1

1)               מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2)               המבקש טוען, בין השאר, כי על רקע סכסוך כספי בינו לבין המשיב (מנהלו במקום העבודה), המשיב תקף אותו פיזית ביום 1.5.2017. המשיב הציג במהלך הדיון, בין היתר, תמונות של סימני פגיעה בגופו וכן הציג אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה.

3)               בדיון מיום 4.5.2017 ניתן צו ארעי, במעמד צד אחד, שאוסר על המשיב לאיים, להטריד, לפגוע בשלוות החיים או בפרטיות של המבקש. כמו כן, נאסר על המשיב לשוחח עם המבקש באופן ישיר. בשים לב לכך שהמשיב הוא מנהלו של המבקש במקום העבודה, נקבע בצו כי ככל שהמשיב מבקש לפנות למבקש בענייני העבודה בלבד - יהיה רשאי לעשות זאת באמצעות צד שלישי שיהיה מקובל על שני הצדדים.

2

4)               דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 8.5.2017.

5)               המשיב טוען, בין השאר, כי טענות המבקש אינן נכונות. לטענתו, בשל סכסוך כספי שעניינו מכשיר טלפון אשר בחזקת המבקש, המבקש נעל את המשיב בחדרו, חסם את דרכו מיציאה מהחדר, וכי אז החל עימות בין הצדדים. המשיב טוען כי במסגרת זו, הוא הותקף על-ידי המבקש שגם "הפך" את השולחן ואת המשרד (שורה 12, עמוד 3).

6)               לאחר ששמעתי את דברי הצדדים בדיון לפניי, וכן לאחר שהתרשמתי מדבריהם, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

7)               מטיעוני הצדדים עולה כי הם מכירים במסגרת העבודה במשך כ-12 שנה. המבקש העיד כי זו "פעם ראשונה שזה קורה ברמות כאלו" (שורה 21, עמוד 1). מחומר הראיות שהונח לפניי, לא ניתן היה לברר דיו כיצד החל העימות הפיזי ובעיקר, מי החל שימוש באלימות, והאם המשיב פעל כפי שפעל לאחר שהותקף. מטעם המבקש - אשר עליו הנטל להוכיח את טיעוניו שבקשתו - לא זומנו עדים לעניין נסיבות האירוע.

8)               בכל מקרה, לא התרשמתי מטיעוני הצדדים, וגם מחומר הראיות שהניח המבקש, כי מתקיימת תשתית ראייתית שמצדיקה מתן צו מכוח החוק. בין השאר ובעיקר, בשים לב למשך תקופת ההיכרות שבין הצדדים וגם לטיב מערכת היחסים ביניהם, לא התרשמתי כי קיים פוטנציאל להישנות מקרה תקיפה כזה או אחר. לכך יש להוסיף, כי צו מכוח החוק, מעצם טבעו, הוא צופה פני עתיד.

9)               אמנם לא ניתן להתעלם מכך כי ברקע החיכוך בין הצדדים קיים סכסוך אזרחי או בתחום העבודה, אולם לא התרשמתי כי נשקפת סכנה של ממש, לאיומים או הטרדה, מצד המשיב כלפי המבקש, בעתיד.

3

10)            חרף המסקנה אליה הגעתי, ובשים לב לכך שמטיעוני הצדדים ניתן להתרשם כי היה עימות פיזי ביניהם - הרי שני הצדדים מוזהרים, ומובהר למען הסר ספק, כי אין צד רשאי להטריד או לאיים על הצד האחר. כמו כן, לא מן הנמנע, כי ככל שיחול שינוי בנסיבות בהמשך, באופן שיצדיק מתן צו מכוח החוק, כי אז יידרש בית המשפט לנדון דנן, אך זאת ככל שתוגש בקשה חדשה וסדורה, בצירוף כל החומר הראייתי הרלבנטי.

11)            מובהר כי אין בהחלטה דנן ובמסקנותיה משום הבעת עמדה לעניין המחלוקות שבין הצדדים שעל הרקע שלהן התרחש האירוע מיום 1.5.2017, ובכל מקרה, אין בהחלטה דנן כדי להשליך על הליך או הליכים אחרים.

סיכום

12)            על יסוד האמור, הבקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת - נדחית והצו הארעי שניתן ביום 4.5.2017 - מבוטל בזאת.

13)            מופנית בזאת שימת לבם של הצדדים לכך כי ניתן להשיג על החלטתי דנן בהליך ערעורי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ז, 15 מאי 2017, בהעדר הצדדים.