ה"ט 79135/01/19 – יוסי דוידי,נתנאל דוידי נגד איתי וקנין
בית משפט השלום באשקלון |
|
|
|
ה"ט 79135-01-19 דוידי ואח' נ' וקנין
|
1
בפני |
כבוד השופט עידו כפכפי
|
|
מבקשים |
1. יוסי דוידי 2. נתנאל דוידי |
|
נגד
|
||
משיב |
איתי וקנין
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
1. האם יש מקום למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד קבלן אשר התקין בבית הלקוח עבודות אלומיניום שונות ובגלל מחלוקת כספית מבקש לעשות שימוש בזכות, שטוען כי עומדת לו, לפרק וליטול חזרה לחזקתו את העבודות שביצע עד לתשלום מלוא החוב.
דיון והכרעה
2. המבקשים פנו ביום 31.1.19 לבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת אשר יאסור על המשיב להתקרב אליהם ובעיקר יאסור עליו לפגוע ברכושם וליטול את עבודות האלומיניום שביצע בבית שנבנה עבור המבקש 2 ברחוב התאנה 8 באשקלון.
2
הבקשה נפתחה בתצהיר המבקשים ובו תיארו את הרקע הכללי של הקשר העסקי עם המשיב וטענו כי המשיב לא עמד בהסכמות החוזיות ושולמה לו מלוא התמורה, למעט סך של 7,500 ₪. לטענתם לאחר דין ודברים איים המשיב ביום 10.1.19 כי יגיע לבית ויפרק את העבודות שביצע ולמרות שהבהירו לו כי תוזמן משטרה אם יגיע, הגיע ביום 16.1.19 בשעה שאיש לא היה במקום ונטל עמו את שער החניה והמנוע.
למרות תלונה למשטרה, ביום 30.1.19 מסר המשיב הודעה כי בדעתו להגיע ולפרק גם את יתר השערים, לשיטתו כדי לתקנם. על בסיס טענות אלו ניתן ביום 31.1.19 צו במעמד צד אחד. לבקשת המשיב נדחה הדיון במעמד שני הצדדים והתקיים ביום 13.3.19.
במהלך הדיון נחקר המבקש 2 וב"כ המשיב הגיש מסמכים רבים הנוגעים לקשר העסקי בין הצדדים וזאת במטרה להוכיח כי למשיב הייתה זכות חוקית ליטול לעצמו את השערים וזאת עקב הסכסוך העסקי.
3. לפי סעיף 2 לחוק, הטרדה מאיימת היא פעולה המבוצעת בנסיבות בהן סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו של אדם ויכולה להיות בין היתר על ידי פגיעה ברכושו. בהליך זה לא נקבעים ממצאים בשאלה החוזית מי מבין הצדדים הפר את ההתחייבות והאם על המבקשים חובה לשלם את יתרת התמורה בטרם ביצוע תיקונים. לא נסתרה הטענה כי המבקשים, או אחד מהם, חתמו רק על מסמך של הצעת מחיר (ת/1) המתאר את מחיר העבודה הכוללת בהתאם לתכנית אדריכלית. העבודה כוללת ביצוע שערים לרבות שער חניה ומנוע וכן ביצוע חיפוי על גבי המבנה, מעין רפרפות ממתכת. אותו מסמך קובע מועד אספקה עד לתאריך 30.10.18.
במהלך הדיון הגיש המשיב הזמנות עבודה שונות מתאריך 16.8.18 (נ/1, נ/2) אשר אינן חתומות על ידי הלקוח. המשיב נסמך על התנאים הכלליים בגב אותן הזמנות עבודה ובייחוד בסעיף 10 הקובע כי במידה וההזמנה לא תפרע כמוסכם, לבית העסק שמורה הזכות לפרק וליטול חזרה למפעל את המוצרים. עוד נסמך על מועדי האספקה הכלליים הנקובים בגב ההזמנה.
אין מחלוקת כי ביום 13.11.18, לאחר שניתנה הודעת ביטול מטעם המבקשים לשיק בסך 37,500 ₪ חתמו הצדדים על מסמך לפיו ניתן למשיב שיק בסך 30,000 ₪ ונקבע כי יתרת התשלום תבוצע בגמר העבודה. לאחר מועד זה הוציאה אדריכלית מטעם המבקשים מכתבים המפרטים ליקויים שונים לרבות ליקויים ברפרפות. ב"כ המבקשים הוציא מכתב מיום 5.12.18 בו ביקש מהמשיב לסיים את העבודות והמשיב השיב באמצעות מכתב מטעמו ביום 31.12.18. במכתב נוסף מטעמו מיום 9.1.19 הביע דעתו כי אין עליו חובה לבצע את התיקון ברפרפות.
3
למרות שהמחלוקת החלה בצורה לגיטימית של טענות הדדיות והחלפת מכתבי עורכי דין, אין מחלוקת כי המשיב בחר ביום 16.1.19 לנקוט סעד עצמי והגיע ופירק את שער החניה וגם לקח את המנוע. פעולה זו בוצעה לאחר שהמשיב שלח ביום 10.1.19 הודעה כי מגיע למחרת לפרק את כל השערים ובתגובה הודיע לו המבקש 1 כי יש לתאם ביצוע דרך עורך הדין ואם יפורק בורג תוזמן משטרה.
המשיב השיב כי ניתן להזמין משטרה , וביום 16.1.19 שלח הודעה כי פירק את שער החניה אבל אין לו מפתח כדי לקחת את יתר השערים, לטענתו נטל את השער כדי לתקנו. גם לאחר פעולה זו, סמוך לפני הגשת הבקשה, הודיע המשיב כי בדעתו להגיע וליטול שערים נוספים. גם בעדותו ציין כי להבנתו הוא יכול גם היום לבוא ולפרק מבלי להגיד שיתקן, מאחר שלשיטתו העבודות שביצע שייכות לו עד למלוא התשלום. אין חולק כי לפני הגשת הבקשה הודיע המשיב למבקשים כי מצא מפתח מסטר למנעולים והשתמע מאמירה זו כי בדעתו להגיע ולפרק את יתר השערים בבית וזאת עד שיקבל מלוא התשלום אשר לשיטתו מגיע לו.
4. לאור התנהגותו של המשיב אשר פירק שער ומנוע מבית המבקשים, למרות שהוזהר לא לעשות כן, קיים בסיס סביר להניח כי המשיב עלול לשוב ולפגוע ברכוש המבקשים. לא מדובר רק בהנחה, אלא בעמדתו המשפטית של המשיב אשר סבור כי עומדת לו זכות חוזית לפעול בדרך זו.
עולה כי המשיב פעל באופן מתחכם שעה ששלח הודעות תמימות כאילו כל רצונו בתיקון הליקויים בעבודות שעה שהיה ברור לו כי המבקשים מתנגדים בשלב זה כי יבצע תיקונים שאינם כוללים גם את תיקון הרפרפות. יתרה מכך, המשיב לא נתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע נטל את המנוע שעה שלא ברור כלל כי היה ליקוי ברכיב זה .
5. מבלי למצות עד תום את השאלה המשפטית האם עומדת למשיב הזכות לפרק התקנות שביצע בבית לקוח בגלל מחלוקת כספית, אבהיר כי לצורך דיון בהליך זה יש לבחון האם התנהגות המשיב היא התנהגות תוקפנית, בניגוד לרצון המבקשים, אשר עלולה ליצור עימותים.
החוק אינו מאפשר עשיית דין עצמי למעט מקרים חריגים המעוגנים בהוראות חוק מסוימות. ב"כ המשיב הפנה להוראות דין שונות הדנות בזכות עכבון, אולם הכלל הוא כי מדובר בעיכוב מיטלטלין כערובה עד שיסולק החיוב. הרעיון הבסיסי הוא כי נכס אשר מוחזק אצל קבלן רשאי הוא לא לשחררו עד שיקבל את שכרו, אין היתר בדין ללכת ולתפוס במעמד צד אחד רכוש כדי להעביר אותו לחזקת מי שטוען לזכות עכבון.
ההוראה בהסכם האחיד עליו נסמך המשיב, אשר לא נחתם כלל על ידי המבקשים, המתיימרת להקנות זכות להגיע לבית אדם ולפרק בניגוד לרצונו עבודות שבוצעו בבית, מנוגדת לתקנת הציבור. גם רשויות השלטון המבקשות להיכנס לתוך ביתו של אדם ללא הסכמתו נדרשות לקבל צו של שופט המתיר להן לעשות כן.
4
גם אם יש להוראה חוזית זו תוקף של מעין תניית שימור בעלות, מדובר בטענה אשר לכל היותר הייתה מאפשרת למשיב לנקוט בהליך משפטי ובו לתבוע את זכותו לפרק את ההתקנות שביצע. סביר להניח שבהליך מעין זה לא היה ניתן סעד מרחיק לכת של פירוק שערים מבית קיים, וכל זאת על רקע חוב כספי בשיעור של כ- 7,500 ₪.
מבלי לדון בשאלה האם בפעולות המשיב ביצע עבירה פלילית כזו או אחרת או פגע בפרטיות המבקשים, הלך מחשבתו יכול ליצור תוצאות אבסורדיות לפיהן עומדת לקבלן הזכות להיכנס לתוך בית של אדם, לאחר שעבר לגור בו, לפרוץ לבית וכל זאת כדי לקחת רכיב שהותקן בבית. בית המשפט לא ייתן יד להתנהלות מעין זו של עשיית דין עצמי הפוגעת בסדר הציבורי ועלולה לגרור עימותים פיזיים.
על כן לא מצאתי יסוד לעמדת המשיב ולדרך פעולתו.
6. על כן מוארך תוקפו של הצו מיום 31.1.19 עד ליום 1.8.19 .
תוקף הצו בשלב זה ל- 6 חודשים ומובהר למבקשים, כי הם רשאים לבקש הארכת תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה.מנימוקים מיוחדים, רשאי ביהמ"ש להאריך את תוקפו של הצו, לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.
7. מובהר למשיב, כי הפרת הצו מאפשרת למשטרה לעצור אותו, באם תוגש תלונה על כך. למרות שמהות הצו והצורך בנתינתו הייתה רק כדי למנוע מהמשיב להגיע לפרק עבודות שביצע , מצאתי לנכון להשאיר את ההוראות הגורפות שניתנו בצו המקורי שכן התנהגות המשיב עלולה להוביל חלילה לעימותים פיזיים אם יבחר לפעול באופן חד צדדי.
8. בשולי הדברים בית המשפט קורא לצדדים להסדיר את המחלוקת העסקית בדרכי שלום וזאת נוכח הצהרת המבקשים כי מוכנים להפקיד את יתרת התמורה בנאמנות וזאת כנגד ביצוע תיקונים והשבת השער והמנוע שנלקחו.
למרות שהמשיב האריך את הדיון שלא לצורך וגלש לעבר טענות חוזיות שמקומן לא נועד להתברר בהליך זה, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות וזאת כדי לאפשר לצדדים לסיים את הסכסוך המסחרי ללא הוצאות מיותרות.
על פניו נדמה כי ההוצאות המשפטיות של בירור המחלוקת עולות על יתרת החוב.
5
המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ז' אדר ב' תשע"ט, 14 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.
