1

1.      בפניי בקשה להאריך ב-180 ימים את תוקפו של "צו הקפאה" שהוטל ביום 14.6.2021 על מניות חברת "יצחק שדה 17 הרצליה בע"מ" (להלן: "חברת יצחק שדה 17"). בקשת ההארכה הוגשה ביום 9.12.2021 (178 יום לאחר התפיסה). בבקשה מוסבר כי מטרת ההקפאה היא למנוע את העברת מניות החברה בין בעלים ולאפשר בכך חילוט עתידי של נכסי החברה והכנסותיה. המשיבים לבקשה הם חברת יצחק שדה 17 ושני בעלי המניות הרשומים שלה: עודד בן דרור ומתן בן ארוש.

2.      הצו שאת הארכתו מבקשים הוטל במסגרת חקירה המתנהלת נגד מספר חשודים בביצוע עבירות של הונאת נושים, זיוף ומרמה, עבירות מס ועבירות נוספות לפי פקודת פשיטת הרגל וחוק איסור הלבנת הון. החשודים העיקריים הם עוזי שאבי ואילן אופיר (מקס הופשטטר). בבקשה נטען כי שני החשודים המרכזיים ביצעו את העבירות, שהיקפן נאמד במיליוני שקלים, באמצעות בני משפחה ומקורבים ותוך שימוש בעשרות חברות.

2.      בדיון שהתקיים בפניי טענה המבקשת שהחשודים המרכזיים העבירו לכיסם הכנסות שמקורן בייצור חשמל באמצעות טורבינות רוח ברמת הגולן, באמצעות "אנשי קש", שבהם המשיבים בבקשה זו, וכן באמצעות חברות קש רבות שהקימו או השתלטו עליהן, וסניפי נש"מ (נותן שירותי מטבע - "change׳"). השימוש בדרכי עקיפין אלה נועד לפי הטענה להסתיר את מעורבותם בפעילות כלכלית זו של החשודים העיקריים, שאליהם הועברו הכספים, כיוון שהם היו בתקופה הרלוונטית בהליכי פשיטת רגל. לטענת המבקשת, "חברת יצחק שדה 17" הוקמה בשנת 2018 לבקשת עוזי שאבי, שרשום כדירקטור בחברה, לשם ביצוע פרויקט תמ"א 38 שלא יצא לפועל עד כה.

2

3.      עודד בן דרור העיד במסגרת החקירה שנרשם כבעל מניות בחברה כערובה לקבלת דמי תיווך עבור מכירת הפרויקט לחברת "ישרא-עלית בע"מ", שבבעלותו של עוזי שאבי. לדבריו, אינו בעל מניות ממשי בחברה. בן דרור לא הגיש תגובה לבקשה להארכת תפיסה ונציגי המבקשת הודיעו כי בן דרור מסר להם שהוא אינו מעוניין להשתתף בהליך שבפניי או בכל קשר אחר לעניין.

4.      לטענת המבקשת, מתן בן ארוש קיבל מניות ב"יצחק שדה 17" מחברת "ישרא-עלית" לשם הבטחת מיליון וחצי ש"ח ששילמה אמו רונית מועלם בתאריך 22.7.2019 לחברה שלישית. לטענת המבקשת, יום או יומיים לאחר התשלום הועברו על ידי אותה חברה שלישית מאות אלפי שקלים לחשבונו של דודו של בן ארוש, נתן תלמי. בעדותו בפני צוות החקירה, טען בן ארוש שלא הכיר את שותפו להחזקת מניות "יצחק שדה 17", עודד בן דרור.

5.      לטענת המבקשת, לא סביר שאדם ירכוש מניות בחברה מבלי לברר מיהם שותפיו בהחזקת מניות החברה, מהן חובותיה של החברה ומידע חיוני נוסף, ובכך יש לעמדתה חיזוק לחשד שהרכישה נועדה לביצוע "עסקה סיבובית" שבמסגרתה המניות של "יצחק שדה 17" שימשו כערובה לתשלום לחברה השלישית.

6.      לטענת בא כוחו, מתן בן ארוש עוסק בתחום הנדל"ן ורכש 51% ממניות "יצחק שדה 17" מחברת "ישרא-עלית" בשל הערך הכלכלי הגבוה שזיהה בפרויקט ובשל ההזדמנות לרכשן בהנחה של 25% משווי החברה (3 מיליון ש"ח במקום 4 מיליון). לדבריו, מעורבותו של בן ארוש מהותית עוד יותר, כיוון שיזם את החתמתם של הדיירים במקום על הסכמתם לביצוע הפרויקט, בעוד שבעל המניות הנוסף בפרויקט - עודד בן דרור - שימש כשותף "די פסיבי" (פרוטוקול הדיון מיום 16.12.2021, עמ׳ 3, שורה 19). לדבריו, הסכמתם של הדיירים היא הנכס היחיד בחזקתה של חברת "יצחק שדה 17", ולא היו לה הכנסות או כל פעילות כספית אחרת עד כה. מכאן, לטענתו, שאין ביסוס להאשמות כי החברה שימשה לביצוע עבירות כספיות.

3

7.      לדברי בא כוחו, למתן בן ארוש לא היו המשאבים הכספיים הנדרשים לרכישת המניות, ולכן שילמה עבורן אמו מכסף שקיבלה באותה תקופה עבור מכירת דירה. העברת התשלום על ידי רונית מועלם, אמו של מתן בן ארוש, בוצעה בתאריך 22.7.2019, הסכם רכישת המניות נחתם עם חברת "ישרא-עלית" בתאריך 30.7.2019, והמניות נרשמו על שמו של בן ארוש בתאריך 28.11.2019. לאחר הרכישה פתח בן ארוש בהליכים לאישור הפרויקט, וכך נודע לו שעיריית הרצליה מתנגדת לביצוע פרויקטים מסוג זה בתחומי העיר וכלל לא הייתה היתכנות למימוש הפרויקט. בעקבות זאת שלח בן ארוש הודעה על ביטול העסקה ביום 28.6.2021 לחברת "ישרא-עלית", ודרש שיושבו לו סכום הקניה ופיצוי כפי שנקבע לטענתו בהסכם הרכישה. לטענתו, עד מועד הדיון לא התקבלה תשובה להודעתו והוא שוקל הגשת תלונה ותביעה אזרחית כנגד האורגנים של החברה, בכפוף לתוצאות החקירה בעניינה. יש לציין שדרישתו של בן ארוש לביטול העסקה נשלחה כשבועיים לאחר הטלת "צו ההקפאה" על מניות חברת "יצחק שדה 17" והפיכתה של החקירה לגלויה.

8.      לטענת בא כוחו של בן ארוש, אם אכן בוצעו עבירות באמצעות החברה, יש לראות את בן ארוש כנפגע עבירה כיוון שלא קיבל כל תמורה עבור השקעתו, ויש לאפשר לו להעביר את זכויותיו במניות החברה כדי למזער את נזקיו שמסתכמים ב-1.5 מיליון ש"ח. בניגוד לטענת המבקשת שלא סביר שגורם כלשהו יבקש לרכוש את מניותיה של החברה, טען בן ארוש שקיבל פניה מגורם שהתעניין ברכישת הפרויקט אף על פי שנחשף למידע על החברה כולל החשדות הנחקרים לגביה. לדבריו, הדחיפות בהסרת צו ההקפאה נובעת מכך שעם פקיעת התוקף הקרבה של הסכמות הדיירים, שוֹוְין של מניותיו של בן ארוש יתאפס והוא יאבד את זכויותיו ואת היכולת לממשן.

9.      יש לציין שחומר החקירה שהועבר לעיוני לרבות עדויותיהם של בן ארוש, אמו רונית מועלם, דודו נתן תלמי, ו"שותפו" עודד בן דרור, מעלה לכאורה כי בין האם לדוד (הנשוי לאחותה) היו יחסים כלכליים ואף חשבון בנק משותף, ושבן ארוש התייעץ עם הדוד בעניין רכישת המניות. עוד יש לציין כי לכאורה בן ארוש היה בקשר עם עוזי שאבי בעניין העסקה הרלוונטית ובן דרור אף פתח את החברה לבקשתו של שאבי. שני "השותפים" כלל לא הכירו זה את זה ולא היו בקשר אחד עם השני עד למעבר לחקירה גלויה בתיק זה. כמו כן, בחומר החקירה העתק ההמחאה על סכום של 630,000 ש"ח לטובת הדוד, והיא אכן נושאת את התאריך 24.7.2019. לפי רישומי רשות התאגידים עוזי שאבי רשום כדירקטור בחברה. בידי המשטרה גם ראיות הקושרות לעוזי שאבי את החברה השלישית שלה שולמו מיליון וחצי השקלים. עיון בעדותו של נתן תלמי בחקירה מעלה כי הוא שמר על זכות השתיקה גם כשנשאל בעניינים הנוגעים לבקשה זו. עוד יש לציין שלפי הודעת ביטול ההסכם שעורך דינו של בן ארוש הגיש לי "כלל לא הייתה היתכנות לקיום הפרויקט".

10.  יש לציין כי החקירה טרם הסתיימה ושאחד החשודים המרכזיים טרם נחקר, כיוון שהוא אינו חי בישראל.

4

הכרעה:

11.  הראיות שתיארתי לעיל מבססות חשד סביר שעסקת הרכישה של 51% ממניות חברת "יצחק שדה 17" הייתה עסקה פיקטיבית שהייתה חלק מביצוע עבירה של הונאת נושים והלבנת הון. זאת, כיוון שמדובר בעסקה לרכישת מניות שלדברי הרוכש עצמו (במכתב ביטול העסקה) הייתה מראש חסרת ערך כיוון שלפרויקט "לא הייתה כלל היתכנות", ה"שותפים" בחברה כלל לא הכירו זה את זה, ויומיים לאחר התשלום על רכישת המניות הועבר על ידי המוכרת סכום כסף גדול לגיסה של הקונה (ובין הקונה לגיס מתקיימים קשרים כלכליים הדוקים). כל זאת, כאשר הרכישה בוצעה מחברה שבשליטתו של פושט רגל שניסה לכאורה להסתיר את נכסיו, התשלום בוצע לחברה שקיים חשד סביר שנשלטה על ידי פושט הרגל, וגם התשלום לדוד שולם על ידי חברה זו.

12.  הואיל והחקירה לא הסתיימה, החשד לכך שהמניות נרכשו כחלק מביצוע עבירה של הלבנת הון מצדיק בשלב זה את המשך תפיסתן, למקרה שיוגש כתב אישום, ובסוף המשפט יוחלט על חילוט החברה בין אם כרכוש שהושג בעבירה ובין אם במסגרת "חילוט בשווי" מכוח הוראות חוק איסור הלבנת הון, ולכן אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת התפיסה עד 1.6.2022.

13.  לנוכח המידע על כך שאין כל היתכנות לביצוע הפרויקט, הרי נראה ששווין של המניות הוא אפס ואף צפוי להישאר כך. ואולם, בא כוחו של בן ארוש טען שיש מי שמעוניין לרכוש את המניות. נראה שאם יש מי שמעוניין ברכישתן - תוך גילוי נאות כלפיו אודות מצבו של הפרויקט - הרי שהאינטרס של שני הצדדים לבקשה (המדינה ובן ארוש) הוא שהמניות ימכרו והתשלום עבור המכירה יופקד בקופת קרן החילוט עד שיוחלט אם יוחזר לבן ארוש או יחולט. עם זאת, לנוכח טיב החשדות אינני סבור שניתן לאפשר מכירה שכזו ללא פיקוח של הרשויות, ומקובלת עלי עמדת נציגי המבקשת שהעברת המניות תתאפשר רק בתיאום איתם (הצדדים יוכלו להגיש בקשה משותפת לאישורי אם אמנם ימצא קונה שכזה).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותסגור את התיק.

5

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ב, 22 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.