1

1.         ענייננו בבקשה למניעת הטרדה מאיימת. ביום 30.9.2020 ניתן צו במעמד צד אחד והיום התקיים דיון במעמד הצדדים.

2.         המבקש טוען כי המשיב הכפיש את שמו, איים עליו, טען נגדו כי הוא ניהל רומן עם חברתו לשעבר של המשיב וגרם למבקש לעזוב את ירושלים, את הישיבה שבה הוא היה, ולהגיע לצפון, תקף אותו פיזית והשאיר לו צלקת בגוף. עוד הוסיף כי בערב יום כיפור רדף אחריו המשיב עד לצפון , וניסה לסחוט אותו באיומים, שאם לא ישלם לו סך 100,000 ₪ יהרוג אותו.

3.         המשיב מכחיש את כל טענות המבקש, וטוען ברקע לסכסוך קודם עם המבקש, אך מכחיש שאיים על המבקש או שתקף אותו, או שניסה לסחוט אותו באיומים. הוא טען כי הגיע בערב כיפור לצפון כדי לתמוך ברב שלו במסגרת הישיבה בה הוא חבר ועל מנת לצום צום כיפור ביחד עם חברי הישיבה, וכי לא היה לו כל קשר עם המבקש לאחר שהגיע לצפון.

4.         לאחר ששמעתי את המבקש ואת המשיב והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, הגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה ולבטל את הצו שניתן במעמד צד אחד.

2

5.         נטל ההוכחה מוטל על המבקש, ובמקרה הנדון המדובר למעשה בגרסה מול גרסה, ולא ראיתי מדוע יש להעדיף את גרסת המבקש על פני גרסת המשיב, כשהמבקש לא הגיש כל ראיה או אסמכתא או עדות שתתמוך או תחזק את גרסתו, למרות שלטענתו יש מסמכים במשטרה, יש עדויות של עדים שיכלו לתמוך בגרסתו, אך דבר מאלו לא הוגש ולא הובא לבית המשפט.

6.         לסיכום, וחרף טענותיו הקשות של המבקש נגד המשיב למעשים חמורים בעלי גוון פלילי, לא הרים המבקש את הנטל הדרוש ממנו להוכחת הטענות כנגד המשיב.

7.         אני מורה על ביטול הצו שניתן ביום 30.9.2020, דחיית הבקשה, וחיוב המבקש בתשלום הוצאות משפט למשיב בסך 500 ₪.

8.         המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים היום ותסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשפ"א, 07 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.