1

פתח-דבר:

לפני בקשה להשבת תפוס לפי סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969, בה טוען המבקש לזכות בעלות בנפת חול, שנתפסה מחזקתו של מר יוסי גנגינה, במהלך חקירה שהתנהלה וגם הבשילה לכתב אישום נגד גנגינה.

לאחר קבלתם של כתבי טענות, עדותו של המבקש וטיעונים בעל-פה, יש להכריע בשאלה - האם עמד המבקש בנטל ההוכחה המוטל עליו כ"טוען לזכות", להוכחת בעלותו בנפה.

דיון ומסקנות:

2

1.     במסגרת חקירה שבוצעה על ידי משטרת ישראל, פשטה המשטרה ביום 4.3.19 על אתר לעבודות עפר השייך לגנגינה. בתום החקירה הוגש נגד גנגינה כתב אישום הכולל בקשה לחילוט רכוש, במידה ויורשע בדין. במסגרת אותה פשיטה נתפס רכוש רב אשר כלל בין השאר, נפת חול. המבקש טוען כי הנפה שייכת לו ועל כן יש להחזירה לו. ב"כ של המבקש, שהם גם ב"כ של גנגינה, הצהירו שהנפה אינה של גנגינה ולא תעלה כל טענה מצדו באם יוחלט להעבירה לידי המבקש.

2.     המבקש הגיש תצהיר ואף נחקר על ידי הצדדים באשר לטענותיו. לדבריו, רכש את הנפה ממוכר בשם יוחנן. על פי מסמך אשר הוגש לעיוני ונחזה להסכם מיום 16.11.16 בין המבקש לבין יוחנן, (להלן - ההסכם), קיבל המבקש את הנפה בלא תשלום, פרט למימון הובלתה מבת ים לפתח תקווה. עיון בהסכם מעלה כי אין זיהוי כלשהו של הנפה, דהיינו מספר רישוי, שווי ותיאור.

3.     לעיוני הוגשו שלוש הודעותיו של המבקש במשטרה. מחקירותיו עולה הקשר החברי בינו לבין גנגנינה "זה לא סוד שאנחנו חברים"[1]. בתארו את הנפה הדגיש המבקש שמדובר בנפה שרופה שאינה במצב שמיש: "הנפה לא יכולה לעבוד יותר מחמש דקות, עשר דקות והיא מתחממת ורותחת"[2]. לאחר שנשרפה פירק ממנה יוחנן את החלקים שרצה ולמבקש נותר "לקחת את הנפה לברזל"[3]. עוד אישר המבקש בחקירתו שאין לנפה שווי אמתי כרגע היות והיא אינה תקינה[4]. לדבריו כאמור לא שילם תשלום כלשהו עבור הנפה, למעט דמי ההובלה, אך השקיע בנפה במשך הזמן סך של 6,000 ₪.

4.     בשאלת הוכחת הבעלות על הנפה, נשאל המבקש בחקירתו במשטרה את השאלה הבאה: "אז בעצם אתה רוצה לקבל נפה שאין לך שום יכולת להוכיח שדווקא היא שלך...". לכך השיב: "אמרתי לך שאתה צודק. מעבר למסמך הזה [ההסכם] שנתתי לך אין לי. אין לי. תאמין לי". החוקר הציע למבקש להציג תמונה של הנפה אך גם זו לא היתה בנמצא[5].

5.     המדינה הגישה חוות דעת שמאי מיום 11.11.19 שערך מר מיכה זכאי. השמאי ציין כי בדק נפה שמספר הרישוי שלה 6614617, קוד רישוי 89/501/70, שנת ייצור 2006. מחוות דעת זו עולה כי שווי הנפה נכון למועד חוות הדעת הוא 160,400 ₪. ושוויה למימוש מהיר הוא 112,280 ₪.

3

6.     הנה כי כן, אל מול טענת המבקש לפיה מדובר בנפה שלא ניתן להשתמש בה, ששוויה נמוך, ושאין לגביה פרטים מזהים כלל וכלל עומדת חוות דעת שמאי מטעם המדינה המתייחסת לנפה וקובעת ששוויה הכספי רב מאד והיא נושאת פרטי זיהוי מדויקים. לדברים אלו חשיבות רבה בפרט נוכח דברי המבקש שמודה כי אין לו דרך להוכיח שהנפה שלו. זאת ועוד, בעדותו לפניי טען המבקש שחוות הדעת קובעת שווי שאינו נכון, אלא שחוות דעת מטעמו לא הציג.

7.     לנוכח תיאורו של המבקש את הנפה עליה הוא מבקש בעלות, ניכר שאין קשר בין תיאור זה להערכת השמאי וניתן להתרשם באופן מובהק כי מדובר בנפות שונות לחלוטין.

8.     המבקש הגיש שתי בקשות דומות שנדונו בבית משפט השלום בראשון לציון בפני כב' הש' אבנון (ה"ת 5090-07-19). ניתן להתרשם מחוסר מעורבותו של המבקש כמו גם מהתעלמותו מגורלן של בקשות אלו, שהאחת מהן נמחקה בהמלצת בית המשפט והשנייה נמשכה ובוטלה בהסכמת הצדדים.

9.     למעלה מן הדרוש יצוין כי ההסכם שבין יוחנן למבקש נושא תאריך 16.11.16. ב"כ המשיבה הטיח במבקש את העובדה לפיה יוחנן מסר במשטרה שהמבקש רכש ממנו את הנפה בשנת 2017 כפי שסוכם ביניהם טלפונית אך ההסכם הכתוב בין השניים נערך, לבקשת המבקש, רק חודשים ספורים לפני חקירתו של יוחנן במשטרה (יוחנן נחקר ביום 5.12.19). המבקש מתרץ ומביא הסברים העומדים בסתירה לחלק מדבריו של יוחנן, אלא שנוכח החסך בפרטים מזהים של הנפה, ראוי היה כי יוחנן יוזמן לדיון על ידי המבקש עצמו ויסייע בזיהוי הנפה ובביסוס טענותיו של המבקש על בעלותו עליה. העובדה כי המבקש בחר שלא לעשות כן, אומרת דרשני.

10.  די באמור לעיל כדי לקבוע שטענתו של המבקש לקויה וחסרה, ולכן ניתן לחסוך בתיאור התרשמותי השלילית מאמינות המבקש ומהימנות עדותו - הדברים עולים ברורות מאופן תשובותיו המתחמקות והסותרות של המבקש, שאף נדרש פה ושם לעזרת ב"כ המלומדים במהלך חקירתו הנגדית (פרוט' הדיון, ע' 7, 8, 9).

סוף דבר:

פתחתי בשאלה - האם עמד המבקש בנטל ההוכחה המוטל עליו כ"טוען לזכות", להוכחת בעלותו על הנפה; ועתה אשיב - לא ולא. לפיכך, נדחית הבקשה.

ניתנה היום, י"ב שבט תשפ"ב, 14 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.