1

1.             זוהי בקשה למניעת הטרדה מאיימת. ביום 3.5.22 ניתן צו במעמד צד אחד, וביום 11.5.22 התקיים דיון במעמד הצדדים.

2.             המבקש טוען כי משיבה מס' 1 היא גיסתו, אשת אחיו, ומתגוררת קומה מעליו באותו מבנה יחד עם משפחתה. משיבים 2-5 הם אביה ויתר אחיה של משיבה מס' 1.

3.             המבקש טוען כי ביום 2.5.22 הסיתה משיבה מס' 1 את אביה ואחיה נגד המבקש, הם ירדו במדרגות ונכנסו בכוח את ביתו של המבקש, הרביצו לו והיכו אותו, ילדיו הקטינים פחדו וברחו מחוץ לבית, והוא נחבל ונזקק לטיפול רפואי, לרבות תפירת פצע בפניו.

4.             בדיון שהתקיים ביום 3.5.22, הציג המבקש את תמונות החבלות בפניו טרם קבלת טיפול רפואי ואחריו. וכן הציג סרטון מהמצלמה המותקנת בחדר המדרגות במבנה, המתעד את האירוע, בו רואים את כל המשיבים יורדים במדרגות ונכנסים לביתו של המבקש, ואז נשמעות הצעקות והצרחות מתוך ביתו של המבקש, ונראים ילדיו הקטינים של המבקש בורחים בבהלה מחוץ לבית.

5.             המשיבים מכחישים את האירוע, וטוענים כי המבקש הוא שתקף את משיב מס' 2, האב, שהוא אדם מבוגר, ואף הוצג תיעוד רפואי בעניין.

2

6.             לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, צפיתי בסרטון, ובתמונות שהוצגו, וכן עיינתי במסמך הרפואי שהוצג מטעם המשיב, שוכנעתי כי המשיבים נכנסו בכוח לביתו של המבקש, הסיגו את גבולו, ותקפו אותו בצורה ברוטלית. אין מחלוקת כי כל האירוע קרה בתוך ביתו של המבקש, לאחר שהמשיבים, כולל משיבים 1 ו- 2 נכנסו לבית המבקש ללא רשותו. אומנם אירוע התקיפה עצמו לא מתועד בסרטון, אך הצרחות והצעקות מתחילות מייד עם כניסתם של המשיבים לדירת המבקש בכוח. אני מאמינה למבקש כי הותקף בביתו ע"י המשיבים, ונחבל בפניו ונזקק לטיפול רפואי בעקבות כך, ובכך יש משום הטרדה מאיימת מובהקת מצד המשיבים, ולא ברור מדוע המשטרה לא עשתה דבר לאחר אותה תקיפה, ולאחר שהמבקש הגיש תלונה במשטרה.

7.             איני מאמינה למשיבים כי הם אלו שהותקפו ע"י המבקש, ולטענה זו אין כל בסיס במציאות. המשיבים לא הגישו תצהירים מטעמם או כל תגובה לתיק, והמסמך הרפואי לא מוכיח מאומה. מעבר לתלונה על תקיפה אין בו כלום, הרי מהמסמך עולה כי אין סימני תקיפה חיצוניים, ובצילום לא נמצא כל ממצא חבלתי.

8.             בנסיבות אלו אני מורה על הארכת תוקף הצו שניתן ביום 3.5.22 למשך 6 חודשים, למעט שינוי אחד כאמור בהמשך.

9.             בצו המקורי הורחקה משיבה מס' 1 מהמבנה המשותף במרחק של 500 מ' אלא שאותה משיבה לא צייתה לצו והמשיכה להתגורר בבניין כאילו לא נקבע דבר. בעניין זה, ועקב הזלזול בצו בית המשפט, תחויב המשיבה בהוצאות משפט כפי שייקבע בהמשך.

10.         יחד עם זאת, ונוכח העובדה כי המשיבה היא אישה נשואה וגרה באותו בית עם ילדיה הקטינים, אני מוצאת לנכון לצמצם את תחולת הצו, כך שיאסור על המשיבה מס' 1, את כל האיסורים שבסעיפים מס' 1 -5 בצו המקורי תוך ביטול התנאי של הרחקה של 500 מ'.

11.         לסיכום, אני מאריכה את תוקף הצו שניתן ביום 3.5.22 עד יום 2.11.22, בהסתייגות האמורה בסעיף 9 לעיל. כן מחייבת את משיבה מס' 1 לשלם למבקש הוצאות משפט בסך 3,000 ₪. יתר המשיבים ישלמו למבקש הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

המזכירות תמציא פסק דין זה לב"כ הצדדים, ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ב אייר תשפ"ב, 13 מאי 2022, בהעדר הצדדים.