1

בית משפט השלום באשקלון

ה"ת 20637-07-20 ישראל נ' בני שלמה(עציר)

ה"ת 20656-07-20 מדנת ישראל נ' חן שלמה

ה"ת 20670-07-20 מדינת ישראל נ' לילך שלמה

ה"ת 20618-07-20 מדינת ישראל נ' גיל שאלתיאל

ה"ת 1275-12-20 בני שלמה נ' מדינת ישראל

 

 

 

 

 

1.     בפני בקשות המבקשת להורות על הארכת החזקה בתפוסים שנתפסו אצל המשיבים למשך 180 יום נוספים ועד ליום 5.9.21 ומנגד בקשות משיבים 1 ו- 2 להורות על השבת התפוסים אשר לשיטתם לא התבקשה לגביהם הארכת תוקף התפיסה.

 

2.     עניינם של המשיבים קשור בפרשיה רחבת היקף במסגרתה נחקרו חשודים רבים בשל חשדות לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, עבירות של חברות בארגון פשיעה, עבירות על חוק המע"מ ועל פקודת מס הכנסה, עבירות של קשירת קשר, קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים ועוד.

 

הפרשיה נחקרה במסגרת חקירה סמויה משך כשנה וחצי, וביום 13.1.20 הפכה גלויה. עוד בשלב החקירה הסמויה, הוצאו צווים רלוונטים, לרבות צו הקפאת נכסים לצורך חילוט בשווי, בעניינם של המשיבים.

 

2

3.     המשיבים נעצרו ביום 13.1.20, התקיימו בעניינם מספר דיונים בשלב מעצר הימים (מ"י 28604-01-20 מדינת ישראל נ' בני שלמה, מ"י 28598-01-20 מדינת ישראל נ' חן שלמה, 28587-01-20 מדינת ישראל נ' לילך שלמה, 28481-01-20 מדינת ישראל נ' גילי שאלתיאל), מעצרם הוארך מעת לעת, לאחר שנקבע כי קיים יסוד סביר לחשד לביצוע העבירות בהן נחשדים. בהמשך שוחררו המשיבים בהסכמה, למעט המשיב בני שלמה שבין לבין נעצר בעניין אחר עד לתום ההליכים, נדון והורשע בגין עבירות שאינן קשורות לפרשייה הנחקרת, ונכון לעת הזו עודנו מרצה עונש מאסר.

 

4.     מאז הפכה הפרשה גלויה, החשד הסביר נגד המשיבים התחזק, והדברים כבר פורטו בהחלטות קודמות בעניינם של המשיבים, וכפי שאף עולה מהמסמכים נח.1 ו- נ.ח.3 אשר הוגשו לעיוני בדיון ביום 31.3.21 ומארגזי חומר החקירה שהוצג לעיוני ואשר תומך באמור במסמכים הללו.

 

 

5.     בדוחות נ.ח. 1 ו- נ.ח.3 יש פירוט מסודר וברור ביחס לכל חומרי החקירה שנאספו בנוגע לכל אחד מהנכסים התפוסים, חומרי חקירה שיש בהם כדי לקשור את המשיב בני שלמה לנכסים אלו, הגם שאינם רשומים על שמו, אלא על שם המשיבים האחרים, בוודאי ברמה של חשד סביר המספיק לשלב הזה של הדיון. הפעם, נוספו לתשתית הראייתית גם 2 חוות דעת שמאי שמהן ניתן להעריך את שווי נכסי המקרקעין ( נ.ח.6, נ.ח.7).

 

6.     המסמכים שהציג לעיוני ב"כ המשיבים, הכוללים חוזים של זכויות חכירה בנכסים, היתרי בנייה, קבלות על תשלומי מס רכישה, רישום משכון, אין בהם כדי לאיין את התשתית הראייתית שהוצגה לעיוני, לפיה הגם שהמסמכים הם על שם המשיבים האחרים, אשר התנהלו אל מול הרשויות הרלוונטיות, יש קשר הדוק של משיב 1 לנכסים אלו, כמפורט לעיל.

 

7.     בדוח שסומן נ.ח.3 קיים פירוט מסודר וברור ביחס לעבירות הלבנת ההון המיוחסות למשיבים או למי מהם, תוך פירוט ביחס לכל עבירת מקור, והפניה לחומר החקירה הרלוונטי ביחס לכל נתון שמוזכר בדוח.

 

8.     כפי שציינתי בהחלטה מיום 1.11.20, כבר אז קיבלתי את עמדת המבקשת, כי ישנם שני מסלולי תפיסה נפרדים ומצטברים, שמצדיקים כל אחד בפני עצמו את המשך תפיסת הנכסים.

 

המסלול האחד הוא תפיסת הנכסים עצמם בשל החשד שהנכסים עצמם נקנו ממקור כספי לא מדווח, קרי בשל החשד כי בוצעה עבירה של גידול הון בלתי מוסבר ובלתי מדווח, שמוצאת ביטויה בנכסים עצמם, עבירה בניגוד לסעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

 

הנכסים התפוסים, על פי החשד הם הביטוי של גידול ההון הבלתי מוסבר, ולפיכך קיים ביחס אליהם פוטנציאל חילוט, וראו בעניין זה ע"ח (מחוזי באר שבע) 13434-11-14 מדינת ישראל נ' שאקר אלרייאט ואח' (16.2.15).

 

המסלול השני, הוא מסלול תפיסת הנכסים לצורכי חילוט בשווי בשל החשד לביצוע עבירות הלבנת הון.

3

 

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי (ע"ח 66993-11-20) אך המשיבים ביקשו למחוק את הערר, כך שנכון לעת הזו המצב המשפטי בעניין זה נותר ללא שינוי.

 

9.     בבקשה בכתב שהוגשה ביחס למשיבים 1 ו- 2 צויין כי היקף העבירות המיוחסות למשיב 1 נאמד במאות מליוני שקלים. עוד צויין כי משיב 1 חשוד בביצוע עבירות בהיקפים "אדירים" (סעיפים 5 ו- 8 לבקשה). בבקשה עצמה לא נקטה המבקשת בסכומים מדוייקים. במהלך הדיון ציינה ב"כ המבקשת כי היקף הלבנת ההון של משיב 1 עומד על סך של 7.6 מליון ₪ והיקף עבירות המס עומד על סך 7.2 מליון ₪. (סכומים גדולים יותר מהסכומים שננקטו בדיון הקודם). הסכומים שננקטו מוסברים במסמך שהוצג לעיוני נ.ח.2.

 

הגם שבזו הפעם הוצג בפני האופן בו חושבו הסכומים (כפי הנראה לאור הערתי בהחלטה קודמת), עדיין התקשיתי להבין מתוך המסמך את אופן חישוב הסכום הכולל של כל אחת מעבירות המקור השונות.

 

כך או כך, וכפי שאף ציינתי בהחלטה קודמת, בנ.ח. 3 יש פירוט רב ביחס לכל הפעולות הפיננסיות שקשורות במשיבים, פעולות שבוצעו באמצעות נש"פ אונו פיננסים, ואשר מהם עולה חשד סביר להלבנת הון בעניינם של המשיבים (ובעיקר בעניינו של המשיב בני שלמה).

 

מהפירוט שהוצג לעיוני במסמך נ.ח. 3 עולה כי היקף החשד להלבנת הון בעניינם של המשיבים, ולו מתוך הכספים שאין הסבר למקורם, עולה על 5.5 מיליון ₪. (המפורט בחומר הסודי נסמך על חומר גולמי רב שהוצג לעיוני גם בדיונים קודמים שהתקיימו וגם בעת כתיבת החלטה זו).

 

מעיון בנתונים אליהם נחשפתי, וכפי שעולה מנ.ח. 1 קיימת חפיפה מסויימת בין שני המסלולים, קרי לכאורה חלק מההון שהולבן שמקורו אינו מוסבר מצא את דרכו למימון הנכסים התפוסים, ועם זאת על פניו ניתן לראות שהחפיפה היא חלקית בלבד.

 

כאמור, כיום מונחת בפני תשתית ראייתית המאפשרת חישוב שווי מדוייק יותר של הנכסים התפוסים לאור חוות הדעת שהוגשו. ועם זאת, וכפי שציינתי בהחלטה קודמת, הנכסים התפוסים, יהיה שוויים אשר יהיה, חשודים כמשקפים עבירה של גידול הון לא מוסבר בשווי שהוא שווי הנכסים, זאת בנוסף, וללא כל קשר לעבירת הלבנת ההון.

 

4

10.  לא נעלמו מעיניי טיעוני ב"כ המשיבים והמסמכים שהציג לפיהם המשיבים הגישו מדי שנה דוחות למס הכנסה והדוחות אושרו. אין בכך כדי לכרסם בתשתית הראייתית שנאספה לפיה הכנסות רבות לא דווחו, ועל כן לא מצויות בדוח, והכנסות שכן דווחו אינן משקפות את המציאות, קרי לא התקבלו מהמקור שממנו נטען שהתקבלו. העובדה שרשויות המס לא פעלו, נכון לעת הזו, לביטול השומות שאושרו בעבר, אין בה כדי להשפיע בכל דרך על התשתית הראייתית שנאספה.

 

11.  אני ערה לכך שהחקירה כבר נמשכת תקופה לא מבוטלת. על פניו, לאור האמור בנ.ח. 11 עולה הרושם כי החקירה נמצאת בישורת האחרונה.

עם זאת, ניתן להתרשם כי מדובר בחקירה מורכבת ומסועפת, בהיקפי ענק.

התרשמתי כי החקירה מתקדמת בקצב ראוי. התרשמתי כי הפרקליטות מלווה את התקדמות החקירה באופן צמוד, ומפעם לפעם פונה ליחידה החוקרת בבקשות השלמה נוספות, במקביל להתקדמות החקירה.

אף בית המשפט המחוזי התרשם, עת דן בעניינו של אחר בפרשה, כי "היחידות החוקרות פועלות באינטנסיביות ראויה לקידום החקירה, לקראת סיומה. ועם זאת יש להדגיש כי, הסיום ממש עדיין אינו בהישג יד מיידי." (עמ"י (באר שבע) רואשדה נ' מדינת ישראל (23.2.21)

 

12.  אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיבים כי חלק מהתפוסים מוחזקים על ידי המבקשת שלא כדין.

 

13.  בבקשה שהגישה המבקשת ביום 3.9.20 בעניינים של משיבים 1 ו- 2 ביקשה להאריך ב- 6 חודשים את תוקפם של הצווים המפרטים את הרכוש שנתפס מכוחם, ואת תוקפם של החפצים, המוצגים והמסמכים אשר נתפסו ברשות המשיבים במסגרת החקירה והכל על פי המפורט. המבקשת צירפה לבקשה את טבלה המפרטת נכסי נדלן חשבונות בנק מזומנים וכלי רכב, והן את הסכמות הצדדים (נספח ב') ביחס להארכת חפצים נוספים, לרבות תכשיטים.

 

14.  אמנם לבקשות הארכת התפיסה שהוגשו ביום 3.9.20 לא צורפו רשימות מסודרות וממוספרות של כלל המוצגים שנותרו בידי היחידה החוקרת, כפי שמוטב היה שיעשה, ועם זאת ישנה התייחסות בנספח ב' לכך שחלק מהרכוש הוחזר וחלקו עדין מוחזק בהסכמה, תוך התייחסות לתכשיטים, דברי מחשב, מדיה וטלפונים שנותרו תפוסים.

 

15.  אילו רצתה המבקשת להאריך רק את התפוסים המצוינים בנספח א' לא היתה מצרפת כלל את נספח ב.

 

16.  גם במעמד הדיון שהתקיים ביום 21.10.20 היתה התייחסות מפורשת של היחידה החוקרת לתכשיטים וגם ב"כ המשיבים התייחס בסיכומיו ליהלומים וטבעת נישואים, כך שנדמה כי היה ברור לכל שהבקשה היא להארכת כלל התפוסים שעדיין מוחזקים בידי המבקשת, לרבות התכשיטים, גם אם הפירוט היה כללי.

 

17.  אף בהחלטה שניתנה על ידי לא היה פירוט פרטני של התפוסים שהוארכה החזקה בהם, אלא ההחלטה היתה כללית והורתה על הארכת כלל התפוסים שנותרו עדיין בידי המבקשת.

5

 

18.  לאור המתואר, אין בידי לקבל את הטענה כי המבקשת מחזיקה תפוסים שלא כדין, שכן ההחלטה מיום 1.11.20 מורה על הארכת כלל התפוסים שעדיין בחזקתה.

 

19.  באשר להמשך התפיסה - עדיין, נכון לעת הזו, ועל אף חלוף הזמן, גובר האינטרס הציבורי לתפוס את רכושם של המשיבים, על פני האינטרס האישי שלהם, זאת כדי להבטיח אפשרות חילוט עתידי, בשים לב שפוטנציאל החילוט הוא גבוה מאוד.

 

20.  נוכח האמור, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת החזקה בכל התפוסים שעדיין מוחזקים בידי המבקשת , למשך 180 יום נוספים, שמניינם מיום 5.3.21.

 

21.  הערה לסיום: מסמך נ.ח. 5 שהועמד לעיוני אשר עוסק בהערכת שוויים הכספי של שעוני היד והתכשיטים התפוסים, כולל טבלה עם 17 פריטים. חלק מהפרטים בעלי שווי רב של אלפי ועשרות אלפי שקלים.

 

מנגד- חלקם של התכשיטים בעלי שווי זניח של שקלים, עשרות שקלים ומאות בודדות של שקלים, אשר השפעתם על פוטנציאל החילוט אפסית, ויכול ובשל ערכם לבעליהם אין הצדקה להמשך תפיסתם.

 

במסגרת ה"ת 46980-03-20, הציגו הצדדים הסכמה על החזרת חלק מהתכשיטים למשיבים. לאור שווים הזניח של חלק מהתכשיטים שנותרו תפוסים, נדמה כי יש מקום שהצדדים ישובו לשוחח בנוגע לחלק מהתכשיטים. ובכל אופן, המשיבים יהיו רשאים להגיש בעניין התכשיטים ששווים זניח, בקשה לעיון חוזר ככל שיעלה הצורך, לאחר שיבואו בדברים עם המבקשת וככל שלא יגיעו להבנות.

 

22.  המסמכים שהוגשו לעיוני במעמד הדיון וארגז חומרי החקירה שהועמדו לעיוני יוחזרו ליחידה החוקרת באמצעות מזכירות בית המשפט באשדוד.

 

23.  המסמכים שהגיש לעיוני ב"כ המשיבים יעמדו לרשותו במזכירות בית המשפט באשדוד.

 

24.  המזכירות תסרוק החלטה זו לכל התיקים שבכותרת.

 

25.  המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

 

 

ניתנה היום, ב' אייר תשפ"א, 14 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.