1

זוהי עתירה להחזרת תפוסים אשר נתפסו על ידי המשיבה במסגרת חקירה אותה היא מנהלת. המדובר בסכומי כסף גבוהים אשר נתפסו בשוק בבאר שבע ברשותו של המבקש 1. הבקשה מתייחסת כספים בשווי כולל של כ - 850,000 ₪, תכשיטי זהב וכסף בשווי של כ- 4,000 דולר וכן רכב טויוטה מסוג לנד קרוזר מ.ר 67-060-66.

המבקשים טוענים כי מדובר בכספים אשר הושגו כדין ואף צירפו תצהירים אשר לטענתם תומכים באפשרות כי מדובר בכספים שאין כל חשד שנעברו בהם עבירה.

מהתגובה אשר הגישה המשיבה עולה כי נגד המבקש 1 מתנהלת חקירה בחשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון וכן עבירות על פקודת מס הכנסה.

2

במסגרת חקירות אלו, קיימות שתי דרכים מקבילות אשר קבועות בסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון. הדרך האחת, על פי פקודת הסמים המסוכנים המאפשרת תפיסת רכוש בשווי גם אם לא נעברה בו עבירה וכן הדרך הקבועה בפקודת סדר הדין הפלילי [מעצר וחיפוש]. בעוד שהדרך לפי חוק איסור הלבנת הון מחייבת הגשת תצהיר של פרקליט מחוז והגשת כתב אישום בתוך 90 יום, הדרך לפי פסד"פ מאפשרת תפיסה לפי סעיף 32 למשך 180 יום ללא צורך בתצהיר פרקליט מחוז.

בית המשפט העליון פסק כי אכן קיימות דרכים מקבילות אך יש תמיד להעדיף את הדרך הפוגעת פחות בחשוד (ראה לעניין זה למשל דנ"פ 3384/09 בעניין אדרם וכן 6145/15 בעניין פישר). יש לציין עוד כי למעשה לאחרונה הוכנסו גם עבירות המרמה על פי פקודת מס הכנסה בגדרן של עבירות המקור על פי חוק איסור הלבנת הון.

הפרקטיקה הנוהגת על ידי רשויות האכיפה היא שימוש בפסד"פ עד להגשת כתב האישום ולאחר מכן פניה, ככל שיש צורך בכך, לאפיק של חוק איסור הלבנת הון ופקודת הסמים המסוכנים. פרקטיקה זו אף אושרה בבית המשפט העליון (ראה לעניין זה בש"פ 1359/17).

מכל מקום, על מנת להכריע בשלב זה בבקשה בעניין התפוסים, יש לבחון אם קיים החשד הסביר הדרוש לפי סעיף 32 לפסד"פ שכן מצויים אנו בשלב שבו , לטענת המשיבה, הם עותרים להחזקה בתפוסים מכח פסד"פ ובין השאר סבורים כי בסופו של יום יעתרו לחילוטם של הכספים, בין אם לפי הוראות פסד"פ ובין אם לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים.

חשוב לציין כי ככל שמדובר בחילוט, יש לבחון מהו הסכום שיש לחלט ולמעשה במה נעברה העבירה. בשלב זה, כעולה מתיק החקירה אשר הוגש לבית המשפט ולרבות דו"ח סודי שסומן מש/1 ודו"חות נוספים המצויים בתיק החקירה, לרבות פעולות חקירה אשר נערכו גם לאחר הדיון, מצאתי כי קיימת התשתית לאותו חשד הדרוש לצורך התפיסה וביחס לכלל הסכומים והתפוסים.

על פי התיק עולה חשד לביצוען של עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון הקשורות בעיקרן לעבירות אי דיווח, לרבות חשש כי אף מקורו של הכסף התפוס הינו מעבירות מקור אחרות. אין בכך כדי לקבוע מסמרות כי טענותיהם של המצהירים אינן נכונות, אלא שתיק החקירה מלמד על חשד כי כלל התפוסים מקורם בעבירה או ששימשו לביצועה. מדובר כאמור בעבירות על חוק איסור הלבנת הון וייתכן אף עבירות מקור אחרות.

3

בנסיבות העניין, ולאור תיק החקירה, קיימת גם תשתית לכך שמדובר גם בעבירות על פי פקודות מס הכנסה, אם כי חקירה זו טרם גובשה. יש לציין עוד כי ככל שחקירה זו תתעבה ותתגבשנה גם שומות אזרחיות, קיימות סמכויות נוספות על פי פקודת מס הכנסה, לרבות הטלת עיקולים מטעם הנציב לפי סעיף 194 לפקודה זו.

בסופו של דבר מצאתי כי הונחו בפניי הראיות אשר מקימות יותר מחשד סביר לביצוען של עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון וכן עבירות על פי פקודת מס הכנסה. הואיל ועבירות אלו מתייחסות לכלל התפוסים הרי שיש מקום להורות על תפיסתם.

ייתכן כי בשלב מאוחר יותר ניתן יהיה להחזיר חלק מהתפוסים או אף את כולם כנגד ערבויות מתאימות או שיעבודים, אולם, סבורני כי טרם הבשילה העת לכך.

בנסיבות אלה, מצאתי כי סמכות התפיסה של הכספים והתפוסים האחרים הינה בדין ומוצדקת. קיים חשד סביר המאפשר את התפיסה וייתכן, לאור מהות העבירות כי ניתן יהיה לחלט את התפוסים כולם.

לאור כל האמור לעיל, אינני סבור כי יש מקום להורות על החזרת התפוסים בשלב זה. המשיבה פעלה בהתאם להוראות החוק והפסיקה ועל כן הבקשה להחזרת התפוסים נדחית.

תיק החקירה יוחזר ליחידה החוקרת.

תשומת לב המזכירות כי בכך התיק נסגר.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ז, 29 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.