1

1.         ראשית דבר:

בפניי בקשה להחזרת התפוס למבקש, לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט - 1969 (להלן: "הפקודה").

2.         נסיבות המקרה:

·        ביום 12/6/18 נתפסה משאית המבקשת ע"י המשיבה בשל ביצוע עבירה של השלכת פסולת לכאורה באתר בלתי מורשה.

·        ביום 16/8/18 הורה ביהמ"ש על דחיית בקשת המבקשת להחזרת התפוס. במועד זה התחייבה המשיבה לפעול להגשת כתב אישום תוך 3 חודשים.

·        ביום 19/11/18 הגישה המבקשת בקשה חוזרת להחזרת התפוס.

·        ביום 12/12/18 הגיבה המשיבה וטענה כי עלה חשד לפיו המשאית התפוסה נוסעת עם לוחיות זיהוי מזוייפות ולכן הדבר בטיפול משטרתי ואין אפשרות לפעול להחזרת התפוס מצידה.

2

3.         דיון והכרעה:

על בית-המשפט לתת דעתו על כל השיקולים הרלוונטיים, בין השאר לטיב החפץ התפוס, לסוג העבירה שיש חשד כי יעברו באותו חפץ, לנטל ההוכחה ולמידת ההוכחה הדרושה לצורך הכרעה בגורל התפוסים, לזכות הקניינית של הטוען לזכות בחפץ, לאינטרס הציבורי למנוע ביצוע עבירה בחפץ וכיוצ"ב (בש"פ 6686/99 אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל, נד(2) 464 (2000)). אמנם, ביהמ"ש רשאי להאריך תקופת החזקת התפוס וזאת מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט - 1969 (להלן: "הפקודה"), אף אם לא הוגש כתב אישום תוך 6 חודשים. שכן, כך גם עשוי להישמר האינטרס הציבורי כאמור בהחלטה. עם זאת, לא יכול האינטרס הציבורי להקנות למשיבה זכות מוחלטת ונצחית לצורך המשך החזקת תפוסים, תוך שהיא פוגעת בכך בזכותו הקניינית של בעל התפוס.

ומן הכלל אל הפרט:

סבורני כי אין להתיר למשיבה להמשיך ולפגוע בזכותה הקניינית של המבקשת, וזאת מן הטעמים הבאים:

·        המשיבה לא פעלה להגשת כתב אישום בהתאם להתחייבותה וכאמור בהחלטתי מיום 16/8/18 ולא הגישה כתב אישום.

·        בדיון מיום 24/1/19, התוודתה המשיבה כי העבירה שבוצעה לכאורה לא בוצעה כלל ע"י הרכב התפוס אלא ע"י רכב אחר שטרם נתפס.

·        טיעון המשיבה לפיו אין לה מנדט להשיב את הרכב מאחר ומדובר בעבירה פלילית והדבר בסמכות המשטרה הכחולה, אינו יכול לכשעצמו לאפשר לה להמשיך להחזיק ברכב התפוס, מאחר ואין לכך כל סיבה מוצדקת. החזקת תפוס מסיבה עליה אמון גוף אכיפה אחר, אינו משרת את האינטרסים של המשיבה עצמה ואף אינו במסגרת פעולות האכיפה שלה, ועל כן אינו משרת באופן כזה את האינטרס הציבורי ואינו מוצדק כלפי המבקשת.

4.         סוף דבר:

3

לפיכך, ולצורך האיזון המתבקש בין זכותה הקניינית של המבקשת לבין השמירה על האינטרס הציבורי המובהק:

·        הריני נעתר לבקשת המבקשת ומורה על החזרת התפוס לחזקתה.

·        אין בהחלטתי זו כדי למנוע מכל גוף אכיפה אחר לפעול כנגד המבקשת והתפוס שביצע לכאורה עבירה כמתואר בהודעת המשיבה מיום 12/12/18 דלעיל.

·        החלטתי זו תיכנס לתוקף ביום 5/2/19.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.