1

לפניי בקשה להרחבת צו חיפוש ולהארכת תוקף החזקת תפוסים למשך 150 יום.

1.         בהתאם למפורט בבקשה, ביום 6.8.21 נעשה חיפוש בביתו וברכביו של המשיב מס' 1, על פי צו שנתן בית המשפט. במהלך החיפוש נתפסו אקדח, מחסניות וכדורים. נוסף על כך, נמצאו בחיפוש סכומי כסף גדולים במזומן, בשתי כספות, כפי שפורט בסעיף 3 לבקשה. הכספים נתפסו אף הם והם בידי המשטרה.

2

החיפוש בוצע בשל חשד לעבירות נשק. לאחר שנמצאו במקום גם מזומנים בסכומים גדולים, נתפסו הכספים, ובהמשך פנתה המבקשת לבית המשפט בבקשה להרחבת צו החיפוש, אשר חל מלכתחילה על אמל"ח, וכן להתיר לה להוסיף ולהחזיק בתפוסים עד להשלמת החקירה. תחילה התבקשה הארכת התקופה למשך 30 יום, ובהמשך - למשך 150 יום נוספים.

2.         דיון במעמד הצדדים התקיים בפניי ביום 4.10.21. במעמד זה מסרה המבקשת לעיוני את תיקי החקירה יחד עם דו"חות סודיים, ושני הצדדים העלו טענותיהם כמפורט בפרוטוקול הדיון.

3.         כאמור, בקשה ראשונה הוגשה ביום 9.8.21, אלא שאז התבקש בית המשפט להתיר החזקת התפוסים למשך 30 יום בלבד. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 24.8.21 (צ"ח 19957-08-21 בפני סגנית הנשיאה, כב' השופטת א' זכריה) הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה תוקף החזקת התפוסים יוארך כמבוקש, עד ליום 9.9.21.

ביום 9.9.21 הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי, לצורך הארכת תקופת ההחזקה של התפוסים מעבר לתקופה הקודמת שנקבעה.

4.         המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענת ב"כ המשיבים, הבקשה נעדרת בסיס משפטי, שכן המקור החוקי הרלבנטי לבקשה אינו בסעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, אשר הוזכר בבקשה, אלא צריך היה להיות דווקא סעיף 24 לפקודה זו (להלן: "הפקודה").

טענה זו של המשיבים אמנם נכונה מהבחינה המשפטית, אולם אין בה כדי להביא לפסילת הבקשה מעיקרה.

אכן, במסגרת הבקשה מפנה המבקשת לסעיף 35 לפקודה, אשר לפיו:

3

"אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע".

סעיף זה הוא הקובע את הכלל, אשר לפיו חפץ שנתפס רשאית המשטרה להוסיף ולהחזיק בו למשך שישה חודשים, שלאחריהם יושב החפץ לבעליו, אלא אם התקיימו התנאים להמשך החזקתו. עולה, אפוא, כי סעיף זה אינו המקור החוקי הרלבנטי להרחבתו של צו חיפוש, אשר הוצא בשל חשדות לביצוע עבירות בנשק, ולא כלל חיפוש ותפיסת מזומנים, בהעדר חשד לעבירות כגון הלבנת הון.

אכן, הסעיף הרלבנטי לסיטואציה שנוצרה בעניין הנדון כאן הוא סעיף 24(2) לפקודה, הקובע:

"מי שעורך חיפוש לפי צו חיפוש ומוצא חפץ שלא הוזכר בצו, אבל יש יסוד סביר להניח שנעברה, או שמתכוונים לעבור, עבירה בו או לגביו, רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לפני השופט שנתן את הצו, והשופט רשאי לצוות מה ייעשה בו, כפי שיראה לנכון".

עולה, אפוא, כי זה הוא המקור החוקי הרלבנטי למקרה שבו נערך חיפוש ונמצא חפץ "חשוד", שלא היה החפץ שאותו חיפשה המשטרה מלכתחילה ושבעניינו ניתן לה צו החיפוש. המשטרה רשאית לתפוס את החפץ, אלא שאז עליה לפנות לבית המשפט על מנת שיכשיר, למעשה, בדיעבד, את תפיסתו של החפץ מלכתחילה, באמצעות צו מתאים.

            במקרה שלפניי נתפסו כספים במזומן, בסכומים גדולים העולים על 1.5 מיליון ₪. קיומו של סכום כסף כה גדול במזומן בכספת ביתית מעורר, כשלעצמו, חשד לביצוע עבירות שונות, מתחום הלבנת הון או מתחום המיסוי, חשד שאף מתחזק כאשר מדובר במי שבחזקתו נתפס גם נשק בלתי חוקי. על כן, התקיים אותו יסוד סביר להניח שנעברה עבירה ביחס לכסף, ולפיכך רשאית הייתה המשטרה לתפוס את הכסף, ולאחר מכן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו מתאים לגביו, כפי שנעשה.

המבקשת ביססה בבקשתה את העובדות הנחוצות לצורך הקמת התנאים הקבועים בסעיף 24 לפקודה, ועל כן העובדה שהמבקשת הפנתה בבקשה לסעיף 35 ולא לסעיף 24 אינה מהותית, ואין בכך כדי לפסול את הבקשה.

4

5.         אני דוחה גם את טענת ב"כ המשיבים, כי היה על המבקשת לפנות לאותה שופטת אשר תחת ידיה ניתן צו החיפוש, בהתאם ללשונו של סעיף 24 לפקודה. די בכך שהמבקשת פנתה בבקשתה לאותה ערכאה שבה ניתן הצו - בית משפט השלום בחיפה, על מנת לקיים אחר הוראות הסעיף; ואילו זהותו של השופט היושב בדין, ואופן ניתוב הבקשות בין שופטי בית המשפט, אינם עניינים מהותיים אשר פוגמים בבקשה.

6.         לאור האמור, אני רואה לנכון להורות על הרחבת צו החיפוש, באופן שהוא יחול גם על הכסף המזומן שנתפס.

7.         שאלה נפרדת היא, האם יש הצדקה להמשך החזקתו של התפוס בידי המבקשת כבקשתה, למשך תקופה של 150 ימים נוספים מיום הגשת הבקשה. המבקשת עותרת, למעשה, להשלמת תקופת ההחזקה של התפוס למשך 180 הימים שמצוינים בסעיף 35 לפקודה, אולם מכיוון שהבקשה שלפניי הוגשה בחלוף חודש ימים ממועד התפיסה, הופחת אותו חודש מהמועד המבוקש.

לעניין זה יש לאזן בין האינטרסים הנוגדים: זכות הקניין של המשיבים בכספם, אל מול עוצמת העילה להוסיף ולהחזיק בכסף למשך התקופה המבוקשת.

8.         מבחינת זכות הקניין, אין חולק כי מדובר בזכות יסוד, ואף אין חולק כי מדובר בחפץ שהחזקתו, ככלל, היא חוקית, שכן עצם ההחזקה של סכומי כסף במזומן, גם אם גדולים, אינה בגדר עבירה. עוצמת הזכות הקניינית היא חזקה, אפוא.

מנגד, העילה להוסיף ולהחזיק בכספים היא לצורך חילוטם בעתיד. בשלב ראשון נדרשת המבקשת להשלמת החקירה, באופן שאם בסופה תגבש היחידה החוקרת כוונה להגיש כתב אישום בגין עבירות הלבנת הון ו/או עבירות מיסוי, ניתן יהיה לעתור בגדר כתב האישום ולבקש לחלט את הכספים שנתפסו, אם יורשע בעליו של הכסף בביצוע עבירה.

9.         יובהר, אין עסקינן כאן בבקשה להשיב את התפוס לידי אדם הטוען לזכות בו, על פי סעיף 34 לפקודה, אלא בבקשת המשטרה להאריך את תוקף החזקת התפוסים. יוער, כי בקשתו של המשיב מס' 6 להשיב חלק מהכספים לידיו נדחתה על ידי בית המשפט (ה"ת 62303-08-21, החלטת כב' השופטת פיינסוד מיום 14.9.21). בדיון בפניי ציין בא כוחו, כי בכוונתו לערער על החלטה זו.

5

10.       לטענת המשיבים, הם לא מילאו פיהם מים בחקירתם, ומסרו גרסאות מלאות לעניין מקור הכספים, אף הציגו אסמכתאות לתמיכה בגרסאותיהם. לטענתם, חלק מהכספים מקורו בכספי מתנות שהובאו לחתונה משפחתית מחודש מאי האחרון, ואילו חלק אחר מקורו כספי פיצויים שקיבל המשיב מס' 6 בשנת 2013, בשל תאונה קשה שבה נפגע ושלאחריה נותר נכה. עוד טוענים המשיבים, כי המבקשת הסכימה להחזיר שיקים שנתפסו בכספת לידי המשיב מס' 4, אשר טען גם כי הכספים באחת הכספות הם שלו, אולם למרות שהשיקים הוחזרו לו כאמור, סירבה המבקשת להחזיר לו את הכסף המזומן.

11.       לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בחומרי החקירה.

חומרי החקירה חסויים, בשלב זה. ניתן לציין, עם זאת, כי חקירת המשיבים לא הפריכה את החשד הסביר כי נעברו בכספים עבירות, ובמידה מסוימת חיזקה אותו. החקירה עדיין לא הושלמה, אולם במסגרת החקירה נעשה ניתוח של חשבונות הבנק הרלבנטיים אל מול גרסאות המשיבים בחקירותיהם, וניתוח זה חיזק את החשד כי נעברו עבירות ביחס לכספים, ובכלל זה עבירות על חוק איסור הלבנת הון (מפנה לחומר חקירה שסומן דע/1, ולדו"ח סודי שכולל ניתוח מפורט של הממצאים עד כה, דע/2).

12.       ככלל, המשיבים מלינים על כך, שקודם נתפסו כספים ואז החלה היחידה החוקרת לחפש את העבירות. טרונייתם של המשיבים מובנת, שכן אין חולק שבמקרה הנוכחי התהפכו היוצרות, ובטרם התקיים חשד קונקרטי לעבירות מסוג של הלבנת הון או העלמת מס - נתפסו כספים, אשר כשלעצמם יצרו את החשד הזה. ברם, מציאת הכספים בסכומים הנדונים חייבה תפיסתם ועריכת חקירה מקיפה על אודותיהם, ולעת הזו נותר החשד שנוצר עם מציאת הכספים בעינו, ואף התחזק לאחר ניתוח גרסאות המשיבים והמסמכים הרלבנטיים.

13.       מנגד, אין ספק כי בידי המבקשת מוחזק סכום כסף גדול אשר לכאורה שייך למי מהמשיבים. החזקת הכסף לתקופה ממושכת של חצי שנה אינה סבירה בנסיבות העניין, כאשר לעת הזו החשדות עדיין לא התגבשו לכדי חשד קונקרטי ומבוסס כלפי מי מהחשודים לצורך הגשת כתב אישום.

6

בנסיבות אלו ראוי להגביל את משך החזקת התפוסים, ולא לאשר החזקתם למשך התקופה ה"רגילה" הקבועה בפקודה של שישה חודשים, בשים לב למהות התפוסים ולשוויים, ובמילים אחרות - בשים לב לעוצמת הפגיעה הקניינית הכרוכה בהמשך החזקת התפוסים למשך תקופה כה ארוכה.

14.       יש לאפשר ליחידה החוקרת להשלים את החקירה, ויש לקחת בחשבון שמדובר בחקירה כלכלית מורכבת (מפנה לרשימת פעולות החקירה המפורטת בדו"ח הסודי); אולם בשים לב לפגיעה בקניין שעומדת מנגד, מן הראוי כי השלמת החקירה וגיבוש המסקנות יתבצעו בתוך פרק זמן סביר.

לאור האמור, הרי שבשלב הנוכחי אני רואה לנכון להורות על הארכת תוקף החזקת התפוסים, למשך פרק זמן של 45 ימים נוספים, החל מהיום.

בחלוף תקופה זו, אם לא יוגשו כתבי אישום הכוללים בקשות לחילוט כספים (או שיהיה שינוי אחר ביחס לסטטוס הכספים), ולא יוחזרו הכספים, תוכל המבקשת לפנות לבית המשפט לצורך הארכה נוספת של התקופה, אם תצביע על התפתחות ממשית בחקירה ועל חיזוק החשדות הקיימים באופן שיצדיק המשך החזקת התפוסים.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, ותודיע להם טלפונית כי ניתנה החלטה.

כן תודיע המזכירות לנציגי המבקשת, כי ניתן להגיע ללשכתי על מנת לקבל את חומרי החקירה.

ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ב, 06 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.