1

לפניי בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

1.             אין מחלוקת כי זירת המפגש הקבועה בין הצדדים היא באזור הפגנה הנערכת מדי יום שישי בשכונת שייח ג'ראח שמעון הצדיק בירושלים.

2.             לטענת המבקשת בתצהיר שצורף לבקשתה, המקרה הנוכחי המהווה את היסוד לבקשה דנן התרחש ביום 21.1.2022: נער פלסטיני ירק על המשיב. בתגובה המשיב לקח לידיו גז פלפל על מנת להתיז על הנער. המבקשת בחרה לחסום את המשיב בגופה ובאמצעות שלט הפגנה גדול (הוצג בפני בית המשפט בסרטונים). בתגובה המשיב בעט במבקשת בחוזקה, ריסס עליה גז פלפל והתרחק מהמקום כשהוא מאיים עליה ועל המפגינים.

3.             מהתיאור האמור, אשר נערך (בכתב) מבעוד מועד ובמחשבה, לא עולה כוונה מוקדמת של המשיב לפגוע במבקשת. לטענת המבקשת נער פלסטיני ירק על המשיב (פעולה הנכללת בסעיף 378 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) והיא, בגופה ובאמצעות שלט שנשאה עימה, מנעה מהמשיב (המותקף - כפי תיאורה-שלה) להשיב ליורק בהתזת גז פלפל לעברו.

די באמור כדי לקבוע כי ידיה של המבקשת אינן נקיות וכי היא בחרה לסייע למי שביצע מעשה שהוא לכאורה עבירה פלילית ובוודאי שאינו מהוגן ("חביב אדם שנברא בצלם"; משנה, אבות ג, יד).

4.             מנגד, הוצגו היום בפני בית המשפט סרטונים, לא רציפים, של התבטאויות חריפות של המשיב: "אדוני השוטר, תעצור את המעבולה הזאת, היא כל פעם באה עם השלט. אם לא תעשה משהו אני משכיב אותה"; "מי מתקרב חוטף גז פלפל לפנים"; "זאתי העיקר גמרתי אותה את הזקנה הזאת".

2

לא זו בלבד אלא שגם במהלך הדיון התבטא המשיב בצורה חריפה.

5.             שני הצדדים מבקשים מבית המשפט לאפשר להם לממש את הזכות להפגין, אשר בוודאי אין צורך להפליג במעלותיה במסגרתה של החלטה זו.

6.             מובן כי אין בהליך מהיר זה כדי לגבש מסקנות עובדתיות בעניין התרחשויות סבוכות שהיו במהלך באירוע בלתי-סטרילי-בעליל, והכל על יסוד ראיות מעטות ומקוטעות.

עם זאת די באשר הוצג כדי ללמד שהיה פסול בהתנהלות שני הצדדים, באופן אשר אך מתבקש לגזור ממנו צו הדדי.

7.             לפיכך, בהתאם לסמכותי מכח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, ניתן בזאת צו הדדי המורה לשני הצדדים להימנע מלהתקב האחד אל רעהו במרחק של פחות מ-20 מטרים. הצו יחול עד יום 1.8.2022.

המזכירות תעביר את ההחלטה אל הצדדים בתיאום טלפוני.

ניתנה היום, א' אדר א' תשפ"ב, 02 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.