את בריאותו" (בש"פ 6686/99‏ עובדיה נ' מדינת ישראל, פ''ד נד(2) 464, פסקה 11 (2000)).

15.                        המסקנה היא כי הכלי שנתפס בביתו של המבקש הינו כלי המדמה ירי והעונה על הגדרת "צעצוע מסוכן" שבחוק ויש בו כדי לסכן את שלום הציבור או ביטחונו. במצב דברים זה איני רואה מקום להורות על השבתו ויש לאפשר למשיבה להשמידו.

16.                        ביצוע החלטתי זו יעוכב עד ליום 20.4.2017 על מנת לאפשר הגשת ערר.

17.                        המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

18.                        זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.