1

1)             מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2)             דיון במעמד צד אחד התקיים ביום 27.11.2018 ודיון במעמד שני הצדדים, התקיים ביום 2.12.2018.

2

3)             המבקשת טוענת בין השאר, כי היא בת למשפחה שאביה ואחיה נכים והיא מטפלת בהם. בין הצדדים קיים סכסוך בנוגע למגרש מקרקעין ריק (להלן: "המגרש") שנמצא מול בית משפחתה. לטענתה, היא ומשפחתה רכשו זכויות בקרקע זו. נוכח סכסוך זה, ניתן בעבר, בהסכמת הצדדים, צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת [ה"ט (שלום - י-ם) 5058-02-17 רוזאן אעוור נ' גמאל מוסטפה], וביום 14.8.2017 הוארך תוקפו.

4)             לטענת המבקשת, מזה כשלושה שבועות, המשיבים וילדיהם מתנכלים אליה ולמשפחתה, מטרידים אותם, מאיימים עליהם ואף הודיעו להם כי בכוונתם לעבוד במגרש. המשיבים התקינו שער שימנע מהם את הכניסה לביתם, וגם פגעו ברכוש, בחופש התנועה ובפרטיות שלה ושל בני משפחתה. לפיכך, בשל החשש שיפגעו בה ובבני משפחתה, היא לא הגישה תלונה במשטרה.

5)             המשיבים טוענים מנגד, כי מדובר בבקשת סרק, שכן המגרש מושא הסכסוך נמצא בשכונת עיסאוויה בשעה שהמבקשת מתגוררת בשכונת סילואן, ורק משפחת המבקשת מתגוררת בשכונת עיסאוויה. לטענת המשיבים, המגרש שייך להם והוא מגודר בגדרות. המגרש משמש חניון אליו נכנסים רכבים אשר משלמים דמי חניה למשיבים. אין למשיבים כל קשר עם המבקשת ומשפחתה מזה שנים. אף שהמשיבים נמצאים שנים רבות במגרש זה, המבקשת ומשפחתה, שהחלקה שלהם נמצאת סמוך למגרש, מנסים בכל דרך ולהרחיב את שטח החלקה שלהם ולנגוס בשטח המגרש. רשת הברזל הונחה במגרש כדי לחסום את החלק המזרחי שלו, ובכל מקרה, הכניסה לבית המשפחה של המבקשת לא נחסמה, שכן יש להם כניסה לחלקה שלהם מהכביש. לטענת המשיבים מדובר בסכסוך אזרחי שאינו מתאים להידון בהליך זה.

6)             לאחר ששמעתי את דברי הצדדים בדיון לפניי וכן התרשמתי מדבריהם, ומבלי לקבוע עמדה במהות הסכסוך האזרחי שביניהם, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

3

7)             כפי שניתן להתרשם מטיעוני הצדדים ובאי-כוחם בדיון לפניי, מדובר בסכסוך אזרחי גרידא לעניין מצב הזכויות במגרש שלצד בית משפחת המבקשת. בעוד היא טוענת כי יש לה זכויות במגרש האמור, נטען לפניי על-ידי המשיבים כי אין למבקשת ומשפחתה זכויות כלשהן, זולת רשות היסטורית שניתנה למשפחת המבקשת לחפור ליד הגבול שבין החלקות על מנת למנוע חדירת מים. לטענת המשיבים, משפחת המבקשת בנתה את ביתם על גבול החלקות ומנסה כיום להחזיק בחלק מהמגרש. כך או אחרת, גישת המבקשת ומשפחתה לביתם, היא מהכביש הראשי ולא מהמגרש.

8)             אינני קובע עמדה לכאן או לכאן לעניין מצב הזכויות במגרש. עם זאת, צודקים המשיבים בכך כי מדובר בסכסוך אזרחי גרידא. בהסברה למהות טענת ההטרדה שהעלתה, העידה המבקשת: "...הטרדה במובן של פגיעה בזכויות שלי, בקרקע שלי ובבית שלי" (שורות 15-14, עמוד 4). לאחר ששמעתי את דברי המבקשת בדיון מיום 2.12.2018, לא התרשמתי כי קיימת הטרדה מאיימת מצד המשיבים או מי מטעמם, כלפי המבקשת או מי מטעמה, הטרדה מאיימת במובנה שאליו כיוון המחוקק בחוק. לא הונחה לפניי תשתית ראייתית משכנעת שמצביעה על כך שמי מהמשיבים או מטעמם, איים לפגוע במבקשת או בבני משפחתה. גם אם היה שיג ושיח עכור בין הצדדים, לא הונחה תשתית משכנעת כי דובר על איומים והטרדות.

9)             יתירה מזאת, עצם ביצוע העבודות (הצבת רשת ברזל, חפירות וכו') במגרש על-ידי המשיבים - ואינני קובע כל עמדה כאמור אם הן מבוצעות כדין אם לאו - אין בהן כשלעצמן כדי לבסס עילה לפי החוק. ככל שקיימת מחלוקת לעניין עצם ביצוע העבודות (טיבן ומקומן), לרבות טענות פלישה ועוד, דומה כי ההליך המתאים לבירור טענות אלו ולשם בחינת התרופות המתאימות לכך (לרבות הסעדים הדחופים), אינו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת.

10)         על אף האמור, ובהינתן טיב הסכסוך אשר מטבע הדברים יכול לעתים להלהיט את הרוחות בין הצדדים, מובהר לשני הצדדים כי אין צד רשאי לאיים או להטריד את הצד שכנגד. כל צד רשאי לנקוט בהליכים המשפטיים המתאימים, זאת לבירור זכויותיו הנטענות, אך ככל שיהיו מעשי איומים או הטרדות, לא מן הנמנע כי ככל שתוגש בקשה חדשה בעתיד, יינתן צו הרחקה ככל שיימצא כי קיימת עילה מצדיקה לכך.

סיכום

11)         על כן, הבקשה נמחקת.

4

12)         בשים לב לטיב ההליך ומהותו, אין צו להוצאות.

13)         שימת לבם של הצדדים מופנית לכך שניתן להשיג על החלטה זו בהליך ערעורי לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.