1

1.     בפניי בקשה ל"שחרור עיקול", להחזרת תפוסים הנוגעים למבקש, ובהם רכב מסוג יונדאי מ"ר 10-252-73 (להלן - הרכב), וכן בקשה להחזרת כספי עירבון שהפקיד המבקש במסגרת תנאי שחרור.

הרקע

2.     המבקש עבד בחברת "אמישראגז" (להלן - החברה) ונחשד בגניבה ממנה בהיקפים של מיליוני שקלים, שתוצאות אותה גניבה מתמשכת היו, כי שלשל לכיסו, לכאורה, מאות אלפי שקלים.

3.     במהלך חודש נובמבר 2013 נחקר המבקש במשטרה בגין החשד האמור, ובחקירותיו הודה בתרמית ובגניבה ,ובהיקפן של אלה, ואף סיפר, כי כספי המרמה הופקדו לחשבונו בכל שבוע מהלך תקופה ארוכה, וכי בכספים אלו, אשר שלשל לכיסו, רכש את הרכב נשוא הבקשה (הודעת המבקש מיום 24.11.2013, עמ' 3; הודעת המבקש מיום 29.12.2013, שורות 11-12).

4.     כפי שניתן להבין, המבקש שוחרר בתנאים מסוימים, ובהם הפקדת עירבון בסך 10,000 ₪, אשר בוצע ביום 25.11.2013 (נספח לבקשת המבקש).

2

5.     בנוסף, ביום 27.11.2013, ניתנה בעניינו של המבקש החלטה לפי סעיפים 32 ו-34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן - הפסד"פ) שכותרתה "החלטה בדבר בקשה למתן צו לתפיסה והקפאה של חשבונות וחפצים" (כב' השופטת ליבוביץ'). על-פי ההחלטה, הוקפאו כל חשבונות הבנק ותוכניות החסכון של המבקש.

6.     כפי שעוד ניתן להבין, הרכב נשוא הבקשה עוקל ע"י המשיבה במסגרת החקירה והצווים שניתנו בתיק.

7.     כאמור, ביום 9.11.2015 עתר המבקש לבית משפט זה לשחרר את העיקולים על חשבונותיו, להשיב את התפוסים (חשבונות ורכב) ולהשיב לו את העירבון שהפקיד במסגרת תנאי שחרורו.

8.     ביום 22.11.2015 מסרה המשיבה תשובתה, לפיה סוכם עם ב"כ המבקש, כי תוסר ההקפאה מחשבון העו"ש שלו בלבד, תוך התחייבותו שלא להגיש בקשות בעניין. עוד צוין בתשובה, כי בכוונת המשיבה להגיש נגד המבקש כתב אישום. לפיכך, ביקשה המשיבה להאריך את המועדים להחזקה בתפוסים השונים בהתאם.

9.     ב"כ המבקש הגיב לתשובה בציינו, כי ההסכמה הנטענת ע"י המשיבה הייתה לתקופה של 180 יום בלבד, תקופת תחולתם של תנאי השחרור. לטענת המבקש, הואיל וחלפו 180 הימים ואף הרבה מעבר לכך, מבלי שהוגש כתב אישום, יש להיעתר לבקשתו על-פי הוראות הפסד"פ.

10.            היום קיימתי דיון בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים. כמו-כן נמסרו לי חומרים מתיק החקירה ופסיקה רלבנטית, לרבות טיוטת כתב אישום שבכוונת המשיבה להגיש בתקופה הקרובה כנגד המבקש.

דיון והכרעה

11.            הבקשה שהוגשה נוגעת למספר נושאים שונים ונבדלים זה מזה: מחד, היא נוגעת להקפאת החשבונות ותפיסת הרכב, ומאידך, היא נוגעת לכספי העירבון. מדובר בשני עניינים שונים, שהוראות חוק שונות חלות עליהם.

בקשה ל"שחרור עיקול" ובקשה להחזר הרכב התפוס

12.            בקשה זו נוגעת להקפאת החשבונות מתוקף ההחלטה מיום 27.11.2013, ונוגעת להחזרת הרכב שנתפס במסגרת צו אחר על-פי הפסד"פ. כפי שציינתי, החלטה זו נוגעת ל"תפיסה" מכוח הפסד"פ, לגבי חלות ההוראות הבאות:

"32. סמכות לתפוס חפצים

3

(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

...

34. מסירת התפוס לפי צו

על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין-משטרה בדרגת מפקח-משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית-משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.

35. החזרת התפוס על-ידי המשטרה

אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע".

13.            לא יכולה להיות מחלוקת, כי הקפאת החשבונות ותפיסת הרכב נעשתה מכוח הוראות אלו. מדובר בהקפאת חשבונות בנק וחסכונות שיש חשד ממשי, כי עברו בהם או הצטברו בהם כספים שהנם פרי עבירה, וכך גם ביחס לתפיסת הרכב. הראיה לכך שהתפיסה הייתה מוצדקת בשעתה נמצאת בהודאותיו של המבקש, אליהן הפניתי בתחילת החלטתי, שם סיפר מפורשות כיצד חסך את הכספים שהופקדו בחשבונו מידי שבוע כפרי העבירות שביצע לכאורה, וכיצד השתמש באותם כספים לרכוש את הרכב. מכאן שגם הרכב הנו פרי העבירה.

14.            אין מחלוקת, כי המשיבה לא הגישה כתב אישום בתוך תקופת 180 הימים הקבועה בסעיף 35, ולכאורה, היה עליה להשיב את התפוסים למבקש. ואולם פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון בעניין זה קבעה שוב ושוב, כי ניתן להאריך את המועד להחזקת תפוסים, אף בדיעבד, מבלי שהוגשה בקשה בעניין בתוך תקופת 180 הימים, וזאת בשל הצורך לקיים את הגיונה של הפסד"פ [ ר' בהקשר זה: בג"ץ 2393/91 עזריאל פרידנברג נ' פרקליטות המדינה, פ"ד מה(4) 491, עמ' 494 וכן פסיקות מאוחרות יותר; וכן: יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון, ב', מהדורת תשס"ח-2009, עמ' 721]. אמנם אין זו התנהלות תקינה, ומצופה שהמשיבה כרשות שלטונית תנהג אחרת, אך המצב החוקי והדין הנוהג ברורים בעניין זה.

15.            לפיכך, ככל שהדבר נוגע לבקשה להסרת ההקפאה על חשבונות המשיב ולהשבת הרכב אליו, אין בידי להיעתר לבקשה ואני דוחה אותה.

הבקשה להשבת כספי העירבון

4

16.            חלקה האחר של הבקשה נוגע להשבת סך של 10,000 ₪, שהפקיד המבקש במסגרת תנאי שחרורו. הצדדים לא הציגו לי את כתב הערובה או ההחלטה הנוגעת לעניין זה, אך יחד עם זאת לא היו חלוקים בטענה, כי כספים אלו אכן הופקדו במסגרת תנאי שחרורו של המבקש.

5

17.            בעניין זה חל סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, הקובע:

"58. תוקף הערובה

(א) הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש כתב אישום נגד החשוד תוך 180 ימים; ואולם בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים, אם הוגשה בקשה באישור תובע.

(ב) בית המשפט רשאי להורות על הארכה נוספת של הערובה ותנאיה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם הוגשה בקשה לכך באישור היועץ המשפטי לממשלה".

18.            אין חולק, כי טרם הוגש כתב אישום, וחלפו עברו להם 180 הימים מבלי שנתבקשה הארכתם בתוך התקופה. משכך, ולנוכח הוראותיו הברורות של החוק, ובהיעדר נסיבות חדשות - ובהקשר זה - אני דוחה מכל וכל את טענות המשיבה המבקשת לראות בהכנת טיוטת כתב אישום כ"נסיבות חדשות" (ר': יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון, א', מהדורת תשס"ח-2008, עמ'135-136) - הרי שכספיםהעירבון צריכים היו להיות מושבים למבקש בתום התקופה האמורה.

19.            משלא הושבו כספי הפיקדון, הרי שיש להשיבם כעת למבקש, וכך אני מורה.

20.            סיכומו של דבר:

                     א.         אני דוחה את הבקשה לביטול ההקפאה על חשבונות המבקש (למעט עו"ש, כפי שהוסכם עם המשיבה), ודוחה את הבקשה להשיב לו את הרכב, וקובע כי המשיבה תוכל להחזיקם 180 יום נוספים, וככל שיוגש כתב אישום, עד לסיום ההליך בעניינו של המבקש;

                     ב.         אני מקבל את בקשת המבקש, ומורה להשיב לו את הפיקדון בסך 10,000 ₪ שהפקיד במסגרי תנאי שחרורו, ללא דיחוי.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים, ותשיב לכל אחד מהצדדים את המסמכים שהוגשו לבית המשפט.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.