ה"ת 24475/06/20 – סוהיר נסאר נגד מדינת ישראל – ימ"ר צפון
1
לפני |
כב' השופטת הבכירה, דלית שרון-גרין |
|
מבקשת |
סוהיר נסאר
|
|
נגד |
||
משיבה |
מדינת ישראל - ימ"ר צפון
|
|
החלטה |
1. לפניי בקשה להחזרת תפוס, רכב מסוג יונדאי, מ"ר 89-761-39 (להלן: "הרכב").
טיעוני הצדדים
2. בבקשתה הכתובה טענה המבקשת כי בחודש מאי נעצר בעלה, ובאותו מעמד נתפס הרכב. בעלה שוחרר מספר ימים לאחר מכן, ואילו הרכב נותר בחזקת המשיבה. הרכב הוא בבעלותה, ובהיותו הרכב היחיד במשפחה, הוא דרוש לה לצרכי עבודתה ולנסיעה לטיפולים רפואיים. לטענתה, תפיסת הרכב אינה משרתת כל מטרה, אין כל קשר בין רכבה ובין החקירה המתנהלת נגד בעלה, חקירה העלולה להמשך זמן רב. עוד נטען כי ניתן להשיג את מטרת התפיסה באמצעות חתימה על התחייבות להמצאת הרכב בעת שיידרש או בתנאים אחרים שיקבע בית המשפט.
2
3. בתגובתה הכתובה טענה המשיבה כי הרכב נתפס במסגרת חקירת הונאת פורקס לצד עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס בהיקף של מליוני ₪, שבצע לכאורה בעלה של המבקשת, יחד עם אחרים. עוד צויין כי כל הצווים בתיק הוצאו בהתאם לפסד"פ וכן על פי חוק איסור הלבנת הון. בעלה של המבקשת אכן שוחרר, כמו גם עצורים נוספים, אך אין הדבר מצביע על העדרן של ראיות נגדם או על סיום החקירה בעניינם. שווי הרכב המבוקש נמוך בהרבה משווי הרכוש האסור, על פי המיוחס לבעלה של המבקש במסגרת החקירה. המשיבה הביעה הסכמה לשחרור הרכב בכפוף להפקדת סכום בגובה 30% מערך הרכב, שעבוד ביטוח הרכב לטובת משטרת ישראל ואיסור דיספוזיציה.
4. בדיון בעל פה חזר ב"כ המבקשת על טיעוניו, והוסיף כי רכישת הרכב מומנה על ידי הלוואה שנטלה המבקשת, המתפרנסת מעבודתה כעובדת סוציאלית. לתמיכה בטיעוניו הציג תצהיר מטעם המבקשת, דף תנועות בחשבון בנק ושני תלושי שכר של המבקשת.
5. ב"כ המשיבה טען כי על פי המחירון, ערכו המשוער של הרכב הוא 117,000 ₪, וכי בעת רכישתו עמדה משכורתה של המבקשת על כ-5,000 ₪, ועל כן לא סביר שנרכש מכספה. עוד הדגיש כי היקף העבירות המיוחסות לבעלה של המבקשת הוא עצום וכי הרכב נתפס הן על פי חוק איסור הלבנת הון והן על פי הפסד"פ משום ששמש לבצוע העבירות. עוד חזר ב"כ המשיבה על הסכמות המשיבה לשחרור הרכב בתנאים שפורטו.
דיון והכרעה
המסגרת הדיונית
6. בבקשתה וכן בטיעוניה לפניי, לא ציינה המבקשת את מקור הסמכות לתפיסה או לבקשה עצמה.
7. הסמכות לתפוס חפצים מכח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ"), מוסדרת בסעיף 32 שלהלן:
רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
8. סעיף 34 מסדיר את מסירת התפוס לפי צו:
על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.
3
9. מעמדת המשיבה עולה כי התפיסה בוצעה גם מכח חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן:"החוק"). סעיף 21 לחוק מסדיר את חילוט הרכוש בהליך פלילי:
(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא -
(1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את
ביצועה או שיועד לכך;
(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע
העבירה, או שיועד לכך.
(ב) לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" - כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.
(ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.
(ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
(ה) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).
4
(ו) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.
10. החלת דינים וייעוד קנסות מוסדרים בסעיף 23 לחוק הלבנת הון כך:
על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים; לענין סעיף זה, "קנסות" - לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה.
11. סמכויות עזר נקבעו בסעיף 26 בזו הלשון:
(א) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.
(ב)לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור.
(ג) לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 28(ה) ו-(ו) לאותה פקודה.
דיון והכרעה
12. כאמור, המבקשת לא התייחסה למקור סמכות התפיסה או זו שבבסיס בקשתה. המשיבה, לעומתה טענה כי הרכב נתפס הן על פי הפסד"פ והן כתפיסה בשווי בהתאם לחוק.
5
13. אין חולק כי הרכב רשום על שמה של המבקשת. המשיבה טענה כי גם בעלה של המבקשת (להלן: "הבעל") עשה שימוש ברכב וזאת לצורך ביצוע העבירות המיוחסות לו.
14. עיינתי בחומר החקירה והתרשמתי כי מדובר בחקירה רחבה ומורכבת שטרם הסתיימה, המקימה בסיס לחשדות ביחס למעורבותו של הבעל בהונאת הפורקס, בעבירות מקור מכח חוק הלבנת הון ובעבירות מס בהיקף עצום.
15. עוד שוכנעתי כי הרכב נתפס הן כרכב שנרכש בכספים שהתקבלו כשכר עבירה וככזה ששימש לבצוע העבירות, והן כ"רכוש בשווי", בהתאם לחוק הלבנת הון, וכי על פי אומדן היקף העבירות המיוחסות לבעל, שווי הרכב בטל בשישים לעומת גובה הסכום הכולל של שווי העבירות.
16. מכאן, שמתקיימות עילות לתפיסת הרכב הן מכח הפסד"פ והן מכח החוק.
17. עיקר טענתה של המבקשת הוא כי הרכב, שנרכש על ידה בהלוואה שנטלה לצורך זה, הוא בבעלותה וכי הוא משמש את כל המשפחה לצרכי פרנסה ולצרכים רפואיים.
18. אשר להלוואה, מהחומר שצירפה המבקשת אכן עולה כי מחשבון הבנק אליו נכנסת משכורתה (אם כי לא ברור מהמסכמים על שם מי החשבון) יורדים תשלומים כהחזר של הלוואה בפיגור. לא צורפו מסמכים כלשהם התומכים בטענותיה כי ההלוואה ניטלה לצורך רכישת הרכב; אין אסמכתאות ביחס לזהות בעל/י החשבון, לזהות נוטל/י ההלוואה, למועד נטילת ההלוואה, לסכום ההלוואה, למטרתה המוצהרת וכיוצ"ב. מכאן שלא ניתן לקבוע קשר ישיר בין ההלוואה לרכב.
19. טענת המבקשת כי הרכב משמש את כל בני משפחתה לצרכי עבודה ופרנסה תומכת למעשה בטענת המשיבה כי הבעל עשה שימוש ברכב. לא צורפה אסמכתא כלשהי התומכת בטענה בדבר טיפול רפואי כלשהו לו נזקק מי מבני המשפחה.
20. מכל מקום, המשיבה הסכימה להשבת הרכב, בכפוף ל"חלופת תפיסה".
המבקשת, בבקשתה הכתובה, הסכימה לשחרור הרכב בכפוף לחתימה על התחייבות להמצאתו בכל עת שיידרש, "או כל תנאי אחר אשר ייראה לבית המשפט".
6
בדיון לפניי בקשה "לשחרר את הרכב ללא שום הגבלה".
21. על בסיס האמור, לאחר שקבעתי את קיומם של התנאים והעילות המפורטים לעיל, אני סבורה כי בשלב זה, ראוי לאזן בין האינטרס הציבורי ובין הנזק שנגרם למבקשת. לכן לא אוכל לקבל את בקשת המבקשת לשחרור הרכב ללא כל תנאי, אך אתחשב בטענותיה ביחס למצבה הכלכלי הקשה.
22. אצא מנקודת הנחה כי שווי הרכב, נכון להיום, לפי מחירון שוק, הוא 117,000 ₪, כפי שנטען על ידי המשיבה, טענה שהמבקשת לא סתרה.
23. לאחר שקלול מלוא הנתונים בעניין הרכב ואיזונם, אני מורה על השבת הרכב למבקשת בכפוף לתנאים שלהלן:
· המבקשת תתחייב שלא להעביר את הרכב לצד ג' אחר ולא לעשות כל דיספוזיציה ברכב עד מתן החלטה אחרת.
· המבקשת תוסיף את מדינת ישראל כמוטבת בפוליסת הביטוח המקיף הקיימת לגבי הרכב.
· המבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סכום של 25,000 ש"ח או המחאה בנקאית או ערבות בנקאית אוטונומית בסכום זה.
המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.
חומר החקירה יועבר למזכירות הפלילית, שם תוכל המשיבה לקבלו.
ניתנה היום, כ"א תמוז תש"פ, 13 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
