1

1)            מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2)            דיון במעמד צד אחד התקיים ביום 29.11.2018. דיון נוסף במעמד צד אחד התקיים ביום 3.12.2018. לדיון זה לא התייצב המשיב שכן ככל הנראה לא הומצא לו הזימון לדיון. דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 5.12.2018.

3)            בהליך ניתן צו ארעי שאוסר על המשיב לשוחח עם המבקשת, להטריד אותה, או לאיים עליה. כמו כן, נאסר על המשיב ליצור קשר כלשהו עם המבקשת.

4)            כעולה מטיעוני הצדדים, המבקשת והמשיב מתגוררים בדירת שותפים (להלן: "הדירה") יחד עם שותפה שלישית. ההיכרות ביניהם היא בת כחודשיים בלבד ולא הייתה ביניהם כל קרבה קודמת.

2

5)            המבקשת טוענת בין השאר, כי המשיב ניסה לפגוע בה כאשר ניסה לפרוץ את דלת המקלחת בזמן שהייתה בה. המשיב מאיים עליה והיא פוחדת לשהות במחיצתו. לדברי המבקשת, היא הגישה תלונה במשטרה נגדו ואף הוצא נגדו צו הרחקה זמני מהדירה.

6)            המשיב טוען מנגד, בין השאר, כי אין יסוד לטענות המבקשת נגדו. המשיב מעולם לא איים או הטריד את המבקשת. הוא מתגורר עם המבקשת ועם דיירת נוספת באותה דירה. לטענתו, הוא לא משוחח עם המבקשת והיא לא משוחחת עמו. מדובר בבקשת כזב שנועדה לפגוע במשיב. על כן, הוא עותר לדחיית הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאותיו.

7)            לאחר ששמעתי את דברי הצדדים בדיון לפניי לרבות עדות בעלת הדירה (עדה מטעם המשיב), לאחר שהתרשמתי מדברי הצדדים וכן לאחר שנתתי את דעתי לטיעוניהם, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

8)            זולת דברי המבקשת עצמה, שרובם הוכחשו על-ידי המשיב, לבקשה לא צורפה תשתית ראייתית משכנעת כלשהי שיש בה לבסס עילה לפי החוק. ודוק: לטענת המבקשת, היא חוששת כי המשיב, שלטענתה משתמש בסמים, כי יפגע בה. ברם, היא לא הניחה כל תשתית ראייתית ברורה ומשכנעת שיש בה לתמוך בטענותיה. בין השאר, כעולה מטיעוני הצדדים כאמור, מתגוררת בדירה שותפה שלישית. לטענת המבקשת, המשיב מזיק גם לה (שורות 23-22, עמוד 5). חרף האמור, השותפה לא זומנה על-ידי המבקשת למתן עדות אודות התנהגות המשיב בדירה בכלל, וכלפי המבקשת בפרט.

9)            ביחס לאירוע הניסיון של המשיב לפתוח את דלת המקלחת בעת ששהתה בה, בעוד טוענת המבקשת כי המשיב ניסה "לפרוץ" את דלת המקלחת (שורה 24, עמוד 5; שורה 26, עמוד 13), המשיב העיד: "לגבי המקלחת, רציתי לגזור ציפורניים. הורדתי את הידית, ראיתי שנעול, הלכתי לשירותים האחרים לקצוץ" (שורות 35-34, עמוד 14). ייתכן והמשיב נהג כפי שנהג בתמימות ומתוך הנחה שאין אדם במקלחת וכי התנהגותו פורשה על-ידי המבקשת כהתנהגות מאיימת, אך כאמור לא הונחה לפניי, תשתית ראייתית משכנעת שיש בה להראות כי המשיב נהג באופן מכוון כדי להטריד את המבקשת, ובכל מקרה, לא הוכח לפניי כי קיימת התנהגות בנסיבות העניין שנותנת בסיס סביר להניח שהמשיב עלול לשוב על כל מעשה שיש בו להטריד או לאיים על המבקשת.

3

10)        נטען על-ידי המבקשת כי המשטרה הוציאה נגד המשיב צו הרחקה. כפי שניתן להתרשם מעדותו, המשיב מודע להרחקתו מהדירה על-ידי המשטרה (שורה 8-7, עמוד 12) אף שהעיד גם ש-"לא יודע אם הוציאו" (שורות 12-11, עמוד 12). חרף האמור, מובהר כי הליך לפי החוק אינו תחליף לחקירת המשטרה, וכמובן, חזקה שהמשטרה תברר את תלונת המבקשת, לפי סמכויותיה שבדין. אין בעצם קיום החקירה כדי לקבוע ממצא לגבי ההליך לפניי, וכאמור, בהעדר תשתית ראייתית בתיק זה שיש בה לבסס עילה, דין הבקשה להידחות.

11)        כפי שעולה מהתמונה המצטיירת מטיעוני הצדדים, ובעיקר כפי שניתן להתרשם מדברי המבקשת עצמה, עיקר הסכסוך בין השותפים במגורים הוא אופן תחזוקת הדירה, לדבריה: "הוא לא מנקה ולא מסדר, והוא משאיר בוילרים פתוחים כל הלילה וזה מסכן אותי ואת השותפה" (שורות 16-15, עמוד 1). המשיב התייחס למקרה שבו המבקשת זרקה דברי מזון שלו בתגובה לכך שהמשיב זרק דבר מזון ששייך למבקשת משסבר שזה התקלקל (שורות 18-16, עמוד 12; שורות 5-4, עמוד 14). בעלת הדירה העידה בדיון: "אני משכירה את הבית שלי מעל 10 שנים. אף פעם לא נוצר לי מצב שבין בוגרים יש סכסוכים על דברים קטנים. אמרתי שאם יש צורך אבוא יום אחד ונטפל בבעיות", וכאשר נשאלה: "את מעדיפה שיוסי יישאר בדירה או יעזוב ?", היא השיבה: "אני מכירה את יוסי מספר חודשים, אין לי בעיות איתו ואני מעדיפה שיישאר" (שורות 11-7, עמוד 16).

סיכום

12)        על-יסוד האמור, הבקשה נדחית.

13)        הצו הארעי שניתן בהליך - מבוטל בזאת.

14)        בנסיבות העניין, בשים לב לטיב ההליך ומהות המחלוקת שבין הצדדים, בשים לב לטיב מערכת היחסים ביניהם (שותפים במגורים) ועל מנת שלא להחריף מערכת זו - נקבע בזאת שכל צד יישא בהוצאותיו.

4

15)        שימת לבם של הצדדים מופנית לכך כי ניתן להשיג על החלטה זו בהליך ערעורי לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ט, 20 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.