1

מונחת בפני בקשה במעמד צד אחד לפיה מתבקש ביהמ"ש ליתן צו הגנה למבקשת מהטעמים שפורטו בבקשה ונתמכו בתצהיר שצורף לה.

הבקשה הועלתה מכח החוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב - 2001.

ע"פ הוראת סעיף 7(ה) לחוק: "בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו".

2

לאחר עיוני בבקשה על נימוקיה ובמתכונתה, סבורה אני כי נתונות אותן "נסיבות חריגות" המצדיקים סילוקה על הסף וללא צורך בקיומו של דיון.

הבקשה מופנית כנגד אחת מרופאות המרפאה בה מטופלת המבקשת ובעוד טענות לה לגבי הצוות ש"אינו ראוי" לדבריה וכן לגבי הטיפול הניתן לה.

מציאות זו והעובדה שהמבקשת אינה שבעת רצון מהשרות הניתן לה אינם מהווים עילה חוקית להגשת בקשה מכח החוק האמור. אין במסד העובדתי הנטען, אף אם יתקבל, כדי להוות משום "הטרדה מאיימת" כמשמעותה בחוק.

חוק זה לא נועד לשמש להבעת אי שביעות רצון ולהחלפת זהות המטפל (ככל שלכך חותרת המבקשת).

לאור האמור, הבקשה מסולקת על הסף והתיק ייסגר.אין בכך כדי למנוע מהמבקשת לפנות בערוצים המקובלים לשם שינוי או שיפור השירות הרפואי הניתן לה.

ניתנה היום, ו' אב תש"פ, 27 יולי 2020, בהעדר הצדדים.