1

1.      זוהי בקשה למניעת הטרדה מאיימת. המבקש והמשיבים הם שכנים באותו מבנה, כשדירת המבקש מעל לדירת המשיבים.

2.      המבקש טוען כי היחסים בין השכנים התערערו על רקע טענה לנזילה מדירתו שגרמה לרטיבות בדירת המשיבים. המבקש טוען כי המשיבים פנו אליו, והוא טיפל בעניין, ואף עירב את חברת הביטוח, מבטחת הדירה, ששלחה שמאי ומומחה לבדיקת הטענות. המבקש טוען כי המשיבים אף קיבלו פיצוי מחברת הביטו בגין הנזקים.

3.      לאחר כשבוע פנו שוב המשיבים למבקש וטענו שוב לנזילה, אך המבקש השיב כי לטענת המומחה הרטיבות מקורה מבחוץ, וכי יש לערב את וועד הבנין לביצוע התיקונים. המשיבים לא קבלו את התשובה, והמשיבה איימה להרוג את המבקש, וקיללה אותו.

4.      ביום 28.11.18 ניתן צו במעמד צד אחד, והיום התקיים דיון במעמד הצדדים.

5.      ב"כ המשיבים הכחיש את טענות המבקש, וטען כי הבקשה הוגשה במטרה להקדים תרופה למכה, על מנת שלא יחויב בפיצוי המשיבים על הנזקים בביתם, לפי חוות דעת שהזמינו.

2

6.      המשיבה נחקרה ונשאלה על תגובתה, היא לא הכחישה שאיימה על המבקש וקיללה אותו, אלא מסרה כי הוא הגיע לביתה וראה את הרטיבות וקינטר אותה, והיא הייתה עצבנית בגלל הרטיבות, ומאחר וילדיה סובלים מאסטמה.

7.      יש להפריד בין הטענות לגבי הרטיבות בדירת המשיבים, הנזילה מדירת המבקש, ומקור הרטיבות והיקף הנזק, לבין התנהלות הצדדים בעניין. גם אם יש בפי המשיבים טענות קשות כלפי המבקש, בעניין הנזילות מדירתו, עדיין אין הם רשאים להתנהל בצורה פראית וחסרת רסן. רשאים הם לנקוט בכל ההליכים המשפטיים הכשרים העומדים לרשותם, ותו לא.

8.      המשיבה התחמקה מלהשיב לטענות המבקש, ומסרה כאמור שהייתה עצבנית, ואני מאמינה למבקש כי המשיבה איימה עליו וקיללה אותו לאחר שלא הסכים להודות באחריות לרטיבות בביתה.

9.      לסיכום, אני מקבלת את הבקשה, ומאריכה את תוקף הצו שניתן ביום 28.11.18 עד יום 27.2.19. המשבים ישלמו למבקש הוצאות משפט בסך 500 ₪.

          המזכירות תמציא פסק דין לצדדים, ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"ט, 05 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.