1

1.         ראשית דבר:

בפניי בקשה להחזרת משאית מסוג בייבי דחס מ.ר. 6962131 (להלן: "התפוס") לידי המבקשת.

2.         נסיבות המקרה:

            ביום 12/6/18 נתפס התפוס על ידי המשיבה בחשד לביצוע העבירות הבאות:

            חוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968.

חוק שמירת הניקיון התשמ"ד-1984 סילוק פסולת לאתרים שאינם מורשים וגרימת לכלוך ברשות הרבים באזורים שונים בישובים שהמבקשת עוסקת בהם בפינוי פסולת.

חוק המים התשי"ט-1959, הטמנת הפסולת במחפורות מבלי שבוצעו אמצעי מיגון ושמירה על מקורות המים.

חוק אוויר נקי התשס"ח-2008.

2

ביום 6/8/18 הגישה המבקשת, שהינה הבעלים של התפוס, בקשה להחזרת התפוס, כאמור לעיל.

3.         דיון והכרעה:

המבקשת מודה כי אכן הטמינה את הפסולת באתר נשוא הבקשה, אך לטענתה, מדובר היה באירוע חריג, ערב חג אלפיטר. המבקשת התבקשה על ידי המועצה המקומית כאבול לפנות את הפסולת הביתית מתחום המועצה המקומית והיא נאלצה, בשל קוצר הזמן, לפנות לתחנת המעבר תקופה קצרה עד לפינוי לאתר מורשה.

לטענת המבקשת, לאחר החג, היא פינתה את הפסולת לאתר מורשה.

ההלכה היא בעניין זה, כי בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי, על ביהמ"ש לתת דעתו על כל השיקולים הרלוונטיים, בין השאר לטיב החפץ התפוס, לסוג העבירה שיש חשד כי עברו באותו חפץ, לנטל ההוכחה ולמידת ההוכחה הדרושה לצורך הכרעה בגורל התפוסים, לזכות הקניינית שלה טוען לזכות בחפץ, לאינטרס הציבורי למנוע ביצוע עבירה בחפץ וכיוצא בזה.

ביהמ"ש רשאי לקבוע תנאים בצו הניתן על ידיו, אולם על התנאים להיות כאלה שיש בהם כדי לשמש תחליף לתפיסה באופן שישיגו את תכליתה, ועם זאת, תהיה פגיעתם קטנה ככל שניתן מזו הנגרמת בעקבות התפיסה (בש"פ 6686/99, עובדיה נ' מדינת ישראל נד(2) 464).

במקרה דנן, הרי שמחד עומד לנגד עיניי האינטרס הציבורי והוא המשך החזקת התפוס כדי למנוע את האפשרות שבאמצעותו תשוב המבקשת ותבצע השלכת פסולת ותפגע בשל כך פגיעה חמורה באיכות הסביבה, עד כדי חשש לביטחון הציבור. מה עוד, כי החזקת התפוס הינה לצורך מיצוי החקירה והעמדת מבצעי העבירה לדין, לצורך חילוט עתידי של התפוס, אשר שימש לכאורה, את המבקשת והיווה אמצעי לביצוע העבירה ואמור אף לשמש כראייה במשפט, ככל שזה יוגש בעתיד.

3

מאידך, עומדת אף לנגד עיניי זכותה הקניינית של המבקשת, אשר ככל וימשיך התפוס להיות מוחזק בידי המשיבה, תוחרף הפגיעה בזכותה הנ"ל של המבקשת באופן בו תימנע ממנה האפשרות להמשיך עבודתה השוטפת ולעמוד בהתחייבויותיה לרשויות המקומיות הקשורות עמה בחוזים לפינוי פסולת.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק החקירה, אני סבור כי זהו אחד המקרים שיש להעדיף את האינטרס הציבורי לעיל על פני הזכות הקניינית של המבקשת ולדחות את הבקשה.

מחומר החקירה עולה, כי בניגוד לטענת המבקשת, הפסולת שהושלכה באתר הבלתי מורשה (פיראטי) לא היה של היישוב כאבול אלא של הכפר מרר, דבר השומט את הבסיס לטענת המבקשת כי מדובר באירוע חריג ויוצא דופן.

זאת ועוד, מחומר החקירה עולה, כי קיים חשש ממשי שהחזרת התפוס תאפשר למבקשת לשוב ולבצע את העבירות המיוחסות לה ותמשיך בפגיעה החמורה באיכות הסביבה, עד כדי חשש לביטחון הציבור. יש לציין, כי מחומר החקירה עולה לכאורה, שהמבקשת פועלת מול הרשויות המקומיות בהעדר רישיון עסק כדין, כמתחייב לפי החוק.

מתיק החקירה עולה, כי החברה אינה מקפידה על השלכת הפסולת באתרים מורשים והיא מעדה לא אחת בהשלכת פסולת באתרים בלתי מורשים.

לפיכך, כאשר מצטיירת בפני ביהמ"ש תמונה חריפה של זלזול בוטה בחוק, תוך פגיעה חמורה וגרימת נזקים בלתי הפיכים לסביבה ולמשאבי הטבע על ידי המבקשת תוך סיכון ממשי להישנות העבירות המיוחסות למבקשת , יש מקום להעדיף את האינטרס הציבורי של הגנת הסביבה על פני הזכות הקניינית של המבקשת.

סופו של דבר הבקשה להחזרת התפוס נדחית.

רשמתי בפניי את התחייבותה של המשיבה לפעול להגשת כתב אישום תוך 3 חודשים מהיום.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.

4

            המשיבה תפנה למזכירות לקבלת חומר החקירה שנמסר לביהמ"ש.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ח, 16 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.