1

לפניי בקשה מטעם המבקשים להשבת תפוס, דהיינו: שני מכשירי טלפון נייד מסוג "אייפון" השייכים להם, אשר נתפסו בידי המשיבה. מכשירי הטלפון נתפסו על ידי חוקרים מטעם המשיבה ביום 29.09.20, בדירה ברח' יצחק שדה 4 בבת-ים (להלן - הדירה). זאת, במהלך חיפוש שנערך מכוח צו חיפוש שניתן, באותו היום בבית משפט זה, על ידי כב' השופט נמרוד אשכול (צ"ח 192-10-20).

הבקשה נדונה לפניי ביום 21.10.20 ובמהלך הדיון הגיש לפניי נציג המשיבה קלסר חומרי חקירה.

לטענת ב"כ המבקשים, יש להורות על השבת הטלפונים לאלתר. ב"כ המבקשים טען כי על המשיבה להצביע על כך שצו החיפוש הוצא לפי כתובת הדירה ועל שמם של שני המבקשים, דבר שלא נעשה. בנוסף, כך לשיטתו, אין כלל חשד - קל וחומר סביר - נגד מי מהמבקשים שכן הם אפילו לא נחקרו בגין הטלפונים.

2

עיינתי בחומרים שהוצגו לפניי, לרבות פרוטוקול הדיון וההחלטה בבקשה להוצאת צו החיפוש, ומצאתי לסמן כעת, באופן ספציפי, את הדו"ח הסודי (סומן מ/1), אסופת מסמכים נוספת בניילונית (סומנה מ/2) וכן עמוד ספציפי מתוך מסמך נוסף (המסמך סומן מ/3 והמסמך הספציפי מ/3א). מהעיון עולה כי צו החיפוש הוצא לפי כתובת הדירה בלבד, ללא ציון שמות המבקשים, אך מיתר החומרים עולה כי קיים חשד סביר נגד המשיבים עצמם, המצדיק את תפיסת מכשירי הטלפון.

יוטעם, כי תפיסת הטלפונים נעשתה במסגרת חקירה מורכבת ורחבת היקף. יתר על כן, מאז תפיסת הטלפונים חלף פחות מחודש ימים, דהיינו: תקופת זמן קצרה-יחסית. לבסוף, בשורה התחתונה מדובר בתפיסת טלפונים ניידים בלבד ועל כן הפגיעה בקניינם של המבקשים היא מוגבלת, מה גם שלא עלה צורך ספציפי דחוף של המבקשים לקבלם לידיהם לאלתר.

אשר על כן אין בידי לקבל את הבקשה ואני דוחה אותה.

חומרי החקירה שהוצגו לפניי, לרבות החומרים שסומנו כאמור לעיל, יושבו לנציג המשיבה.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"א, 25 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.