1

1.         היום הגישה המבקשת בקשה לצו הטרדה מאיימת במעמד צד אחד נגד המשיב. בא כוחה התייצב לדיון שנקבע במעמד צד אחד, אולם היא עצמה לא התייצבה.

2.         הבקשה מופנית כנגד המשיב, אשר, לטענת המבקשת בתצהירה, מטריד אותה חדשות לבקרים במשך תקופה ארוכה מאד. בסעיף 5 לתצהירה תארה המבקשת את התנהגותו של המשיב כ"מסכת התעללויות שמתפרסת על פני כמה שנים", בסעיף 10 ציינה כי המשיב "היכה אותי בעבר, גידף אותי...", בסעיף 16 צויין כי המשיב "נוהג בשנה האחרונה לגנוב דברי דואר", ובסעיף 17 צויין כי בשנים האחרונות המבקשת הגישה עשרות רבות של תלונות. כנספחים לבקשה צורפו העתקי אישורי הגשת תלונות מהחודשים האחרונים והעתק הודעת המשטרה מיום 12.8.15 על החלטה שלא להוסיף לחקור בתלונתה מיום 11.8.15 מאחר ואין אשמה פלילית.

3.         על השיקולים במתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב - 2001 עמד בית המשפט בבר"ע (ירושלים) 179/04, שובל נ' נסים (ניתן ביום 10.8.04), נקבע שם כי יינתן צו רק לאחר שיתקיימו שני יסודות - אם האדם ביצע הטרדה בעבר (היסוד הראשון) ואם יש בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד אף בעתיד (היסוד השני), תוך בחינת סמיכות הזמן שבין ההטרדה המאיימת המוקדמת לבין מועד הפניה של המוטרד לבית המשפט.

2

            במקרה הנוכחי אין הבקשה מגלה הטרדה מצד המשיב שארעה בימים האחרונים, ושבגינה יש ליתן צו במעמד צד אחד.

            מהבקשה ונספחיה עולה כי המבקשת הגישה תלונות רבות למשטרה, אולם למעט לגבי תלונה ספציפית - אין בפנינו כל מידע אודות גורל התלונות האחרות.

            בהעדר הטרדה הסמוכה למועד הגשת הבקשה היום, אין מקום ליתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, שנועד לתת סעד מיידי לבעיה מיידית. ככל שסבורה המבקשת כי המשיב פגע בזכויותיה במשך חודשים ושנים, תרופתה אינה באמצעות צו על פי החוק האמור (המוגבל בזמן), אלא בדרכים משפטיות אחרות.

4.         אשר על כן, הבקשה נדחית.

5.         המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ המבקשת.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.