ה"ת 17795/02/19 – בולין ויאצ'סלב,ויטלי קצ'ר,בולין גלינה נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בפתח תקווה |
|
|
|
ה"ת 17795-02-19 ויאצ'סלב ואח' נ' מדינת ישראל
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
|
|
מבקשים |
1. בולין ויאצ'סלב 2. ויטלי קצ'ר 3. בולין גלינה
|
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
בפניי בקשה להחזרת תפוס- רכב מסוג פולקסוואגן פאסאט מ.ר 52-683-54, אשר נתפס ביום 17.01.19 תחת החשד לשימוש בו לשם ביצוע עבירה של ניסיון להעתיק כרטיסי אשראי מכספומט.
עיינתי בתיק החקירה ואני סבורה כי קם חשד סביר לביצוע העבירה וכן הסתייעות ברכב לשם ביצועה.
2
המבקשת 3 הינה בעליו הרשומים של הרכב והיא אישתו של אחד מהחשודים ויודגש, כי היא אינה חשודה בביצוע העבירה, לא נחקרה, ואין כל אינדיקציה בתיק החקירה כי ידעה על מעשיו של בעלה באותו האירוע בו נחשד. לטענתה, על אף שאין ברשותה רישיון נהיגה, היא משתמשת ברכב דרך קבע כך שבעלה מסיע אותה לעבודתה ובחזרה וכן את ילדיהם הקטינים למסגרות חינוכיות והכל על בסיס יומי. ויצוין כי זה הרכב היחידי המצוי ברשות המשפחה והוא נרכש באמצעות חברת מימון והוא משועבד לה.
למרות החשיבות הקיימת בכך שיש לאפשר לרשויות החוקרות תפיסת רכוש גם בשלב ביניים בו טרם הוגש כתב אישום, בית משפט העליון הביע עמדתו בעבר פעמים רבות כי נוכח הפגיעה הדרסטית בקנייננו של אדם יש להעדיף את תפיסת הרכוש רק כל עוד אין בנמצא חלופה פוגענית פחותה המגשימה את תכליתו ופוגעת באופן מינימלי בזכות הקניינית של בעל הרכוש.[ (ראה: בש"פ 5550/08 שמעון נ' מדינת ישראל; בש"פ 9090/08 אלימלך נ' מדינת ישראל ; בש"פ 3750/09 אלהואשלה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים משפטיים)].
ויפים לעניינו דברי בית המשפט העליון בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים משפטיים):
"קיומו של מקור סמכות לתפיסת החפץ מלכתחילה אינו מצדיק בהכרח את המשך החזקתו לאורך זמן, ויש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בחלוף זמן ואם כן, האם קיימת "חלופת תפיסה" נאותה, העשויה להגשים בעת ובעונה אחת את תכלית התפיסה בלא פגיעה בלתי מידתית בבעל הקניין"
במקרה שלפניי, לאחר שנתתי את דעתי לטיב החשדות, לעוצמתן, לאופי העבירה, לעובדה כי עסקינן בעבירת ניסיון בודדת של חשודים נעדרי עבר פלילי, נסיבותיה האישיות של אשת החשוד אשר לה זכות ברכב ואינה חשודה בדבר, הצורך המשפחתי היומי ברכב, סיכויי החילוט שאינם גבוהים, ובשים לב לכך שהרכב משועבד לחברת המימון, מצאתי כי איזון ראוי מצדיק שחרור הרכב בתנאים אשר מחד הטוענת לזכות תוכל לעמוד בהם ומאידך ישמרו את זכותה של המשיבה לעתור לחילוט הרכב בתום ההליך המשפטי, לפיכך אני מורה על שחרור הרכב בכפוף לאיסור דיספוזיציה ברכב ואיסור העברתו לאדם אחר בתמורה וללא תמורה.
לשם הבטחת איסור הדיספוזיציה יחתמו הערבויות הבאות:
1. חתימה על ערבות עצמית של בעלת הרכב המבקשת 3 בסך של 100,000 ₪.
2. חתימה על ערבות צד ג' של המבקש 1 בסך של 100,000 ₪.
3
3. חתימה של ערב צד ג' בסך של 20,000 ₪, הערב יציג במזכירות בית המשפט תלוש משכורת אחרון בסך של 4,000 ₪ לפחות.
משטרת ישראל רשאית לפנות למשרד הרישוי לשם רישום איסור דיספוזיציה.
ניתנה היום, י"ח אדר א' תשע"ט, 23 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.
