1

רקע וטענות הצדדים בתמצית

1.      לפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש המבקש נגד המשיב, שכנים אשר בתיהם גובלים זה בזה.

2.      ברקע הדברים, עסקו של המבקש המתנהל מביתו, במסגרתו נערכים ביקורים תכופים של אורחים ותיירים, כשהמבקש ובני ביתו מעבירים לאורחיהם הרצאות.

3.      ביום 13.9.16 ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש המשיב נגד המבקש במסגרת תיק 25979-09-16. לאחר דיון שנערך, הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף החלטה ביום 19.9.16, במסגרתה הוסכם בין היתר כדלהלן:

המשיב לא יתנגד למתן הרצאות על ידי המבקש או מי מטעמו בשטח מגרשו בתנאי שיודיע למשיב יום מראש בהודעת מיסרון כי מתקיימת הרצאה כאמור ובאיזה שעה; וכן בתנאי שמעביר ההרצאה יעמוד עם גבו למגרש המשיב וההרצאה לא תתבצע עם מיקרופון או מגבר.

4.      ביום 14.3.17 הגיש המשיב בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, בה נטען כי המבקש הפר את ההסכמות. הבקשה הועברה לתגובת המבקש.

2

5.      בין ובין, ביום 29.3.17 הגיש המבקש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב בבית המשפט בקרית שמונה. בית המשפט בקרית שמונה קבע כי עסקינן בבקשה אשר הוגשה בעקבות ההליך לפי פקודת בזיון בית המשפט וכי עסקינן באותה מסכת עובדתית והורה על איחוד שני ההליכים בבית המשפט השלום בצפת. עוד קבע בית המשפט כי ככל שהמבקש חפץ בסעד זמני כלשהו, פתוחה בפניו הדלת, להגיש בקשה מתאימה במסגרת התיק בו נדונה הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.

6.      ביום 30.3.17 הגיש המבקש בקשה נוספת, בהולה, למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב, אשר הובאה בפני. משלא מצאתי כי יש מקום למתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, נקבעה הבקשה לדיון בנוכחות שני הצדדים ליום 2.4.17.

7.      בבקשה שהגיש המבקש, טען כי המשיב מציק ומטריד אותו ואת אורחיו, וכי הגיש לאחרונה בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט שמטרתה להציק למבקש. עוד נטען כי המשיב פוגע בפרנסת המבקש.

8.      בדיון טען המבקש כי המשיב מצלם האורחים ואף עולה לשם כך על הקיר המשותף ובכך מפריע ומטריד למבקש ולאורחיו.

9.      המשיב מנגד ציין, כי משהמבקש הפר ההסכמות, בעצת בא כוחו צילם ההתנהלות בחצר המבקש, על מנת לתעד ההפרה כדי שניתן יהיה להוכיח אותה בהליך המשפטי.

10.  המשיב הוסיף כי חרף ההסכמות, ונוכח עסקו של המבקש, הפכו חייו בביתו לבלתי נסבלים. המשיב הציג מסרונים מאת המבקש ובני ביתו, אשר נשלחו אליו כמעט מידי ערב בהם ציין המבקש כי שעות האירוח בביתו יתפרסו על פני שעות רבות ביום המחרת (מ-8:00 עד 14:00 ומ-16:00 עד 19:00 למשל), באופן שהוא נאלץ מידי יום לצאת מביתו על מנת לעבוד במקום שקט. עוד ציין כי משההודעות נשלחות בערב או בלילה לגבי הבוקר שלמחרת, אין באפשרותו להיערך מבעוד מועד או לערוך תוכניות, נוכח ההתראה הקצרה.

11.  במעמד הדיון טענו הצדדים טענותיהם. נסיון להביא הצדדים להסכמות לא צלח.

דיון

12.  לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי טענות הצדדים, לא מצאתי מקום לתת צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב.

13.  התרשמתי כי אין מדובר בצדדים המאיימים או חפצים להטריד זה את רעהו. מחד, המבקש חפץ לנהל בביתו עסק לפרנסתו, בגדרו הוא מארח קבוצות אורחים או תיירים. מנגד, המשיב, שכנו, חפץ כי ביתו-מבצרו, יהא לו מקום שקט ונוח לנהל אורח חיים רגיל הכולל עבודה ומנוחה.

14.  דומה, כי המחלוקת בין הצדדים אינה נטועה בשאלה מי חפץ לאיים או להטריד או לפגוע בפרטיותו של האחר, כי אם בשאלה הנוגעת לשימוש המותר בבית המגורים, ולקו שלעתים אינו ברור מתי מדובר בעיסוק לגיטימי בשכונת מגורים ומתי מדובר בעסק אותו יש להפעיל אך במקום המיועד לכך.

15.  עם כל הצער שבדבר, אינני רואה כי ההליך התלוי ועומד בפני הינו ההליך המתאים לברור המחלוקת בין הצדדים ומשכך, אני דוחה את הבקשה שבפני, ללא צו להוצאות.

3

16.  מבלי לגרוע מהאמור לעיל, על שני הצדדים לכבד זה את זה, ולהימנע הדדית מפגיעה בפרטיותו של הצד האחר.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.