ה"ת 1088/03/17 – בת אל עטר שליט נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בנצרת |
|
|
|
ה"ת 1088-03-17 שליט נ' מדינת ישראל
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופטת אוסילה אבו-אסעד
|
|
מבקשת |
בת אל עטר שליט
|
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל
|
|
|
||
החלטה
|
1. מונחת לפני בקשתה של המבקשת להחזרת תפוסים אשר פורטו על ידה בסעיף 2 א'-ד' לבקשה, שהם מסך משולב של מחשב, מכונת לספירת כסף, מדפסת, מכשיר DVR וכלי רכב מסוד קרייזלר רינגלר. זמן מה לאחר הגשת הבקשה ביקשה המבקשת לתקן את בקשתה באמצעות הכללתו של תפוס נוסף שאת החזרתו היא ביקשה והוא חשבון בנק עסקי המתנהל על שם המבקשת.
2. בעניינם של מקצת התפוסים הנ"ל, וליתר דיוק כלי הרכב
והחשבון העסקי הנ"ל, הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בנצרת, ביום 30/3/2017
בקשה למתן צו זמני ברכוש, לפי סעיף
2
ביום 2/4/2017 ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת רננה גלפז מוקדי), החלטה הקובעת את הבקשה לדיון ליום 30/4/207. משיבים הטוענים לזכות ברכוש נתבקשו, באותה החלטה, להגיש תצהיר המפרט את טענותיהם.
3. המשיבה בתגובה שהגישה לבקשה ביום 9/3/2017 התנגדה לבקשה ועתרה לדחייתה. בהקשר לתפוסים מסוג מסך מחשב, מכונת לספירת כסף, מדפסת, מכשיר DVR, המשיבה טענה כי מדובר ברכוש המהווה ראיה בהליך העיקרי, רכוש אשר שימש באופן ישיר את המבקשת לביצוע העבירות המיוחסות לה ולארגון הפשיעה.
4. בדיון שנערך לפני הבוקר בבקשה, נכונה היתה המשיבה להסכים להחזרת התפוסים מסוג מסך מחשב ומכשיר DVR למבקשת. עם זאת, המשיבה עמדה על התנגדותה להשבת יתר התפוסים ולגביהם היא עתרה לדחיית הבקשה.
במהלך הדיון, עוררתי מיוזמתי את שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בבקשה, זאת משהוגש זה מכבר כתב האישום כנגד המבקשת. מענה הולם לסוגייה לא ניתן על ידי הצדדים.
5. לאחר שעניינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, ולאחר עיון בכתב האישום (הוגש לתיק בית המשפט היום, זמן קצר לאחר הדיון), ושמיעת טענות הצדדים, נחה דעתי כי אין מקום לדון ולהכריע בבקשה לגופה וזאת מפאת חוסר סמכות עניינית.
6. להלן אנמק.
סעיף
עיון בפרק הרביעי ל
לאחר הגשת כתב האישום, הסמכות להורות מה ייעשה בחפץ היא לבית המשפט הדן בעניין שבגינו נתפס החפץ (סעיף 36 לפקדה).
3
אמור מעתה, כל עוד לא הוגש כתב אישום, סמכות
הפיקוח על החזרת התפוס היא לבית משפט השלום והוא רשאי להורות, מה ייעשה בו ממועד תפיסתו
וכל עוד לא הוגש כתב אישום בפרשה בגינה נתפס (סעיף
7. בבש"פ 998/05 קחבר פפסימדוב נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 20.3.05 נקבע בין היתר:
"... ואולם, משהוגש כתב אישום,
נראה כי הזירה הנכונה מהותית לטיפול בעניין היא בית משפט השלום בראשון לציון (ראו
בהיקש קרוב בש"פ 4361/04 בגלמן נ' מדינת ישראל (השופט טירקל) (טרם פורסם), אליו הפנה בא כוח המדינה). נראה, כי לעניין זה
רלבנטיות, בין השאר, הוראות סעיף
(הדגשה אינה במקור - א.א.א)
בעניין זה, מצאתי להפנות גם לספרו של המלומד קדמי "על סדר הדין הפלילים", חלק ראשון, הליכים שלפני משפט ב, עמ' 713,725, אשר מפנה להוראות הפסד"פ וסבור כי עקרונית כל עוד לא הוגש כתב אישום נתונה סמכות הפיקוח על החזקת החפץ לבית משפט השלום, הוא גם בית המשפט המוסמך להורות מה ייעשה בחפץ ולאחר כתב האישום, הסמכות היא לבית המשפט הדן בתיק העיקרי.
8. בעניינו, עיון בכתב האישום שהוגש כנגד המבקשת מעלה שהמדובר הוא בחפצים שהוגש בעניינם כתב אישום. "בענייננו", משמעו ב"קשר אליו", לאמור: יש צורך שתתקיים "זיקת קשר" בין החפץ התפוס לבין כתב האישום שהוגש בתום החקירה שבגדרה נתפס החפץ" (ראו בספרו הנ"ל של המלומד קדמי בעמ' 724.
מעיון בעובדות כתב האישום שוכנעתי כי מדובר בחפצים שבעניינם הוגש כתב אישום. טיעון המבקשת לפיה לא נרשם בכתב האישום כי המזומנים נספרו באמצעות המכונה, וכך אף הטענה לפיה מדובר במכונה הסופרת מטבע זר, ומדפסת מיוחדת היכולה להדפיס את מספר השטרות שהומרו הועלה מן השפה וחוצה ובשלב זה אין בה כדי לנתק את הקשר שבין התפוסים לבין כתב האישום.
4
9. סיכומם של דברים - על המבקשת יהא להגיש הבקשה לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר דן בתיק העיקרי.
המזכירות תסגור את התיק ותשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ז, 09 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.
